שיהוי כבד בהגשת כתב אישום נגד יועצת השקעות לשעבר בבנק הבינלאומי, אשר גנבה 1.4 מיליון שקל מזקנה ערירית, הוא גורם מרכזי בהחלטת בית המשפט לאשר את הסדר הטיעון עימה: שישה חודשי עבודות שירות.
המתלוננת, ילידת 1927, היא ניצולת שואה אשר התגוררה בדיור מוגן ולא היו לה קרובי משפחה. רות בסון ועובד בכיר ממנה בבנק, שהלך לעולמו בנסיבות טרגיות ושמו לא פורסם, היו יועצי ההשקעות של הזקנה. בשנים 2014-2010 הם ניצלו את האמון שרחשה להם, את חוסר התמצאותה בעניינים כספיים ואת חולשתה הגופנית, והוציאו ממנה במרמה 40 המחאות בסכום כולל של 1.4 מיליון שקל; בסון נטלה לעצמה המחאות ב-1.2 מיליון שקל ופדתה המחאות בקרוב למיליון שקל.
במסגרת ההסדר איתה, הודתה בסון בעבירות של עושק, מרמה והפרת אמונים בתאגיד,
הלבנת הון ועבירות מס. הצדדים ביקשו לגזור עליה שישה חודשי עבודות שירות, וכן לחלט ממנה 650,000 שקל. המתלוננת קיבלה בחזרה את כספה מן הבנק ומשני העובדים לשעבר. בגזר הדין אומרת (30.5.19) שופטת בית משפט השלום בירושלים,
ג'ויה סקפה-שפירא:
"מעשיה של הנאשמת שפלים ומכוערים. לא די בכך שביקשה וקיבלה לעצמה כספים שלא הגיעו לה בדין, אלא שעשתה זאת תוך ניצול מצוקתה של אישה קשישה וערירית, אשר תפשה את הנאשמת, בשגגה, כאדם מיטיב. נקל לשער את תחושת הבדידות הקשה שבה חיה המתלוננת, שעלתה לבדה לישראל לאחר שחוותה את זוועות השואה. נקל לתאר עד כמה כמהה הייתה לקשר אנושי ועד כמה משמעותית הייתה עבורה הידיעה, שיש אדם כלשהו בעולם המגלה כלפיה יחס של אכפתיות וחמלה. מן הסתם, תחושות אלה הן שהביאו את המתלוננת, אשר מתוך העדות המוקדמת ניכרות תבונתה וצלילותה, להסיר כל מחסומי הגנה ולשים את מבטחה המלא בנאשמת. הנאשמת ניצלה את כל אלה בצורה צינית ונטולת רגש, ובדרך זו קיבלה לידיה סכומי כסף אדירים - מאות רבות של אלפי שקלים". מתחם הענישה, בלא ההסדר, הוא 40-15 חודשי מאסר, אומרת סקפה-שפירא.
עם זאת, סקפה-שפירא החליטה לאשר את הסדר הטיעון, בין היתר משום שהכסף הוחזר עוד לפני ההליך הפלילי ובמיוחד בשל השיהוי הכבד מצד הפרקליטות: "העבירות בוצעו בין השנים 2010 - 2014 והתגלו בראשית שנת 2015. המתלוננת העידה בהליך של עדות מוקדמת בין החודשים דצמבר 2015 לפברואר 2016, ואילו כתב האישום הוגש בחודש ינואר 2019, בחלוף כארבע שנים ממועד גילוי העבירות. תקופה זו היוותה עינוי דין ממשי גם למתלוננת וגם לנאשמת.
"חלוף הזמן במקרה דנן הוא משמעותי מאד, בפרט לנוכח העובדה כי גם שמיעתה של ראיה מרכזית בתיק - עדותה של המתלוננת, לא סייעה לזירוז הטיפול בו. השיהוי במקרה דנן עולה עד כדי הגנה מן הצדק, שעשויה להצדיק אף חריגה לקולא ממתחם העונש ההולם", היא קובעת. עוד היא מציינת את החילוט הניכר כסיבה לאישור ההסדר, לצד המדיניות העקרונית ולפיה יש לאמץ הסדרי טיעון.
סקפה-שפירא דחתה את טענת הבנק הבינלאומי, לפיה הכסף בחשבונה של בסון שייך לו, לאחר שפיצה את הלקוחה. היא מותחת ביקורת על ההתנהלות הדיונית של הבנק, ומביעה תמיהה על טענתו לפיה התנגד רק בעל-פה להוראת בנק ישראל לפיו עליו לפצות אותה. לפיכך, יחולט הסכום המוסכם לטובת המדינה.
