עד במשפט פישר שיקר אך התובע לא התערב

זוהר בוצ'ן, עד תביעה במשפטו של רונאל פישר, מודה שלא אמר את האמת בחקירתו הראשית בבית המשפט בנקודה החשובה ביותר בה. הדברים עלו (יום ה', 6.6.19) בעדות שמסר בוצ'ן בדלתיים סגורות בחקירה הנגדית. בוצ'ן היה מנהל בחברת עבודות העפר הנושאת את שמה של משפחתו ואשר נמצאת בבעלות גיסו, ששון חי. בהמשך עלה מדבריו של התובע, דן בהט, כי הוא ידע שקיימת סתירה מהותית בגרסתו של בוצ'ן ושעדותו בחקירה הראשית אינה האמת במלואה, אך לא התערב. הראיות גם מלמדות, כי בידי התביעה היה מסמך המלמד על כך שעדותו של בוצ'ן אינה אמת. בעדותו הראשית טען בוצ'ן, כי ב-13.12.13 יצא לפריז על-פי הנחייתו של פישר, כדי להימנע ממעצר. ההגנה טוענת, כי למעשה בוצ'ן תכנן את צאתו מן הארץ עוד קודם לכן וזאת מסיבות אישיות, שלא היו קשורות לחקירה. השופט משה סובל הורה לשמוע את המשך העדות בדלתיים סגורות, בנימוק שבלא צעד זה - עלול בוצ'ן שלא לומר את כל האמת. סובל התיר לפרסם את הפרפראזה הבאה מעדותו של בוצ'ן: "העד אישר, כי דבריו בחקירה במח"ש מ-3.1.19 לפיהם 'וגם לא התכוונתי מיוזמתי לנסוע לשום חופשה', לא היו אמת. העד אישר בנוסף, כי האמור בתצהיר שהוגש מטעמו לביהמ"ש המחוזי [בתביעה האזרחית נגד פישר], לפיו 'בעקבות שיחה זו יצא זוהר לפריז', היו חצי אמת. העד אישר בנוסף, כי בחקירתו הראשית בבית המשפט לפני מספר ימים, הוא לא אמר את כל האמת. זאת, לדבריו, מאחר שבאותו שלב לא התבקשו דלתיים סגורות". הדברים מעלים את השאלה, מדוע התביעה לא הציפה מיוזמתה בחקירה הראשית את הסתירה בעדויותיו של בוצ'ן. ייתכן אף שהתביעה זימנה את בוצ'ן לעדות מתוך ידיעה או אפשרות, שהוא לא יאמר את האמת. מדובר בסתירה מהותית, הנוגעת לליבת האישום נגד פישר בנושא זה: האם הוא הורה למרשו דאז לצאת מן הארץ כדי לשבש את החקירה, או שנסיעתו של בוצ'ן נעשתה בלא קשר אליו. בהמשך עדותו הודה בוצ'ן, כי כאשר נחקר במח"ש לגבי המועד בו רכש את כרטיס הטיסה לפריז – הוא אמר רק חלק מן האמת; את הסיבה, הוסיף, ימסור בהמשך עדותו בדלתיים סגורות. באותה חקירה אמר בוצ'ן, כי רעייתו לימור בוצ'ן היא שרכשה עבורו את הכרטיס לפריז. "לא הייתי מסוגל להגיד את כל האמת בשלב זה של החקירה", אמר היום. הוא אישר, כי ידע שדבריו עלולים לגרום נזק לפישר ולרות דוד. עוד טען בוצ'ן, כי הוא ובהט סיכמו מראש שהתביעה תבקש דלתיים סגורות כאשר יגיע לחלק זה של עדותו, העוסק בעניינים אישיים. סניגורו של פישר, עמית בר, העיר, כי בוצ'ן לא הגיע בחקירה הראשית לנקודה של העניינים האישיים ולכן בהט לא ביקש דלתיים סגורות. "אתה סיפרת סיפור שהוא לא כל האמת, איש לא אמר לך מה להגיד", הטיח בר בבוצ'ן. "זה לא שסיפרת את הכל ונתת לבית המשפט להחליט; מעולם לא סיפרת את הקטע האישי הזה". בהט אמר, כי התלבט האם להכניס לחקירה הראשית את הנושא המצריך דלתיים סגורות, והחליט להותיר זאת לחקירה הנגדית. לדברי בהט, בוצ'ן לא אמר בחקירה הראשית שום שקר, אלא רק השמיט פרט אחד בצורה שאינה פוגעת בפישר. "יש גבול לכמה שאפשר להטיח את זה בעד, כאשר אני שלטתי בחקירה הנגדית", הוסיף בהט. "היה לי ברור שזה יעלה בדלתיים סגורות ולא יישאר בצד". השופט משה סובל השיב, כי בוצ'ן חייב היה לתת לבית המשפט את כל העובדות. עורך דינה של דוד, אופיר קליין, אמר ש-בהט נהג בצורה פסולה כאשר החליט שלא להעלות את הסתירות בעדותו של בוצ'ן. "זו לא צורה בה נוהג תובע", טען. בוצ'ן עצמו הסביר, כי לא ביקש דלתיים סגורות בחקירתו הראשית, משום שידע שתהיה חקירה נגדית, בה יעלה הנושא האישי והתביעה תבקש דלתיים סגורות - שלב בו יאמר את כל האמת. בר המשיך והצביע על הסתירות המהותיות בעדותו של בוצ'ן. על-פי עדותו, הוא הזמין את הכרטיס ב-12.12.13, בעקבות הוראתו של פישר לעזוב את הארץ. אולם הכרטיס מראה שהוא הוזמן כבר ב-11.12.13 - יום לפני השיחה הנטענת שהובילה לצאתו מן הארץ. הכרטיס נכלל בחומרי החקירה והיה בידי התביעה כאשר בוצ'ן העיד, כאמור, כי הזמין אותו בהנחייתו של פישר - עדות שבבסיס האישום נגד פישר בפרשיה זו. לדברי בוצ'ן, כאשר נשאל במח"ש האם נרכשו עוד כרטיסים והשיב שאינו יודע, הוא לא זכר את אותו כרטיס. "אני חצי משקר לחוקר", הודה. בוצ'ן אישר שדבריו לפיהם לא הייתה לו כל תוכנית לצאת לחו"ל בלא הנחייתו של פישר, לא היו אמת.