אחרי שמונה שעות טיסה מעל לאוקיינוס האטלנטי, עמד מטוס תובלה סי-17 גלובמאסטר אמריקני לנחות בשאנוןשבאירלנד. ערפל כבד קידם את פניהם, והטייסים ראו את המסלול רק מגובה שלושים מטר - נמוך מדי מכדי לשנות את ההחלטה לנחות. על המסלול ראו אמבולנס, שבא לפנות מהמטוס ימאי, שנפצע קשה בקרבות, ונדרש לפנותו לארצות-הברית, אךעקב מצבו המתדרדר, הוחלט להביאו בדחיפות לבית-חולים באירלנד. "זו הייתה הנחיתה הקשה בחיי", אמר קפטן פורֶסט 'קאל' לאמפֶּלה, קברניט המטוס - בגלל הערפל ובגלל שלאהיה אישור דיפלומטי לנחיתת המטוס באירלנד. "לא הייתי עושה זאת אלמלא הייתה שם סכנת חיים". המטוס, שאות הקריאה שלו היה ריץ' 445, שייך לטייסת תובלה 14, המוצבת בבסיס המשותף צ'ארלסטון בקרוליינההצפונית, שהנה גם טייסת הדרכה. היו בו הטייסים לאמפלה, קפטן כריס פאקט וקפטן קֶן דיקֶנשיידט, מש"קי ההעמסה כריס קייל בוארס וטימותי הֶן וסרג'נט ניק סקארמיס, ראש צוות בטייסת תחזוקה 437. על תעוזתם הומלצו אנשי ריץ' 445 למדליית חיל-האוויר - עיטור נדיר, שמוענק לאנשי צבא ולאזרחים על גילויגבורה בשעת טיסה, אומר לוטננט-קולונל קארי פלמינג, מפקד טייסת 14.

טיסה ארוכה

ריץ' 445 המריא משדה אל-עודייד בקטאר, נחת בבסיס האוויר שפּאנגדאהלֶם בגרמניה, ומשם היה אמור להגיעלארצות-הברית. הוא נשא ציוד מקטאר, שהוחזר לבסיס צ'ארלסטון, אך הסיכוי להמשיך לבסיסם נראה קלוש עקב סופות בחוף המזרחי של ארצות-הברית, ששיתקו את השדה בצ'ארלסטון. ריץ' 445 היה מטוס התובלה סי-17 היחיד שהיה באזור, וצויד לפינוי רפואי. הם נדרשו לפנות את הימאי הפצועבדחיפות למרכז הרפואי ואלטר ריד ליד וושינגטון הבירה - למרות הסופות בחוף המזרחי. המטוס המריא לבסיס האוויר ראמשטיין, כמאה ועשרה ק"מ משם, כדי לאסוף צוות רפואי מהמרכז הרפואי האזורי לאנדשטול. שם נאמר לצוות, כי מצבו של הימאי חמור, ורק בוואלטר ריד יוכלו לטפל בו. הם המריאו לבסיס האוויר אנדרוז במרילנד, ובינתיים נזקק הימאי הפצוע לניתוח דחוף, ומצבו התדרדר ללא-יציב. זה היה כשהמטוס היה במחצית דרכו לארצות-הברית. הצוות התקשר למרכז המבצעים של פיקוד ההובלה האווירית (AMC) באילינוי לתאם את המשך דרכו. הצוות הרפואי לא הצליח לייצב את מצב דמו למרות עירויים, אך נדרש לדיאליזה, כיוון שכליות הפצוע חדלו לפעול. הם נדרשו בדחיפות להביאו לבית-חולים. ריץ' 445 היה במרחק שעתיים-שלוש מאירלנד, ארבע שעות מקנדה, חמש שעות מאיסלנד ושש שעות מבוסטון, והוחלטלשוב ולנחות בשאנון, כדי להביא את הפצוע לבית-החולים האוניברסיטאי בלימֶריק הסמוכה. הכשהיו כמאה ק"מ מאירלנד, הודיעה הבקרה, שהשדה בשאנון כוסה בערפל. הטייסים פאקט ודיקנשיידט החליפו זה את זה בכיסא טייס-המשנה, ואמפלה התכונן להחליט על הנחיתה כשהמטוסיהיה כשישים-חמישים מטר מעל לשדה. הימאי נלקח מיד עם הנחיתה לבית-החוליםבלימריק, ולאמפלה החל לענות על שאלות של השלטונות האמריקניים והאיריים. הוא הודיע למפקדיו בצ'ארלסטון על העיכוב בהגעתו לארצות-הברית, והרגיעם לגבי נחיתתו ללא אישור באירלנד. הצוות שהה 24 שעות בשאנון, כשהימאי נותח. כשמצבו התייצב, המשיך ריץ' 445 עמו לארצות-הברית, והביאולבסיס אנדרוז, ומשם נלקח לוואלטר ריד.