מרכז מבקרים יוקם ב"מתחם קדם" (לשעבר חניון גבעתי) שמדרום לעיר העתיקה של ירושלים, וישרת בין היתר את אתר עיר דוד הנמצא בכפר השילוח (סילוואן). כך קובע סופית (יום א', 2.6.19 - יום ירושלים) בית המשפט העליון.
מרכז המבקרים מיועד לגן הלאומי של החומה ועיר דוד, והוא ישולב
באתר הארכיאולוגי שנחשף תוך כדי עבודות הפיתוח. את הקמתו יזמו רשות הטבע והגנים ועמותת אלע"ד, הפעילה בעיר דוד. הדיונים לאישור הקמתו החלו בשנת 2011 ונמשכו חמש שנים בכל ערכאות התכנון, שבין היתר צמצמו את התוכנית בשל פגיעתה הנטענת בתושבי סילוואן.
במארס 2016 דנה המועצה הארצית בתוכנית, בין היתר בנוכחותו של עו"ד סאמי ארשיד, המייצג תושבים בסילוואן המתנגדים לתוכנית. הוא התלונן על כך שהדיון מתקיים ללא מתורגמן לערבית, ונענה שהיה עליו לבקש את מראש. אחד מלקוחותיו הפריע לדיון והוצא מן האולם, ובעקבות זאת יצאו גם ארשיד ויתר התושבים. עיקרי השגותיהם הוקראו בפני חברי המועצה הארצית, אשר דחו אותן ואישרו את התוכנית.
בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט
ארנון דראל) דחה את העתירה נגד התוכנית, ובית המשפט העליון דחה ברוב דעות את ערעור התושבים. הערעור התמקד בטענה לפיה זכות הטיעון נשללה מן התושבים, בשל העדר מתורגמן לערבית. בדחותו את הערעור מזכיר השופט
יוסף אלרון, כי בית המשפט איננו מתכנן-על וכי התוכנית אינה לוקה בחוסר סבירות קיצוני המצדיק את התערבותו בהחלטת מוסדות התכנון. בנוגע לזכות הטיעון אומר אלרון, כי התושבים דחו את הפתרונות שהוצעו להם בנוגע לתרגום לערבית, וכי בכל מקרה - השגותיהם נדונו גם לאחר שארשיד החליט לעזוב בהפגנתיות את הדיון.
השופט
ג'ורג' קרא סבר שיש לקבל את הערעור, בנימוק שאכן זכות הטיעון נפגעה בצורה משמעותית בשל העדר תרגום לערבית. לדבריו, המועצה הארצית ידעה שהתושבים הם דוברי ערבית והיה עליה להזמין ביוזמתה מתורגמן. בהעדר תרגום, ספק אם התושבים הבינו את שנאמר בדיון, ובכך נפגעה זכותם להשתתף בו בצורה פעילה.
השופט
נעם סולברג הצטרף לדעתו של אלרון, תוך שהוא מעיר ש-קרא קובע עובדה - שהתושבים יודעים רק ערבית - אשר לא הוכחה. לדעת סולברג, ארשיד ביצע פרובוקציה מתוכננת כדי ליצור פגם מלאכותי בהליכי האישור של התוכנית. התושבים ידעו זמן רב מראש על הדיון ויכלו לבקש להזמין מתורגמן; ואין זו הפעם הראשונה בה ארשיד נמנע מהזמנת מתורגמן ולאחר מכן מתלונן על העדרו.
סולברג מוסיף: "המערערים בחרו מרצונם החופשי ובאופן הפגנתי לעזוב את אולם הדיונים, ליצור מהומה, על-אף שהיו בנמצא חלופות אחרות, הגיוניות, מקובלות במקומותינו, ומניחות את הדעת". ניתן היה למצוא פתרון כזה בשיתוף יו"ר המועצה; ארשיד עצמו דובר עברית "צחה ועשירה" ויכול היה לתרגם את הדברים ללקוחותיו - שוב, בהנחה שלא הוכחה, שאיש מהם אינו דובר עברית. וכאמור, עיקרי טענותיהם הובאו בידי חברי המועצה, אך שזכות הטיעון שלהם לא נפגעה.
את המדינה ייצגה עו"ד נטע אורן; את הוועדה המקומית ירושלים ייצגו עוה"ד סטפני שילו והדס יצחקי; את רשות הטבע והגנים ייצגו עוה"ד אברם פורטן וברק שוורץ; ואת אלע"ד - עו"ד יהונתן הראל.
