תע"א נגד חברת-בת ברפאל

התעשיה האוירית תובעת 10 מיליון שקל מחברת אל-סיאלו (Cielo), שמחצית ממניותיה מוחזקות בידי רפאל - גם היא חברה השייכת לממשלת ישראל. עילת הסכסוך: מערכת ניווט והנחיה של טילים. אל-סיאלו שייכת, בחלקים שווים, לרפאל ולחברת קירטוף האמריקנית. היא עוסקת בייצור מערכת ניווט אינרציאלית - כלי ניווט ממוחשב, המאפשר מיקום, כיוון ומהירות ללא צורך במידע חיצוני. מערכות אלו מותקנות בטילים מונחים, כלי טיס, חלליות, ספינות וצוללות. החברה אומרת, כי בין לקוחותיה מצויות החברות הביטחוניות הגדולות בישראל - תע"א, רפאל ואלביט - וכן יצרני מערכות בישראל, אסיה, אירופה ושני חלקי אמריקה. מנכ"ל החברה הוא ד"ר ארנון ארבל. בתביעה, שהוגשה (5.6.19) לבית המשפט המחוזי מרכז, נאמר כי בשנת 2008 ביקש משרד הביטחון מתע"א לפתח מערכת מדידה אלקטרונית לצורך ניווט והנחיה של טילים. היא גם התבקשה לשכור את אל-סיאלו כקבלן משנה, לפיתוח גירוסקופים בטכנולוגיה בה מתמחה החברה, כאשר בכל אחד מהם יש שלושה מרכיבים המכונים "סביבונים". תע"א מעירה, כי בקשה זו של משרד הביטחון נבעה מכך שהוא מימן במשך שנים את פיתוח המערכת של אל-סיאלו. עלות הפיתוח של הסביבונים עמדה על 12 מיליון שקל, מתוכם מימן משרד הביטחון 81% ותע"א את היתרה. תע"א ואל-סיאלו סיכמו, כי תע"א תרכוש את המוצר תמורת 32,000 שקל או 43% ממחיר המכירה של המוצר כולו למשרד הביטחון, לפי הגבוה ביניהם. לטענת תע"א, בסוף 2009 התברר שאיכות הסביבונים נמוכה מהדרוש, דבר שחייב אותה לבצע התאמות במוצר הניווט. שנה לאחר מכן סוכם, כי הסביבונים יימכרו לתע"א ב-8,500 דולר או ב-43% ממחיר המוצר המשותף, לפי הגבוה ביניהם. לטענת תע"א, אל-סיאלו הפרה את ההסכם איתה, תחילה בכך שלא עמדה בלוחות הזמנים ולאחר מכו כאשר לא עמדה בדרישות האיכות. התוצאה הייתה שבשנת 2013 הוסכם על הפחתת איכותו של המוצר, תוך שתע"א נושאת בעלויות נוספות לשם התאמתו. טענתה העיקרית של תע"א היא, כי במקביל לעבודה עימה - פיתחה אל-סיאלו בחשאי מוצר דומה ומתחרה, תוך הפרת תניית האי-תחרות שנכללה בהסכם ביניהן; תע"א חושדת שהחברה השתמשה לשם כך בידע השייך לה. לדבריה, לאחר שבשנת 2014 רכשו רפאל וקירטוף את אל-סיאלו, הציעה אל-סיאלו את המוצר המשותף לפרויקט שהובילה רפאל עבור משרד הביטחון. לדבריה, אל-סיאלו דרשה ממנה מחיר גבוה פי 2.5 מזה שסוכם ביניהן כאשר תע"א ביקשה להתמודד אף היא במכרז של רפאל ובכך הכשילה את השתתפותה במכרז, וזאת תוך שהיא נתונה בניגוד עניינים. לדברי תע"א, בסופו של דבר היא נאלצה לזנוח כליל את הפרויקט, משום שבאשמתה של אל-סיאלו המוצר היה נחות מן המתוכנן ולא נמצאו לו קונים. בכך היא הפסידה את השקעותיה בו, בסך 2 מיליון דולר, וכן רווחים צפויים בסך 1.6 מיליון דולר - והיא תובעת לפצותה על נזקים אלו. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד רן שפרינצק, אריק ברנאייזן וטל הוכבוים, וטרם הוגש כתב הגנה.