בג"ץ הוביל להקלות למרות סיכון ביטחוני

צה"ל העניק הקלות לפלשתינים שהקימו בתים שלא כחוק ליד גדר ההפרדה, וזאת למרות שתחילה טען שהבתים מהווים סיכון ביטחוני. השינוי החלקי בעמדתו של צה"ל בא לאחר שבג"ץ הוציא צו על תנאי נגד הריסת הבתים. כך עולה (יום ג', 11.6.19) מפסק דינו של שופט בית המשפט העליון, מני מזוז. העתירות נגעו לבנייה באזור צור באהר שממזרח לירושלים, שם הועתקה הגדר מהתוואי המקורי לאחר עתירה של פלשתינים לבג"ץ. לאחר הקמת הגדר, בשנים 2005-2004, החלה בנייה בלתי חוקית מסיבית של פלשתינים בסמוך לה. בשנת 2011 הוציא מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון צו האוסר במפורש בנייה זו. מאחר שהיא נמשכה, ואף הפכה לנקודת תורפה ביטחונית שאפשרה לחצות את הגדר, הוצאו בשנת 2017 צווים להריסת 18 מבנים. צה"ל דחה את השגותיהם של בעלי המבנים, עמד על הצורך הביטחוני המובהק שבמניעת הבנייה הבלתי-חוקית ליד גדר ההפרדה וציין שהבנייה הבלתי-חוקית נמשכה גם לאחר הוצאת הצווים. בעלי 15 מן המבנים עתרו לבג"ץ, שקיים ארבעה דיונים בנושא. המדינה מסרה, כי בסך-הכל הוקמו 231 מבנים בלתי חוקיים באזור עליו חל הצו, מתוכם הוכשרו בדיעבד 97, ומבין 134 הנותרים - הוחלט כאמור להרוס 18 בלבד משום שההריסה מתחייבת מטעמי ביטחון. בג"ץ הורה למדינה לבחון חלופות מתונות יותר, אך משזו עמדה על דעתה - הוציא ביולי אשתקד צו על תנאי המורה לה לנמק את ההריסה. לאחר חודש הודיעה המדינה, כי צה"ל הסכים להכשיר שישה מבין 15 המבנים - חלקם ללא שינוי וחלקם בהריסה חלקית. צה"ל עמד על דעתו לגבי תשעת המבנים האחרים, אם כי ציין שבשלושה מהם מדובר למעשה רק בהכשרת שטח ולא בבנייה ממש. בפסק דינו אומר מזוז, כי הצו משנת 2011 הוצא כדין, כחלק מן הצורך הביטחוני הברור בגדר ההפרדה. בנייה בלתי חוקית בסמוך לגדר מקשה על פעילותם של כוחות הביטחון ועלולה להעניק מחסה למחבלים ולאמצעי לחימה, ולפיכך מסכנת חיי אזרחים וחיילים. בשנת 2016 לבדה היו 170 אירועים ביטחוניים באזור צור באהר, כולל כניסתם של מחבלים שביצעו פיגועים ברחבי המדינה. בשנים 2018-2017 היו באזור מאות אירועים ביטחוניים ואלפי מקרים של כניסת שוהים בלתי חוקיים. עוד אומר מזוז, כי העותרים עשו דין לעצמם כאשר המשיכו בבנייה הבלתי-חוקית, למרות שגם בג"ץ אסר זאת; די היה בכך כדי לדחות על הסף את העתירות. עם זאת, צה"ל החליט כאמור להעניק הכשרים לשישה מן המבנים, בהדגישו ש"המשך בנייה לאחר ההודעה על כוונה להרוס וכן ההפרות של צווי בית המשפט לא היו באף מקרה נימוק יחיד ובלעדי לדחיית בקשה להקלה". מזוז מוסיף: "חרף כל האמור, לא התעלמנו מהמשמעות האישית-כלכלית הקשה מבחינתם של העותרים הכרוכה בהריסת המבנים או חלקם. עקב כך בחנו את הדברים בקפידה רבה, קיימנו ארבעה דיונים בפני הרכב בעתירות אלה והורינו למשיבים להבהיר את מדיניותם ולשוב ולשקול את החלטותיהם בנוגע למבנים מושא העתירות. "בהמשך אף ניתן על ידינו צו על תנאי בעתירות אלה, במסגרתו הורינו למשיבים לבדוק שוב באופן פרטני את החיוניות הביטחונית בהריסת כל אחד מהמבנים מושא העתירות על יסוד אמות מידה שהותוו בצו על תנאי שניתן. ואכן, בעקבות הצו על תנאי נערכה בחינה מקיפה נוספת על-ידי המשיבים בנוגע לכל אחד מהמבנים, אשר תוצריה הוצגו בפירוט בתצהיר התשובה ונספחיו, ובעקבותיה אישרו המשיבים הקלות פרטניות לגבי שישה מבנים בהם הדבר התאפשר מבחינה ביטחונית, תוך שהוסבר מדוע אין הדבר מתאפשר לגבי כל אחד". בנסיבות אלו, מסכם מזוז, יש לדחות את העתירות - בכפוף להקלות שאישר צה"ל. השופטים עוזי פוגלמן ויצחק עמית הסכימו עם מזוז. את העותרים ייצגו עוה"ד היתם חטיב, תאופיק דראושה וסאהר עלי, ואת המדינה - עו"ד יונתן ברמן. מהמבנים האחרים.