|
תאריך:
|
13/06/2019
|
|
|
עודכן:
|
13/06/2019
|
"ציות לביהמ"ש אינו נתון לבחירה" |
|
1 |
|
|
והפרקליטות הם מסדום, יש מקום בהחלט לא לציית. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מגיב ותיק |
|
|
2 |
|
|
כלל לא נראה שהחייטים בפרקליטות תופרים בשיטה עיוורת.הקורבנות הנתפרים תמיד נמצאים בצידה הימני של המפה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
א.ל. רמת-גן |
|
|
3 |
|
|
ובוודאי שאין לציית לפרקליטי מדינה לאחר שהם לוקים באי-שפיות (זמנית?) עקב שנאתם היוקדת לימין ולנתניהו, ולכן תופרים לBB תיקים מופרכים ורודפים אותו על לא עוול בכפו.
●☆● |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ע_הראל |
|
|
4 |
|
|
והיועץ המשפטי מנדלבליט, שטוען בלהט שהפרקליטות פועלת ממניעים טהורים וזכים ולעולם אין לה שיקולים שאינם ענייניים ולעולם לא תופרת תיקים או משהו כזה, הוא אותו אדם שבגלגולו הקודם לפני שהיה יועץ משפטי טען באותו הלהט שהפרקליטות תפרה לו תיק. אין מילים, פשוט אין מילים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עובד 1 |
|
|
5 |
|
|
אוחנה בן הדור החדש עולה באישיותו ונקיון כפיו על הזמרת מהחברה הצבאית ונםקיד מפרקליטות.
ובמילים אחרות סוף סוף הן מרקו מכה את האשכנזיות במירעה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יענקלו |
|
|
6 |
|
|
"עליהום" על השר אוחנה. האם ה"עליהום" הזה מכוון לבוס (נתניהו)? מי הבא בתור שיתקוף?...... כשנאמר על המשפט רק משהו קטנטן - הפגיעה מצדם היא אדירה; גם כלי התקשורת מצטרפים לחגיגה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
התקפות..... |
|
|
7 |
|
|
הגדרת תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה
עם קום המדינה ממשלתה הזמנית של מדינת ישראל העצמאית התכונה להשאיר את הפיקוח על הליכים פליליים בידי שר המשפטים. התובע הכללי לא הוזכר כלל, דובר על תפקיד שונה - עובד מדינה שיכונה "היועץ המשפטי לממשלה", שתפקידו להגיש לממשלה על פי דרישתה חוות דעת משפטיות לא מחייבות. עם כינונה של הממשלה הקבועה רצה ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון משקל כנגד משרד המשפטים שהיה בידי שר המשפטים פנחס רוזן מהמפלגה הפרוגרסיבית. תפקידו היה לתת יעוץ משפטי לממשלה ולרשויות השלטון ליצג את המדינה בפני בית המשפט. כיום היועץ המשפטי לממשלה הוא גם התובע הכללי ומחזיק כח ריכוזי מאוד, סמכויות רחבות היקף במידה שאין כמותן במשטרים דמוקרטיים אחרים. הוא גם בעל כוח פיקוחי, הוא מבקר באם הממשלה מקיימת את החוק. בידיו סמכות להתערב בשיקול דעתן של רשויות שלטון אחרות. לבקש את יושב ראש הכנסת ליטול חסינות מחבר כנסת. השתלשלות הגדרת תפקידו של היועץ המשפטי הוא ספור השתלטות בית המשפט על שתי הרשויות האחרות.
-------------------------------------------------------
*היועץ המשפטי הראשון יעקב שמשון שפירא (1950-1948), שאף להגדיל סמכויותיו ושכנע את שר המשפטים פנחס רוזן, שעליו להעביר לידיו גם את סמכויות התביעה. בכך ממשלת ישראל העניקה סמכויות נרחבות לעובד מדינה שאינו נבחר ציבור ואינו נושא באחריות כלפי הציבור. זוהי סטיה חדה מהדגם הבריטי אותו התכונה הממשלה לשמר בו היה התובע הכללי חבר פרלמנט שנשא באחריות הציבורית הנובעת מכך. אלא שבתקופה זו עדיין היתה כפיפות וזהות שאינטרסים מוחלטת בין היועץ לממשלה לבין הממשלה אשר היתה רשאית לפטרו.
--------------------------------------------------------
*חיים כהן (1960-1950) כיהן חודשים אחדים הן כשר המשפטים והן כיועץ המשפטי לממשלה (בטרם הורכבה הקואליציה). משאיבד את משרת שר המשפטים עקב החזרתה משיקולים קואליציונים לפנחס רוזן, ניסה להיות עצמאי ותבע את חבר הכנסת מהקואליציה מבלי להודיע על כך לממשלה. עתון הארץ – זה העתון המצדד כיום ב"שלטון החוק" של היועץ המשפטי ביקר קשות את המהלך בטענה שיש לרסן את היועץ על ידי כך שאו שיהפך לשר נושא באחריות או יהיה כפוף מוחלטות לשר המשפטים.
------------------------------------------------------
*גדעון האוזנר (1962-1960), דרש עצמאות מוחלטת, בלחצו קמה ב- 1962 ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון שמעון אגרנט. הועדה קבעה שהיועץ המשפטי הוא "חופשי ועצמאי" אם כי עליו להתייעץ עם שר המשפטים, במידה והשר חולק על דעתו יש לו זכות וטו וזכותו ליטול לעצמו את סמכויותיו של היועץ המשפטי. יחד עם זאת הועדה ניסתה לכונן את מעמדו החוקתי של היועץ המשפטי לממשלה כפקיד ציבור בעל שיקול דעת שיפוטי העומד בראש מערכת התביעה הכללית.. כאן לראשונה נקבעה הזהות שבין משרת התובע הכללי ליועץ המשפטי, כיון שלדעת הועדה או לדעתו של אגרנט, ריכוזיות זו הינה ראויה...בתור התובע הכללי עליו ליצג האינטרס הציבורי ושמירה על קיום החוק ולעמוד בראש התביעה הכללית. בתור היעוץ המשפטי לממשלה עליו לתת יעוץ משפטי לממשלה ולרשויות הממלכתיות האחרות. כמו כן יעוץ וסיוע לממשלה בהכנת חקיקה. לדעת בית המשפט ולדעתו בלבד, על היועץ המשפטי להיות בעמדת כח חזקה יותר מהממשלה, כדי שלאליטות השלטוניות לא תוכלנה להשתמש במערכת והתביעה וגם היעוץ... למטרות אינטרסנטיות. הנחת היסוד המובלעת כאן היא שלמוסדות השלטוניים הנבחרים להם בלבד אינטרסים אנוכיים, משמע עניינם אינו קידום מדיניות לטובת המדינה. לשיטת בית המשפ |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רפרף |
|
|
|
|
|
לשיטת בית המשפט משילותן של האליטות השלטוניות הנבחרות היא פגיעה ביסודות הדמוקרטיים המערכת המשפטית לעולם נקיה מאלו, ורק בית המשפט מציל את הדמוקרטיה..
סליחה, עכשיו צריך להפריד בין פסקאות בקיוקוים וזה לוקח מקום זכרון. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רפרף |
|
|
8 |
|
|
הגדרת תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה
עם קום המדינה ממשלתה הזמנית של מדינת ישראל העצמאית התכונה להשאיר את הפיקוח על הליכים פליליים בידי שר המשפטים. התובע הכללי לא הוזכר כלל, דובר על תפקיד שונה - עובד מדינה שיכונה "היועץ המשפטי לממשלה", שתפקידו להגיש לממשלה על פי דרישתה חוות דעת משפטיות לא מחייבות. עם כינונה של הממשלה הקבועה רצה ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון משקל כנגד משרד המשפטים שהיה בידי שר המשפטים פנחס רוזן מהמפלגה הפרוגרסיבית. תפקידו היה לתת יעוץ משפטי לממשלה ולרשויות השלטון ליצג את המדינה בפני בית המשפט. כיום היועץ המשפטי לממשלה הוא גם התובע הכללי ומחזיק כח ריכוזי מאוד, סמכויות רחבות היקף במידה שאין כמותן במשטרים דמוקרטיים אחרים. הוא גם בעל כוח פיקוחי, הוא מבקר באם הממשלה מקיימת את החוק. בידיו סמכות להתערב בשיקול דעתן של רשויות שלטון אחרות. לבקש את יושב ראש הכנסת ליטול חסינות מחבר כנסת. השתלשלות הגדרת תפקידו של היועץ המשפטי הוא ספור השתלטות בית המשפט על שתי הרשויות האחרות.
-------------------------------------------------------
*היועץ המשפטי הראשון יעקב שמשון שפירא (1950-1948), שאף להגדיל סמכויותיו ושכנע את שר המשפטים פנחס רוזן, שעליו להעביר לידיו גם את סמכויות התביעה. בכך ממשלת ישראל העניקה סמכויות נרחבות לעובד מדינה שאינו נבחר ציבור ואינו נושא באחריות כלפי הציבור. זוהי סטיה חדה מהדגם הבריטי אותו התכונה הממשלה לשמר בו היה התובע הכללי חבר פרלמנט שנשא באחריות הציבורית הנובעת מכך. אלא שבתקופה זו עדיין היתה כפיפות וזהות שאינטרסים מוחלטת בין היועץ לממשלה לבין הממשלה אשר היתה רשאית לפטרו.
--------------------------------------------------------
*חיים כהן (1960-1950) כיהן חודשים אחדים הן כשר המשפטים והן כיועץ המשפטי לממשלה (בטרם הורכבה הקואליציה). משאיבד את משרת שר המשפטים עקב החזרתה משיקולים קואליציונים לפנחס רוזן, ניסה להיות עצמאי ותבע את חבר הכנסת מהקואליציה מבלי להודיע על כך לממשלה. עתון הארץ – זה העתון המצדד כיום ב"שלטון החוק" של היועץ המשפטי ביקר קשות את המהלך בטענה שיש לרסן את היועץ על ידי כך שאו שיהפך לשר נושא באחריות או יהיה כפוף מוחלטות לשר המשפטים.
------------------------------------------------------
*גדעון האוזנר (1962-1960), דרש עצמאות מוחלטת, בלחצו קמה ב- 1962 ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון שמעון אגרנט. הועדה קבעה שהיועץ המשפטי הוא "חופשי ועצמאי" אם כי עליו להתייעץ עם שר המשפטים, במידה והשר חולק על דעתו יש לו זכות וטו וזכותו ליטול לעצמו את סמכויותיו של היועץ המשפטי. יחד עם זאת הועדה ניסתה לכונן את מעמדו החוקתי של היועץ המשפטי לממשלה כפקיד ציבור בעל שיקול דעת שיפוטי העומד בראש מערכת התביעה הכללית.. כאן לראשונה נקבעה הזהות שבין משרת התובע הכללי ליועץ המשפטי, כיון שלדעת הועדה או לדעתו של אגרנט, ריכוזיות זו הינה ראויה...בתור התובע הכללי עליו ליצג האינטרס הציבורי ושמירה על קיום החוק ולעמוד בראש התביעה הכללית. בתור היעוץ המשפטי לממשלה עליו לתת יעוץ משפטי לממשלה ולרשויות הממלכתיות האחרות. כמו כן יעוץ וסיוע לממשלה בהכנת חקיקה. לדעת בית המשפט ולדעתו בלבד, על היועץ המשפטי להיות בעמדת כח חזקה יותר מהממשלה, כדי שלאליטות השלטוניות לא תוכלנה להשתמש במערכת והתביעה וגם היעוץ... למטרות אינטרסנטיות. הנחת היסוד המובלעת כאן היא שלמוסדות השלטוניים הנבחרים להם בלבד אינטרסים אנוכיים, משמע עניינם אינו קידום מדיניות לטובת המדינה. לשיטת בית המשפ |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רפרף |
|
|
9 |
|
|
לא שמענו את ה"שפן" הזה כאשר שופטי בית המשפט העליון "פירשנו" חוקים כראות עיניהם ונטיית השקפתם, ללא התחשבות בלשון החוק הברורה... !!! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מאלף חיות |
|
|
10 |
|
|
לפי מנדלבליט היות ובית המשפט הגרמני לא פסל את החוקים,והיות ובית המשפט הגרמני פסק לפי אותם חוקים, הרי שחובה היתה על כל גרמני לציית להם.
אייכמן רק היה צריך לטעון שפעל על פי החוק.כי לפי מנדלבליט דגל שחור ניתן להניף מעל כל החלטה של כל אדם למעט אם הוא שופט.
בתי המשפט בגרמניה שלחו למאסר גרמנים שהורשעו בכך ששכבו עם בנות גזעים נחותים.
מנדלבליט חושב שהיה נכון לציית לפסקי הדין הללו.
האם מישהו מריח מגמות מסוכנות משנות ה30? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ישעיהו א |
|
|
11 |
|
|
כך בהקצנה עיוות את מהותה של הדמוקרטיה, בית המשפט הוא הגוף אשר מעצם הגדרתו הינו לא דמוקרטי אשר כופה את דעתו הבלעדית. תוך כדי פסילת המערכת המדינית עשה את שהוא פוסל באחרים נטל את השררה. באשר לכפל התפקידים של היועץ, משרתו של היועץ המשפטי לממשלה אינה דומה לזו של התובע הכללי במדינות בהן היא קיימת וטעות היא להשוות בינהן. התובע הכללי שם הוא אישיות פוליטית והוא חלק מהממשלה. אחריותו היא בקביעת מדיניות תביעה ולא בידיו ההחלטות חקירה והעמדה לדין של מקרים מוגדרים.
------------------------------------------------------
*מאיר שמגר (1975-1968), לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי. בשנת 1968 הוכנס לחוק יסוד הממשלה תיקון בו נקבע כי "שר הממונה על ביצועו של חוק רשאי ליטול לעצמו כל סמכות, למעט סמכות בעלת אופי שיפוטי, הנתונה על פי אותו חוק לעובד מדינה". זמן קצר לאחר מכן, נסע שמגר בשליחות ושר המשפטים שפירא התכון כנהוג להחליפו. שמגר טען שסמכויות היועץ המשפטי לממשלה הנן "בעלות אופי שיפוטי", והשר אינו יכול ליטול אותן לעצמו. התפישה לפיה העומד בראש התביעה (כיון שהיועץ הוא גם תובע...)– שהינה צד ובעלת עניין בכל תיק פלילי גם ממלא תפקיד שיפוטי ולא תפקיד של עריכת דין, זרה להגדרה של משפט. השר שפירא ויתר על הזכותו ליטול לעצמו את סמכויותיו, ובכך השמיט מידיו אמצעי חשוב להבטחת הכפפותו של היועץ לממשלה. לשמגר נתאפשר להנהיג שינוי מהותי בהגדרת המשרה: לפיה היועץ הינו שופט שומר צעדי הממשלה. לפי השקפתו, היועץ המשפטי ממלא תפקיד שיפוטי ועליו להיות הפוסק שלה בענייני משפט. אם דעתו אינה נוחה מצעדי הממשלה, הרי שזכותו לסרב לייצגה או אף לשלול מעורכי הדין האחרים במשרדו רשות לעשות כן. בשל אותה תפישה החליט שעליו אף ליזום מהלכים. על כן, נהג לפרסם את חוות דעתו המשפטית, והפיצה כנורמה מחייבת. כך צבר מאות חוות דעת משפטיות המשמשים את פקידי משרד המשפטים. מעורבות היתר שלו בפיקוח על פעולותיה של הממשלה גם הובילה אותו לתחומי הפעילות העיקריים של הממשלה אלו הם דוקא התחומים הפוליטיים ובהמשך אף הדיפלומטיים ולא שיפוטיים, אשר הושא לא היה אמור לעסוק בהם, שעד אז היו סגורים בפני היועץ המשפטי אלא אם כן נדרשה חוות דעתו. דרך פעולה זו התאימה לו מבחינת העוצמה שהוא החזיק אך גם לרצון בית המשפט להשתלט על עניני המדינה, ושלתוכו הוא עתיד להשאב בתיזמון המתאים על פי שיטת הותק להיות לימים גם נשיא בית המשפט העליון.
---------------------------------------------------
*אהרן ברק (1978-1975) המשיך בהרחבת התפקיד. הוא נקט בהליכים הפליליים נגד כמה מן האישים בצמרת מפלגת העבודה . כך נשתרשה הדעה –שרק יועץ משפטי בלתי תלוי באמת, וחף מכל שיקול פוליטי, מסוגל להילחם בשחיתות השלטון. אותה פעולה היא תפקידו של התובע הכללי ללא כל קשר להיותו או כמוטב אי היותו יועץ משפטי. אלא שלדעת אהרון ברק, סמכותו של היועץ המשפטי הינה לפסוק מה חוקי, וגם לאכוף פסיקתו. כאשר הגיש כתב אישום נגד אישיות ציבורית ממפלגה בקואליציה, הודיע על הענין לשרים הנוגעים רק לאחר מעשה. כפועל יוצא מתפישתו את תפקידו: שופטים אינם נועצים בפוליטיקאים לקבלת ההחלטותיהם. לאחר המהפך הפוליטי בשנת 1977 ברק נאתר לבקשת ראש הממשלה החדש מנחם בגין להשאר בתפקידו. עניין זה נוצל מאוחר יותר על ידי הממסד המשפטי להגדרת תפקיד היועץ כא-פוליטי שאינו בר החלפה על ידי ממשלה מכהנת. בשל שיקולי הרכבת קואליציה מנחם בגין שמר את תיק שר המשפטים זמנית לעצמו אך האציל את סמכויות הניהול בידי היועץ ברק שהוזמן להשתתף בכל ישיבות הממשלה. בר |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רפרף |
|
|
|
|
|
ברק מיהר לנצל את המצב לכדי קביעת המדיניות הממשלתית כולל בענייני החוץ.
סליחה, עכשיו אפשר להפריד בין הפסקאות רק על ידי קוים וזה תופש מקום זכרון. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רפרף |
|
|
12 |
|
|
* יצחק זמיר (1986-1978) קיבל כמובנת מאליה את משרה בעלת עוצמה על הנורמות שהשאיר אהרון ברק והתערב בהחלטות ממשלה גם כשלא היה בהן דבר שנגד את החוק. גם הוא ניצל את היותו המיצג המשפטי להטלת מורא. כך בתוקפנותו ניצל מעמדו למעשים פוליטים משהוזכר לו כי תפקידו לעזור לממשלה להוציא לפועל את מדיניותה בדרך חוקית, הגיב כאילו אין זה מן היושר. הוסיף לדרישה הקודמת להתיחסות אל דעתו כאל פסק דין, את זכותו לא ליצג את המדינה אם תסרב ואת האיסור לשכור עורך דין אחר. זאת למרות חוסר בסיס החוקי לכך.
------------------------------------------------------
*יוסף חריש (1993-1986) ב1993 הוגש כתב אישום נגד שני חברי ממשלה ממפלגה בקואליציה. היועץ דרש לפטרם ראש הממשלה יצחק רבין סרב מאחר שרוב נבחרי הציבור נדרשים להתפטר רק לאחר הרשעתם, ושום חוק אינו קובע מפושות מתי על שר להתפטר. גם חוק שהיה אמור להיכנס לתוקפו קבע כי שרים יתפטרו רק לאחר שהורשעו. היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש סרב ליצג את ראש הממשלה בבג"ץ על שום אי חוקיות עמדתה לדעתו. על פרקליטת המדינה דורית בייניש הוטל תפקיד כפול לייצג הן את היועץ המשפטי והן את ראש הממשלה. אהרן ברק שהיה בעת ההיא סגן נשיא בית המשפט העליון, קבע שהשאלה אינה באם חרג חריש מסמכויותיו בסרובו לייצג את הממשלה, אלא האם החוק מתיר לראש הממשלה להתעלם מחוות דעתו של היועץ המשפטי.. הממשלה טענה שכפל תפקידים זה מונע את יצוגה הנאות. אהרון ברק טען שהממשלה זכתה הייצוג מיטבי, על היועץ המשפטי לממשלה לייצג את ראש הממשלה על פי התפישה המשפטית שלו. לשיטתו היועץ הוא הפרשן המוסמך של הדין כלפי הרשות המבצעת דעתו היא הקובעת תמיד והיא על כן עמדתה הרשמית של הממשלה והרשות המבצעת כולה. בכך קבע כי היועץ המשפטי לממשלה איננו היועץ המשפטי של הממשלה... אלא הפוסק המחייב עבורה בענייני משפט. בית המשפט העליון הגדיר את היועץ כסמכות המשפטית המכרעת בשירות המשפט הציבורי והכי חשוב: היועץ הינו כפוף לפיקוח בידי בית המשפט העליון בלבד תוך ביטול שיקולים פוליטיים של השלטון. מעתה כוחו של היועץ המשפטי נעשה חסר גבולות. כנהוג עד אז אם עניין אי חוקיותו של מהלך זה או אחר אינו חד משמעי ולדעת הממשלה אין במעשיה דבר עברה היא יכלה לא לקבל המלצותיו ולהגן על עצמה בבית המשפט, שכן גם בין משפטנים קימים חלוקי דעות. משבית המשפט העליון קבע את מוחלטותה של חוות דעת היועץ, הוסרה גם מגבלת הצניעות של בעל משרה המודע לשיקולים אחרים. בפסיקתו השתלטנית של אהרון ברק וחזרתם של משפטנים על כל דבריו, החסרונות: או שהיועץ כמי שמקורב אצל הרשות ומייעץ לה יתקשה בחקירתה או בהעמדה לדין, או כפי שמתגלה במציאות, יועצים משפטיים מונעים להראות עצמאיים ובכך אינם מסייעים לממשלה להשיג מטרותיה במסגרת החוק ואינם מייצגים אותה כראוי בבית המשפט.
-------------------------------------------------------
בנסיון לתקן את המעוות מינה שר המשפטים צחי הנגבי ועדה בראשות לא אחר מהשופט מאיר שמגר, אותו מאיר שמגר שבהיותו היועץ המשפטי היה האחראי לחלק מהותי מהקילקולים. הוא החזיר את קביעתו של השופט אגרנט שהסמכות האחרונה בשאלת מדיניות היא של הממשלה, ועצתו של היועץ המשפטי אינה מחייבת אותה עוד קודם להכרעת בית המשפט. אלא ששמגר פסל חלוקת תפקידים כיון שלדעתו חלוקה של סמכויות עלולה ליצור תחרות של מאבקי כוח מיותרים וסירבול ואף כפילויות וחוסר עקיבות במערכת.. לפתרון הבעיות המליץ "כי ייעשו מאמצים למתן את המתחים הפנימיים". התוצאה שהבעיות לא נפתרו אלא אף הוחרפו. הועדה לא הציעה דרך לתיקון מ |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רפרף |
|
|
13 |
|
|
במצב כיום במדינת ישראל מוענקת לאדם אחד ליועץ המשפטי שאינו נבחר ציבור ושאינו מחויב לתת את הדין, הזכות החוקית לבטל מדיניות ממשלתית או אף להכתיב מדיניות משלו. סמכותו חלה על כל ההבטים של השלטון. הוא הקובע מי רשאי לכהן כשר במשרד מסוים ומי לא. כך התגלגלו העניינים בלא כל תוקף חוקי. הממונה על "שלטון החוק" פועל ללא כל סמכות חוקית. זהו אחד העיוותים הרבים של הדמוקרטיה הישראלית בידי מערכת משפט. עו"ד דוד ליבאי, פרופסור למשפטים ועורך דין פעיל שכיהן כשר המשפטים מטעם מפלגת העבודה, טען כי כל ניסיון להחליש את היועץ המשפטי "מערער את שלטון החוק" זוהי טענה של איש הממסד המשפטי ולא פוליטיקאי שמחוייב בראיה רחבה של השלטון. נשווה את הממשלה לאדם פרטי או בעל תפקיד או גוף מוסדי כלשהו, האם יבחרו אלה עורך דין ליעוץ או ליצוג אם הוא גם תובע? ועוד יותר אם הוא גם שופט? חמור מכל זהו חסול זכותו של בעל דין ליעוץ וליצוג משפטי לפי נקודת ראותו, זהו קעקוע יסודות המשפט. כיום אי מתן זכות לטיעון וליצוג נאות הינה נורמה בכל הערכאות. שופטים פוקדים על באי כוח של בעלי דין מה לטעון ומה לא בהתאם לתוצאה הרצויה להם במשחק המכור מראש, מעל לראשם של אלו האחרונים. כיום בישראל משפט ראוי לשמו על פי רוב כנורמה אינו קיים.
---------------------------------------------------------
יש להוציא את משרת היועץ המשפטי לממשלה ממשרד המשפטים. המצב דומה לזה שהיה לבן גוריון מול המפלגה הפרוגרסיבית ששלטה במשרד המשפטים ולכן הקים בן גוריון את משרת היועץ כנגד משרד המשפטים. ניתן לכפיף למשל את המשרה למשרד ראש הממשלה. בכל מקרה יש לחזיר את המשרה לקשורה לכל ממשלה כפי שהיה עד אהרון ברק שהיה מקרה יוצא דופן כאשר מנחם בגין בקשו להשאר, וחסל סדר כהונת שבע השנים. גם כמובן להפרידה ממשרת התובע הכללי! על כל פנים אין לחזור על אותו דבר ההבל של הקמת ועדה בראשות שופט, לא מכהן ולא גמלאי. לשופטים אין כל כישורים וידע לא במנהל ציבורי לא במדינאות וניהול מוסדות מדינה, וגם אין להם ענין בכך. כל שמענין אותם הוא האדרת כוחם ויוקרתם, ולהם הערמה להשיג זאת בהנתן להם הזדמנות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רפרף |
|
|
14 |
|
|
שמדינת ישראל מושתתת על עיקרון שלטון החוק אבל הוא שוכח שמדינת ישראל מושתתת על עוד משהו וזה שלטון הממשלה הנבחרת על ידי רוב העם.אם הוא היה זוכר את זה,הוא היה גם זוכר שיש ממשלה בישראל שרוצה לממש את עקרונותיה והשקפת עולמה והוא במקרה היועץ המשפטי שלה.לקחת רק חלק מהדברים עליהם מושתתת מדינת ישראל ולהתעלם מהדברים האחרים,זו כבר שרלטנות ודמגוגיה. יתכן ואם היתה תקופת צינון בין העבודה במשרד המשפטים לבין העבודה בבג"צ כשופט,כמו שיש בצבא,מנדלבליט היה מדבר אחרת.ציות לבית המשפט היא מושכלת יסוד,אומר מנדלבליט ושוב שוכח שבתי משפט עשו דברים נוראים בהיסטוריה ואין שום ערובה שהם לא יעשו גם דברים נוראים בעתיד.מה היה קורה לו אהרון ברק היה מנצח באותו דיון בבג"צ והיו מאפשרים לחצי מליון פלסטינים להתחתן עם בני או בנות זוג מערביי ישראל ולהתנחל בארץ,האם אזרחי ישראל היו חייבים לקבל את רוע הגזרה הזו ולאפשר את "זכות שיבה" בדלת האחורית? בוא נראה את מנדלבליט עונה לסוגיה הזו לפני שהוא מעלה את בג"צ לדרגה של אלוהים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
באום |
|
|
15 |
|
|
שקרנות ועיוות המציאות
כמה שקרנות כמה עיוות המציאות אפשר בהצהרה אחת? שלטון החוק? כל מה ששופטים עושים הוא בעיני עצמם שלטון החוק? גם אם הם פורעי חוק. החוק הינו כפי שכתוב בספר החוקים כפי שהכנסת חוקקה .החוק נכנס לתוקפו באם יש רוב לחוקקו לעומת מתנגדים לו אם ישנם. לכן חוקי הכנסת הם ביטוי לרצון העם ברובו מה שאינו מוצא חן בעיני האופוזיציה והמשפטנים הדוגלים בה. הם שופטים מחליטים על דעת עצמם לפסול חוקים שהכנסת חוקקה. הם מתנהגים כאילו אין חוקים. אך זה אינו הכל, איש לא הסמיך את בית המשפט לעשות זאת! לגוף שלטוני מותר לעשות רק מה שהחוק הסמיכו מפורשות. לכן פעמיים השופטים הם פורעי חוק. התרוץ המגוכך לכך הינו שדמוקרטיה איננה שלטון הרוב אלא שלטון הערכים שהם שלהם כמובן. בניגוד לטענה שקרית זאת דמוקרטיה פרושה שלטון העם ושלטון העם פרושו רוב העם, לכן מתקיימות בחירות כדי לקבוע מי ישלוט לפי רצון רוב העם!
------------------------------------------------------
כל זאת גם אם היועץ המשפטי מנדנבליט שואף להבחר לשופט על ידי השופטים והוא רוצה להשביע את רצונם היועץ המשפטי מנגנבליט מזהיר בעזות מצח מפני שרירות המדינאים בעוד שאנו האזרחים סובלים משרירות המשפטנים. עילות כמו סבירות ומידתיות ועוד בטענה שאלו עוזרים להתגבר על חוקים "לא חוקיים" או "לא חוקתיים". חוק הוא חוק ואינו יכול להיות "לא חוקי" ובאין חוקה גם אינו יכול להיות "לא חוקתי" אלו אינן אלא דרכים לעקוף ולבטל חוקים. מנדנבליט גם בחוסר יושרה טוען כי ביטול עילות אלו אינן החזרת המצב לקדמותו אלא דוקא זה לדבריו המצאה חדשה – כלומר הופך עובדות עלפיהן.
----------------------------------------------------
בית המשפט לעומת זאת "נלחם על מעמדו" מעמדו הרם שהוא כל כך רם עד שהוא רואה זכות לבטל את שאר הרשויות. בית המשפט לדעת השופטים חייב להיות חזק ועצמאי שפרושו לפי שיטה זו להשתלט על שאר הרשויות הנבחרות על ידי העם. "נשיאת" בית המשפט העליון השופטת חיות מתלוננת על כך ש"מנסים לפגוע בסמכויות הרשות השופטת" היא איננה מציינת שהיא זו הפוגעת ללא הרף בסמכויות שתי הרשויות הנבחרות. עוד טוענת כי שאלת היחסים בין הרשויות איננה פוליטית אלא נוגעת לבסיס התשתית המשטרית כנראה לפיה שאלה של עקרונות מופשטים שרק בית המשפט כמובן מומחה בו...
--------------------------------------------------
כמו כן בית המשפט מסכים לעקרון הדברות פתוחה בין הרשויות מתוך כבוד הדדי. כמובן שזה בתנאי שהרשויות הנבחרות המדינאיות שואלות את פי בית המשפט מתוך כבוד וביטול עצמי. לעומת זאת לפי שיטה זו לא יעלה על הדעת שגם על בית המשפט להדבר עם הרשויות הנבחרות האחראיות למדיניות ולנהוג בהן כבוד. לשיטת בית המשפט הוא רשאי להחליט על דעת עצמו ולכפות את דעתו על שתי הרשויות האחרות ועל העם. הכבוד ההדדי צריך להיות רק חד סיטרי אחרת זהו "שיח משולח רסן ועולב".. לשיא מגיעה השופטת חיות כאשר היא כצפוי מציינת את שלטון החוק כצידוק להתערבות ולפסילת וביטול החוקים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שפרירית |
|
|
16 |
|
|
פסקאת התגברות? זו שבית המשפט עתה כל כך מתנגד לה, היא הצעתו של אהרון ברק. שופטים כבר דאגו לדרוש להתקבלות התנגדות רוב של 70 אחר כך 80 חברי כנסת. הם כמובן רואים לעצמם זכות לקבוע זאת. כך או כך בלתי אפשרי להשיג כזה רוב, מה שמבטל את קיומה. באמת אין צורך בה כי היא רק תתן גושפנקא לבית המשפט כאילו מעשי השופטים פורעי החוק שאין גבול לחוצפתם הם חוקיים. במקום זאת יש לחוקק את חוק יסוד החקיקה ולקבוע מפורשות שאסור לשופטים לפסול חוקים. לכל היותר אולי מותר להם להעביר ביקורת על חוקים ולהמליץ דבר זה או אחר. החוקים הקיימים צריכים להספיק לכך שלשופטים אסור לנהוג בניגוד לחוק, אך שופטים הם פורעי חוק חוצפנים. לחוק צריכה להתוסף פסקאת עונש חמור. העונש צריך להיות פיטורין מיידיים ללא פיצויים, ללא גמלא וקנס כבד מאוד חליטת רכוש!
--------------------------------------------------
בנתיים כיון שבית המשפט שם את עצמו מעל לכנסת, הוא השליט את עצמו על העם. כאשר מתנגדים לרודונות השופטים מייד הם מזכירים את הדמוקרטיה שהיתה גרמניה ואת הנאצים שביטלוה. אכן ישראל היא דמוקרטיה והמשפטנים עושים הכל לבטלה לבטל את הכנסת ולא לאפשר לה לשלוט. זה בדיוק כפי שהיטלר עשה כאשר ביטל את הפרלמנט. בדיוק כמו היטלר שופטים טוענים שיש להם יתרון ללא כל יחס והם צריכים להחליט והם יודעים מה טוב. לשיטת "הנשיאה" אסתר חיות: אם הכנסת תרצה לשנות זאת הרי שמערכת המשפט "תילחם על מעמדה" ולא תשתוק לנסיונות "לפגוע בסמכויותיה" – אלו שמעולם לא ניתנו לה... הייל שופטים הייל 0מול הייל היטלר. בדאגה לשלום ישראל הם באמת דומים להיטלר. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שפרירית |
|
|
17 |
|
|
ציות לבית משפט?????
אתם ממש יצאתם משליטה , ושוכחים משפט נכון
גם מנדלבליייט וגם חיות וכל שופט אחר סך הכל עובד מדינה ולא יותר הכפוף לחוק במדינה יהודית ודמוקרטית , דבריך - חיזוק לפניה המיידי לבית דין בין לאומי לאור שמערכת המשפט בישראל ממציאה חוקים מחדש פועלת בנזק ממשי בכל יום ביחס ל 8,000,000 אזרחים , הבעיה שלכם וגם של הנשיאה שמעלימה ראיות , שאתם חושבים שאתם חסינים בפני הצדק שאינו נמצא במעשיכם וכל מה שאמר שר המשפטים , תומך בכל מילה שלו , לאור עובדות על עבירות של נשיאת בית המשפט העליון , וזו בדיוק דעתה , וזו בעיה של המדינה , לא אויב מבחוץ , אלא מבפנים , ואני אפנה עליך בהקדם עם ראיות כדי לקבל אישור לפתיחת תיק פלילי נגד בכירי השופטים , ואני מחזיק בעובדות שנועדו להראות שאינכם הגורם הדומיננטי שגורם נזק לחוקי מדינת ישראל , ולכן דליה שלך תפורסם , והכל לפי החוק מחויב להגיע לבית דין בין לאומי , כי מעשיכם - פגיעה בזכויות של כל אזרחי מדינת ישראל , והקשר לאמינות : תמיד היה ושיהיה אדם אחד שהורס מערכת רקובה מבפנים , והפעם זה לא יהיה אחרת , הכי גרוע להיות שפוט של אלו הנותנים לך הוראות מנוגדות לערכי מדינת ישראל ואתה כשפוט מבצע העבירות אלו , ולמה אני רושם ללא פחד כי שנתיים אני עובד על הראיות והם אצלי ואני עומד מאחורי כל מילה המשתמש בחופש הביטוי ובריאות , מערכת המשפט הנוכחית בישראל היא דבר שיהרוס המדינה , אלא אם כל אזרח ועיתונאי המפחיד לעשות דבר יבינו שהמצב עכשיו שהוא כמלך השולט בעמו , מקווה שאזרחים יבינו שהבלגת האמת תיצור נזק בלתי הפיך למדינה , ואני נלחמתי למען המדינה בשתי מלחמות , אבל לא בשביל ריקבון ששמו מערכת המשפט בישראל , אבל תשובה של האחראי לאתר זה - יובל , הייתה : שהוא לא מעוניין בעובדות שיש לי , השאלה היא , למה יובל? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלי ליולקו |
|
|
18 |
|
|
אני לא יודע מי מעוות את הכתוב על ידי בתגובות , אבל אתם מוזמנים להיכנס לפרופיל שלי בפייסבוק (Eli Luylko) ולראות תגובתי בעניין , שהעיתונאים לא עיוותו הדברים כי לא יכלו .
לדעתי הדבר לא מכובד , וכוונתי כלל הייתה אחרת , אבל בהסבר ענייני ומפורט , ולא ככתוב , שמראה על מישהו שמעוניין להוציא אותי כטיפש , עם כל הכבוד , בידי תואר שלישי ברפואה- דוקטורט , לכן , אין לי צורך בהוכחת חוכמתי , ועוד יותר חשוב , לא לשים לב לאנשים זוטרים שמנסים לחבל לך בכל דרך שהיא מביישת אפילו את העיתון המקצועי והעצמאי ״News1 ״ (לא אישי ואין לראות בחשש שלי לשון הרע בבקשה ) . רציתי להגיב , אבל זה יהיה נס אם תגובתי לא תיעלם , בחיים לא אבין אנשים שפועלים בניגוד מוחלט למה שחייבים לעשות כאנשי מקצוע בתחום , תחשבו שאני הייתי כזה , בחיים לא יהיה כה זוטר ומעורר רחמים כחלק מאנשים המביישים המקצוע שלהם , אני לא יכול לנהוג שלא לפי המוסר , כי אני רופא לב ואני מציל חיי אדם . |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלי ליולקו |
|
|
אביתר בן-צדף
אדמירל הארלי הוצב השבוע לתפקיד לראש הסגל של חיל-הים באמצע שנת הלימודים במכללה
|
|
|
|
|
|
איציק וולף
קיצוץ רוחבי של 1.15 בתקציב משרדי הממשלה תקציב הביטוח הלאומי יקוצץ במיליארד שקל בשנה הקרובה מס יוטל על כלי רכב היברידיים וחשמליים ועל חומר בעירה המשמש למהילת דלקים
|
|
|
|
|
|
קובע: העבירה - שעונשה יכול להיות מוות - תחול על כל פעולה המשתלבת במעשיו של האויב, ולא רק על פעולות שמטרתן להביא לערעור קיומה של המדינה
|
|
|
|
|
|
איציק וולף
מינהלת התיאום והקישור של צה"ל סיכלה הברחת רחפנים, ציוד תקשורת וכוונות לנשק שהוזמנו לרצועת עזה מן האתרים עלי אקספרס ואמזון
|
|
|
|
|
|
אביתר בן-צדף
על גבורתו בקרב על פלוג'ה שבעירק המעוטר החי הראשון במדליית הכבוד במלחמה בעירק בינתיים פרש מהצבא לאחר שש שנות שירות
|
|
|