ארכיאולוגים מישראל חשפו כתובת בעברית החקוקה על קיר של מקווה טהרה מימי הביניים במרתפה של כנסיית "סן פיליפו אפוסטולו" (פיליפוס השליח) בעיר סירקוזה שבסיציליה. הגילוי המפתיע שופך אור על קורות הקהילה היהודית במקום בתקופת ימי הביניים, ערב גירוש יהודי ספרד וסיציליה—שבשנת 1492 הייתה תחת שלטון ספרדי.
באירופה של ימי הביניים, מקוואות טהרה נבנו עמוק מתחת לפני הקרקע, במפלס מי התהום. מתקנים כאלו, המוכרים מכל רחבי היבשת, מורכבים מגרם מדרגות ארוך המוביל אל בריכת טבילה קטנה. הבריכה אשר התגלתה מתחת לכנסיית סן פיליפו ממוקמת 14 מטר מתחת לפני השטח למרגלות גרם מדרגות לולייני ארוך החצוב בסלע הגיר. מי התהום, אשר בעבר שימשו לטבילת נשים נשואות בתום הספירה של ימי "שבעה נקיים" מדי חודש, ממשיכים עד היום לזרום לתוך הבריכה בתחתית גרם המדרגות.
הכתובת חקוקה על קיר גרם המדרגות, והתגלתה על-ידי מונסיניור סבסטיאנו אמנטה, בכיר בכנסייה הקתולית האזורית. המקווה והכתובת שבו נחקרו על-ידי ד"ר יונתן אדלר, ארכיאולוג ומרצה בכיר באוניברסיטת אריאל שבשומרון המתמחה בחקר מקוואות טהרה מהעת העתיקה ומימי הביניים. "התגלית הזאת מספקת לנו ראייה משכנעת כי המתקן אשר נמצא מתחת לכנסייה שימש את הקהילה היהודית המקומית כמקווה טהרה בתקופה שקדמה לגירושה בשנת 1492", ציין אדלר.
ההודעה על התגלית החדשה נמסרה בכנס שארגן המכון הגבוה למדעי הדת ע"ש סן מטודיו בשיתוף פעולה עם עיריית סירקוזה. בכנס, ד"ר אדלר סיפק תיאור מפורט של המקווה ושל הכתובת עצמה, אשר מכילה שתי מילים: "אשר חפץ". ככל הנראה, מדובר בשמו של חבר בקהילה היהודית בימי הביניים. ד"ר נדיה זלדס מאוניברסיטת בן-גוריון שבנגב וחוקרת מובילה בתחום ההיסטוריה של יהודי סיציליה, הסבירה במהלך הכנס ששם המשפחה "חפץ" הוא גרסה עברית לשם משפחה יהודי-סיציליאני בשם "בונאווגליה", משפחה ששיחקה תפקיד חשוב ביותר בהיסטוריה של יהדות סיציליה.
זמן מה לאחר שהיהודים גורשו מסיציליה בסוף המאה ה-15, נבנתה כנסייה הקרויה על שמו של פיליפוס השליח על האתר של המקווה מימי הביניים. אך על-אף בנייתה של הכנסייה, המקווה הקדום, פיסת זיכרון לחיים היהודיים שבעבר היו במקום, מעולם לא נשכח. מסורת מקומית על אודות מקווה יהודי קדום השוכן מתחת לכנסייה תועדה בתחילת המאה ה-19 על-ידי היסטוריון בשם ג'וזפה מריה קפודייצ'י (1749-1828). ההודעה על התגלית החדשה מאששת את המסורת המקומית ארוכת השנים.
לפי קפודייצ'י, הבריכה מתחת לכנסיית סן פיליפו אפוסטולו היא לא המקווה היחיד בעיר; לדבריו היו עוד שניים נוספים כאלו. אחד מהם, אותו הוא מכנה ה"בריכה של ביאנקה", זוהה לפני מספר שנים מתחת למבנה שלימים נהפך לבית מלון הממוקם לא רחוק מכנסיית סן פיליפו. הקהילה היהודית בסירקוזה הייתה כנראה גדולה יחסית, וד"ר זלדס מציינת שייתכן מאוד שבעיר היה "יותר ממקווה אחד ויותר מבית כנסת אחד". הממצאים החדשים מספקים הוכחה ארכיאולוגית ראשונה לקשר יהודי מובהק לאחד מהאתרים שעליו כתב ההיסטוריון מהמאה ה-19.
כנסיית סן פיליפו אפוסטולו נסגרה בשנת 1968 עקב בעיות מבניות ונפתחה מחדש רק בשנת 2010 לאחר שיפוץ יסודי. מאז נובמבר 2014, הכנסייה פתחה את שעריה למתפללים מדי יום. האב פלביו קפוציו, הכומר העומד בראש הכנסייה, מלווה ותומך בהתלהבות את המחקר הארכיאולוגי הנערך על-ידי החוקרים הישראלים מתחת לכנסייתו. "זהו כבוד גדול בשבילי לשרת ככומר בכנסיה הזאת, האוצר בה היסטוריה ארוכה בת מאות אם לא אלפי שנים", משתף האב קפוציו. "ההיסטוריה המשותפת ליהודים ולנוצרים באתר הייחודי הזה מדגיש לי את קשרי האחווה המאחדים את כולנו כבנים לאבינו שבשמים".
