פחות ערבים נולדים בירושלים

לרגל יום שחרור ירושלים, קיים (יום ב', 3.6.19) מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשיתוף עם מכון ירושלים למחקרי מדיניות, שולחן עגול בנושא: "חושבים קדימה: תכנון ארוך טווח לירושלים". בין המשתתפים בכינוס היו השר לענייני ירושלים זאב אלקין, ראש העירייה משה ליאון, חברי כנסת, קובעי מדיניות ואנשי מקצוע. עו"ד הודיה קין, מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אמרה בפתח הכינוס: "כשאנחנו מפיקים מחקרים ונתונים, אנחנו לא רואים בהם עצמם מטרה, אלא כלי לגיבוש מדיניות או מעקב על יישום מדיניות קיימת. החלטנו יחד עם שותפינו במכון ירושלים למחקרי מדיניות להקדיש את הדיון היום לשאלה- איך בעצם מתכננים את ירושלים לטווח הארוך? מדובר באתגר עצום שכן ירושלים בנויה כעיר ששולבה לה יחדיו - חיבורים בין ישן וחדש, קודש לחול, בין מגזרים שונים ובסוף זו גם עיר שהיא בית לאנשים שחיים בה". ליאור שילת, מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות, הציג את השנתון הסטטיסטי לירושלים שמפורסם יד ידי המכון זו השנה ה-33. מהשנתון עולה בין היתר כי בירושלים חיים כיום 901,300 אלף תושבים, המהווים כ-10% מכלל המדינה, פי שניים מתל אביב ופי שלושה מחיפה. ירושלים היא למעשה גם העיר החרדית הגדולה ביותר, והעיר הערבית הגדולה ביותר. אחוז התושבים הערבים בעיר הוא 38% ונמצא בעלייה, לדברי שילת, בין היתר בגלל הגירה של אוכלוסייה מאזור חברון לירושלים. מאידך-גיסא, נתוני הפריון מצביעים על מגמה הפוכה של ירידה ביילודה בקרב האוכלוסייה המוסלמית בעיר (3.4 ילדים), אל מול עליה בקרב האוכלוסייה היהודית (4.4 ילדים). מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ אמר: "החיבור המעשי בין הכנסת לירושלים הוא ברור. הכנסת היא אחד מסמלי העיר, היא חשובה לעיר והעיר חשובה לה. בכנסת ה-20 קידמתי כאן עבודה רבה בנושאים של קיימות ופיתוח רב קיימא שנדבך מרכזי בהם היא ההסתכלות קדימה, גם על משתנים רבים שלא ידועים לנו כיום. אנו עוסקים בכך רבות בבניית תוכנית האב לכנסת 2040. תכנון מסוג זה ברמת העיר ירושלים כולה הוא מורכב בהרבה, על כן אנו שמחים ומברכים על הדיון היום שיספק לגורמים השונים שפועלים למען העיר הסתכלות רחבה אל מורכבותה ואתגריה של ירושלים בעתיד". משה ליאון אמר: "הנקודה שכואבת ביותר לכל ראש עיר היא מצבה החברתי כלכלי של ירושלים. מדובר במחדלים של עשרות שנים, ומפה אנחנו צריכים לצאת בהחלטה שירושלים לא תהיה בירת העוני של ישראל. היא תהיה עיר מובילה וחזקה. הדבר החשוב ביותר שעלינו לעשות כדי לקדם זאת הוא לבנות כמה שיותר יחידות דיור בכל רחבי העיר, כולל התחדשות עירונית. בשנים האחרונות קידמנו משמעותית את נושא התחבורה, בתוכו גם הרכבת הקלה. בעתיד יהיו לנו שלושה קווים משמעותיים מאוד ועל התוואי ניתן יהיה לבנות לגובה - בניינים של 30-20 קומות ולהגדיל פי ארבעה את אוכלוסיית העיר. "גם כשאנחנו מדברים על התחדשות עירונית, אנחנו מדברים במלוא מובן המילה. לא יהיה מצב שתהיה התחדשות ולא נדאג לתושבים הקיימים - תשתיות, מנהל קהילתי, מוסדות חינוך ומה שיידרש, כי בלי זה אין התחדשות אמיתית, יש תוהו ובוהו. בנוסף, לדיירים הקיימים בבניינים הישנים יש לדאוג לקרן שתשלם את דמי הניהול בבניינים המחודשים למשך 10 שנים. אני עומד על כך שלא יאושר שום פרויקט בלי זה". לגבי מזרח העיר אמר ליאון: "ירושלים תהיה מאוחדת ונשאירה מאוחדת לנצח, אך על-מנת שזה יתקיים חייבים להתייחס לתושבי מזרח ירושלים בדיוק כמו לתושבי מערב העיר". בין היתר ציין שבכוונתו להגביר משמעותית את מעורבותו של משרד החינוך במזרח העיר, שכיום אחראי על 7% ממוסדות החינוך בה בלבד, אל מול 93% שמנוהלים על-ידי הרשות הפלשתינית. לדבריו, "מערכת החינוך הפלשתינית היא תת-רמה. בוגריה לא יכולים להגיע למוסדות להשכלה גבוהה בישראל וזה פספוס גדול". עוד ציין כי בכוונתו להגיש לממשלה תוכנית שעלותה 500 מיליון ש"ח לחיבור מזרח ירושלים למערכת הביוב של העיר. ח"כ ניר ברקת (ליכוד), לשעבר ראש עיריית ירושלים, אמר: "כשאני מסתכל 30 שנה קדימה, כשמדינת ישראל תהיה בת 100 יהיו לנו עוד שמונה מיליון נפש, השאלה היא איפה הם יגורו. אם לא נעשה כלום המדינה כולה תקרוס לתל אביב. הצפיפות תשבש את איכות החיים במרכז, ובגליל, בגולן וביתר המדינה מצבינו יהיה יותר גרוע. לכן התפיסה צריכה להיות איך הופכים ויוצרים ביקושים ותנופה באזורים אחרים, כמו שעשינו בירושלים. לשנות את המושג פריפריה למרכזי צמיחה. "צמיחה כלכלית בת קיימא מבוססת על יתרונות יחסיים ועל יצירת אטרקטיביות למשקיעים ויזמים ולשם כך יצרנו בירושלים שתי תוכניות חומש, השנייה עדיין בעיצומה כיום. אבל כדי לשמר את הצמיחה ולמנוע חזרה לאחור יש לשנות את שיטת התקצוב של השלטון המרכזי לשלטון המקומי לתקצוב דיפרנציאלי. בשיטה הנוכחית אין שום סיכוי לעיר בפריפריה או לירושלים לצמצם את הפערים. יצירת קהילות גם היא מנוע חשוב למשיכה ושימור של צעירים בעיר".

בחבר
• דיון שנערך בהנחיית עופר חדד, כתב ומגיש חדשות 12, אמרה שירה תלמי, מתכננת מחוז ירושלים, מנהל התכנון במשרד האוצר: "ענייני העוני והתעסוקה הם חלק ממרכיבי החברה שחיה בירושלים. רואים בזה הרבה בעיות אבל זה גם משאב יוצא דופן. הכיוון של ירושלים היום הוא כיוון נכון אבל צריך לעבוד יותר חזק על האוכלוסיות האלה: חרדים ותושבי מזרח העיר". עוד הוסיפה: "אם ירושלים לא מצליחה לספק מספיק יחידות דיור המשמעות היא שאוכלוסיות חזקות שיש להן חלופה יצאו מהעיר. המגמה הזו חייבת להיעצר ולכן צריך לייצר עוד ועוד יחידות דיור. אני חושבת שאפשר לצופף את העיר פי שתיים. מגורים מעמיסים על הארנונה ולכן צריך להקים הכל יחד- מגורים ומרכזי תעסוקה. בשנה הבאה אנחנו צפויים לאשר 9,500 יחידות דיור בתוך העיר". ליאון אישר את הדברים ואמר: "זה מה שיביא את המהפך בהגירה השלילית מהעיר".

ח"כ מירב כהן (כחול לבן) אמרה: "תעסוקה היא הגורם שמוציא הכי הרבה צעירים מחוץ לירושלים. לצערי, יש הרבה יחידות ממשלתיות שעל-פי חוק אמורות לשבת בירושלים ולא יושבות כאן. אילו היו יושבות כאן היו מתווספות 10,000 משרות שהיו מהוות חמצן חשוב לעיר הזאת. בתחום של מכוני מחקר, כלי תקשורת, משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות יש לירושלים יתרון יחסי גדול וצריך לחזק את זה". השר לענייני ירושלים והמורשת אלקין אמר: "חשוב להעביר את כל היחידות הממשלתיות לירושלים, אבל אם מישהו חושב שמכאן יבוא הפתרון לכלכלת העיר הוא טועה. צריך להכיר את המספרים. רוב רובן של יחידות הממשלה נמצאות כבר בירושלים. נשארו כרגע רק 12 יחידות קטנות שלא התחילו תהליך רציני של מעבר וגם זה יקטן". בנוגע להגברת היקפי ההשתתפות בשוק העבודה בעיר אמר ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה): "הגברת ההשתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה היא לא הפתרון. לא צריך להפוך את ירושלים למה שהיא לא. אם האתגר הוא כלכלי יש להתמודד איתו על-ידי העצמת התעסוקה של הנשים החרדיות העובדות שמרוויחות שליש ממקבילותיהן החילוניות, וכן של אותם 50% גברים שכן יצאו לעבודה". ח"כ רועי פולקמן (כולנו) התייחס למורכבותה של העיר ואמר: "בתוך ירושלים יש לכאורה שלוש ערים שמתנהלות בתהליכים שונים. היעדים ותוכניות העבודה למזרח העיר לא דומים בכלל לתוכניות למערב העיר. יש עיר אחת שתהיה אחת אבל יש לה אתגרים נפרדים. ברור שאני תומך בגישת השותפות אבל השוואה בכל מדד לעיר כמו תל אביב היא מלאכותית. בתגובה לדברים אמר השר אלקין: "אני מסכים שיש אוכלוסיות שונות בעיר אבל חולק על התזה של שלוש ערים. ירושלים כיום היא מודל דמוגרפי עתידי של מדינת ישראל כולה, והיא מעבדה לישראל בעוד 20 שנה".