שרה נתניהו מודה, במסגרת כתב האישום המתוקן, בהזמנת ארוחות שלא כדין ממסעדות ובהעסקת שפים במעון ראש הממשלה, בניגוד לנהלים, בסכום כולל של 175,000 שקל. ההסדר עם נתניהו מייחס לה עבירה של ניצול טעות הזולת ללא כוונת מרמה. כתב האישום המתוקן הוגש (יום ד', 12.6.19) לבית משפט השלום בירושלים.
הפרק העובדתי, בו הודתה נתניהו, אומר, כי היא פנתה מדי פעם אל סמנכ"ל משרד ראש הממשלה, עזרא סיידוף, בבקשה שימצא מימון לאספקה של מוצרים ושירותים שאינם מכוסים בידי המדינה. כתב האישום גם מדגיש, כי נתניהו ידעה שהמדינה אינה אמורה לכסות הזמנת ארוחות מבחוץ, שכן במעון ראש הממשלה הועסקה מבשלת. העסקת המבשלת (באמצעות חברת כוח האדם מיקוד) לא הייתה ידועה לדרג המקצועי במשרד ראש הממשלה, שכן המבשלות המתחלפות הוצגו כ"עובדות כלליות".
למרות שנתניהו ידעה עובדות אלו והייתה מודעת להנחיות בנוגע למימון הארוחות, היא וסיידוף פעלו יחדיו כדי לקבל שלא כדין את המימון הנוסף, בסך 175,000 שקל.
על-פי ההסדר, שהושג בהליך גישור, נתניהו מודה כאמור בניצול טעות הזולת ללא מרמה ותשלם 55,000 שקל - החזר של 45,000 שקל וקנס של 10,000 שקל. בכתב האישום המקורי יוחסו לנתניהו קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והפרת אמונים. המדינה טענה בו, כי נתניהו דרשה וקיבלה ארוחות מוכנות והזמינה שפים לבשל במעון ראש הממשלה, למרות שמועסקת בו מבשלת במשרה מלאה, בסכום כולל של 393,000 שקל.
על-פי ההסדר, נתניהו מודה בסעיף 416 לחוק העונשין (קבלת דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה), שהעונש המירבי עליו הוא שנתיים מאסר. בכתב האישום נאמר, כי הודאתה היא בניצול מכוון ולא בתחבולה. המדינה תהיה רשאית להגיש נגדה תביעה אזרחית על יתרת הסכום שהופיע בכתב האישום המקורי.
סיידוף הגיע גם הוא להסדר טיעון בתיק. המדינה ייחסה לו עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים וכן זיוף מסמכים. בכתב האישום המקורי נטען, כי הוא נטל חלק בתרמית הארוחות, הזמין שפים לארוחות פרטיות של משפחת נתניהו וסייע להעסיק מלצרים ספציפיים לבקשתה של שרה נתניהו - כל זאת תוך זיוף נתונים. במסגרת ההסדר נקבע, כי גם הוא יודה בעבירה של תחבולה, וכי יימחק האישום לפיו סייע להעסיק בתרמית את החשמלאי אבי פחימה בבית נתניהו בקיסריה. על-פי ההסדר, ייגזרו על סיידוף מאסר על תנאי וקנס.
בתגובה לעתירה לבג"ץ נגד ההסדר שהגיש עיתונאי הארץ,
אורי משגב, מנמקת המדינה את חתימתה עליו באומרה, כי הודאתה של נתניהו בעובדות כתב האישום המתוקן ובביצועה של עבירה הפלילית והסכמתה להיות מורשעת בה, מבטאת לקיחת אחריות, "שלה יש לתת משקל רב. בנסיבות העניין, בוודאי כאשר משך תקופה ארוכה סירבה המשיבה 5 להודות, כי ביצעה עבירה פלילית וטענה כי לא נפל במעשיה כל פגם. להודאה זו ולהרשעה, יש חשיבות רבה מבחינה ציבורית".
עוד אומרת המדינה: "אף שמבחינה ראייתית, בתיק זה ישנו להערכתם (של גורמי הפרקליטות) סיכוי סביר להרשעה, הרי מדובר בתיק שניהולו מורכב, ומנקודת ראותה של התביעה, אין מדובר בתיק שניהולו חף מסיכונים ראייתיים ומשפטיים. החלטת המשיבים לערוך הסדר הטיעון בתיק הפלילי נושא העתירה התקבלה, בין היתר, לאחר שמיעת הערות השופט המגשר בעניין זה ולאור הערכת התיק גם בהתאם להערות אלה.
"הסדר הטיעון עם שני הנאשמים בתיק הביא בחשבון, בין היתר, את הערכת המשיבים בדבר רמת הענישה הצפויה להיגזר על הנאשמים אם ינוהל ההליך במלואו והנאשמים יורשעו במיוחס להם – דבר שצפוי היה לקרות רק בעוד זמן רב. זאת, בשים לב למכלול נסיבות העניין, לרבות הנסיבות האישיות של הנאשמים, גילם והעדר עבר פלילי, ובשים לב לחלוף הזמן הרב ממועד ביצוע העבירות המיוחסות להם בכתב האישום. להערכת המשיבים, במכלול הנסיבות, לא היה נגזר על המשיבה 5 [נתניהו] עונש מאסר בכליאה ממשית גם לו היה ההליך מנוהל עד תומו".
