גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים, אומר כי על-אף שהשנה האחרונה הייתה שנה גשומה מאוד, לא ניתן לראות בה שנת מפנה משום שכל האזור במצב של התייבשות. בהרצאה שנשא על 'מקומה של הכינרת בעידן של התפלה', אמר שחם: "אני מתייעץ עם מומחי אקלים שמבהירים ומצביעים על תחזיות אקלימיות שלא מבשרות טובות. על-פי המודלים האקלימיים, כמות המשקעים הנוכחית תפחת ב-30 השנים הקרובות בכ-20%". "מבחינה הידרולוגית", הסביר, "מדובר על הפחתה גדולה יותר משום שעוצמות הגשם והמרווחים בין אירוע גשם אחד למשנהו, אינם מאפשרים יצירת תנאים לחלחול המים למאגרי מי-התהום וליצירת נגר בנחלים הזורמים לכינרת. ראינו זאת באופן ברור בתקופת הבצורת האחרונה. עלינו להסתכל קדימה ולהיערך למצב שמוצג על דעת מומחי אקלים. אירוע הבצורת האחרונה שחווינו יכול לקרות עוד מספר פעמים בעשורים הקרובים, ועקב הגידול העצום באוכלוסייה באזור המזרח התיכון והעלייה בביקוש למים הנובעת מכך, וכאשר תתרחש תופעת הבצורת, היא תהיה ממושכת יותר, מזו שחווינו עד כה, וחמורה בהרבה, אם לא ניערך אליה מבעוד מועד. "אך דאגה ותחזיות שחורות אינן תוכנית עבודה. עקב הנתונים לתרחישים אלו, אני פועל במלוא הקצב כדי לחזק את נושא המים במרחב 'השידרה המזרחית' של ישראל, שמתחילה במורדות החרמון ומשתרעת לאורך כל בקע הירדן - בואכה ים המלח. יש לישראל בעיית 'מותניים צרות' ודרוש לה חיזוק משמעותי בחלק המזרחי שלה [יהודה והשומרון, ע.י.], שיכולת קיומו ושגשוגו תלויים אך ורק במים. זו אינה אמירה פוליטית אלא מקצועית. הצורך בכמויות מים גדולות במרחב הגאוגרפי הזה נדרש לישראל בגלל עוד ארבע סיבות חשובות ביותר:

• הראשונה - הכינרת חייבת להיות עם מלאי מים מספיק כדי לשמש אוגר במצבי חרום. אין לישראל כיום אוגר כזה ובמקרה של אסון טבע או מצב מלחמה, כאשר קיים סיכון לפגיעה במתקני ההתפלה ובתשתיות מים אחרות, עלינו להיות ערוכים עם רזרבה מספיקה. זה אומר שעלינו לשמור את מפלסי הכינרת בגובה מתאים - גם בשנות בצורת ממושכות.

• הסיבה השנייה - ישראל חייבת לייצר אופציה של הגברת אספקת המים לממלכת ירדן, שסובלת ממצוקת מים חריפה ביותר, שהולכת ומתגברת. אין לירדן חלופות אמיתיות למילוי מחסור של מאות מיליוני מ"ק. הערכות לתגבור אספקת המים לממלכת ירדן דרך הכינרת הוא מענה חשוב והכרחי, שהשידרה המזרחית יכולה לתת לו מענה.

• סיבה שלישית - תגבור משמעותי של אספקת מים לחקלאות הישראלית והפלשתינית בבקעת הירדן הוא חיוני ודחוף ביותר עקב העלייה הגדולה בשטחי מטעי התמרים בבקעה.

• וסיבה רביעית - קיימים צורך וכדאיות לתגבר באופן משמעותי את הזרמת המים בנהר הירדן שיש לו חשיבות אקולוגית, היסטורית ובמיוחד דתית למיליארדי אנשים בעולם כולו".

"מתוך השיקולים והמטרות שנאמרו", המשיך מנכ"ל רשות המים, "אני מקדם מהלך הנדסי רחב-היקף, להזרים כמויות מאוד גדולות של מים מהמערכת הארצית של ישראל אל הכינרת. באופן ציורי אפשר להגיד שהופכים את כיוון זרימת המים במוביל הארצי. אם באופן היסטורי המוביל הארצי הוקם כדי להזרים מי כנרת מהצפון דרומה עד הנגב, אנו משנים ופותחים דף חדש בהיסטוריית המים של האזור: מים מותפלים ומי קידוחים יוזרמו ממערב המדינה מזרחה אל הכינרת ומפלסי המים בה ישמרו בדרך כלל בגובה גבוה בהרבה ממה שהיא ידעה בשני העשורים האחרונים. עבודות הנחת קו המים ממאגר אשכול כבר החלו, והמים יתחילו לזרום בו אל הכינרת (דרך נחל צלמון) בתוך 4-3 שנים. בשנת 2050 יחיו במרחב של ישראל בין הירדן לים מעל 20 מיליון נפש ובממלכת ירדן עוד כ-20 מיליון נפש. אסור להתעלם מנתונים דרמטיים אלו וחובתנו להיערך אליהם. "לא נוכל להרשות לעצמנו אף פעם להגיע למצב של חוסר במים כמו שקיים כיום בקייפטאון, דרום אפריקה. יש לנו את היכולות התכנוניות והכלכליות להיערך ולבצע את הפתרון לתנאים שיביא לנו העתיד. לשכנים שלנו (הפלשתינים והירדנים) כנראה לא יהיו היכולות האלו ולכן אנחנו מחויבים לגייס את הקהילה הבינלאומית לפרויקט האסטרטגי הזה. מימוש מהיר של החזון הזה יביא רווחה גדולה למרחב כולו: החקלאות בבקע הירדן תשגשג: מעמק החולה ורמת הגולן בצפון, דרך עמק הירדן ובקעת בית שאן, דרך בקעת הירדן ועד ים המלח, הירדן ישוקם ויזרום, ותתוגבר הרווחה הסביבתית והחברתית של תושבי האזור. "כל אלו עשויים להביא גם ליציבות מדינית וביטחונית. הבאת תוספות גדולות מאוד של מים לכינרת גם תחיה את האגם ותטיב עם החופים. התוכנית היא בשורה מאוד גדולה לכינרת והכינרת ראויה וצריכה בשורת מים חדשה, שנמצאת כולה בידינו לממשה", אמר מנכ"ל רשות המים שחם. שחם נאם בכינוס "כינרת אדם וסביבה", שהתקיים (יום ג', 18.6.19) בבית גבריאל לזכרו של שלומקה בהלול, איש הכינרת, בהשתתפות מאות אנשי מקצוע, חוקרים, אנשי מים ותושבי האזור.