"יידרשו צעדים לא קלים כדי שהגרעון לא ייצא משליטה"

"נראה שסביבת הגרעון תעלה לפחות ל-4% מהתוצר בשנת 2020. במידה והמדובר הוא לא בתופעה זמנית, אלא בחריגה קבועה, או פרמננטית, יידרשו שורה של צעדי מדיניות לא קלים על-מנת להבטיח שהמצב הפיסקלי לא ייצא מכלל שליטה" - כך מזהיר פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים. פרופ' ליידרמן דיבר בוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות והבהיר: "אין ספק שמשק עם נתוני מאקרו טובים כמו ישראל, כולל שיעור נמוך יחסית של החוב הציבורי לתוצר (כ-61%), יכול להרשות לעצמו חריגה זמנית של הגירעון התקציבי מהיעד. על-פי הניסיון בישראל ובעולם, אובדן המשמעת הפיסקלית לאורך זמן מלווה בדרך כלל בפיחות המטבע המקומי, בעלייה בתשואות הבינוניות והארוכות, בעלייה של פרמיית "סיכון המדינה" כפי שבאה לידי ביטוי במרווחי ה-(CDS (credit default swaps, ואף בהפחתת דרוג האשראי של המדינה על-ידי חברות הדרוג. ואולם לדבריו "בניגוד לתיאור הנ"ל, שוקי ההון והמטבע בישראל כמעט ולא הושפעו מהחדשות על הבור הפיסקלי השנה, המגיע ל-15-20 מיליארד שקלים. למעשה, השקל המשיך להתחזק ביחס לדולר ולאירו, והתשואה לפדיון על אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים ירדה ל-1.63%. זאת ועוד, חשיפת הבור פיסקלי לא פגעה באמון שרוכשים המשקיעים ליכולת ההחזר של הממשלה על אגרות החוב שהונפקו על ידה. הדבר בא לידי ביטוי בכך שמרווח ה-CDS ל-5 שנים נותר די יציב ברמה נמוכה יחסית של כ-68 נקודות בסיס. לשם השוואה, מרווח זה עומד על 12 נקודות בסיס בגרמניה, 32 נקודות בסיס בקנדה, 218 נקודות בסיס באיטליה, 294 נקודות בסיס ביוון, ו-449 נקודות בסיס בטורקיה". הסיבה העיקרית לכך, טוען פרופ' ליידרמן היא שתנאי ההתחלה של המשק הישראלי טובים מאוד. "הכוונה לכך שסביבת הצמיחה של המשק היא של כ-3% לשנה, עם אינפלציה נמוכה, ושיעור נמוך יחסית של כ-61% של החוב הציבורי לתוצר. נזכיר ששיעור זה עומד כיום על כ-104% בממוצע במדינות המפותחות, כאשר בולטות במיוחד יפן ואיטליה עם שיעורי חוב של כ-238% ו-134% מהתוצר. הממוצע בגוש האירו עומד על 84%." "סיבה נוספת", לטענת פרופ' ליידרמן היא "הקונצנזוס סביב ההערכה שבעיית הגידול בגרעון תטופל ע"י הממשלה שתקום אחרי הבחירות בחודש ספטמבר הקרוב. נזכיר גם שישראל מדורגת יחסית גבוה, עם דרוג אשראי של AA- ע"י חברת S&P, ושמעולם לא היה מצב של חדלות פירעון על החוב הממשלתי".