מחדלים חמורים בחקירת אונס נערה

בית המשפט העליון מותח (יום ד', 19.6.19) ביקורת חריפה על הצורה בה ניהלה המשטרה בשנת 2014 חקירה של שורת עבירות מין בנערה בת 14. הביקורת מתפרסמת במקביל - אך כמובן ללא קשר - לתהיות העולות בימים האחרונים סביב חקירת אונס הילדה בת השבע. המעשים בוצעו בדרום הארץ בידי בעלי מכולת שהיה אז כבן 60. הוא הורשע באונס ובעבירות מין נוספות, ונדון לשבע שנות מאסר. בעוד שבמחוזי בבאר שבע כפר האיש לחלוטין בהאשמות נגדו, בבית המשפט העליון הוא הודה בבעילה אסורה בהסכמה (כפי שסברה דעת המיעוט המחוזי) וביקש להקל בעונשו בהתאם. אולם השופט עופר גרוסקופף קבע שאין לשנות את ההרשעה והעונש שנקבעו במחוזי, שכן הוכח שמדובר היה במעשי מין בכפייה. גרוסקופף עומד על שלושה ליקויים מרכזיים בחקירה, אשר לדבריו לא פגעו בהגנתו של הנאשם ולכן אין להם השלכה על התיק הנוכחי, אך חובה להפיק את הלקחים מהם למקרים עתידיים. המשנה לנשיאה, חנן מלצר, מצטרף לקריאה זו. לדברי גרוסקופף, חקירתה הראשונה של הנערה "התקיימה באופן לקוי, הן מבחינה אנושית והן מבחינה מקצועית". החוקר רשם את העדות במקום להקליט אותה, והנערה נאלצה לחזור על חלק מן הפרטים שנשמטו מהרישום. החקירה החלה בשעה 11 בלילה, בה הגיעה הנערה לתחנת המשטרה, ונמשכה שעות ארוכות. "חקירה ארוכה של מתלונן צעיר באישון לילה עלולה להתיש אותו, לגרום לו תחושת אי-נוחות ולפגום ביכולתו למסור תיאור מלא של האירועים. במקרים מתאימים שאין בהם בהילות, אפשר לשקול חקירה ראשונית של עיקרי האירוע והצעה לשוב ביום הבא להמשך חקירה מקיפה", מעיר גרוסקופף. העימות בין הנערה לבין החשוד "נוהל באופן לקוי מיסודו. צפייה בו מעוררת תחושות קשות. הוא נראה כסרטון הדרכה כיצד אין לקיים עימות. המדובר בעימות בין גבר מבוגר לקטינה, שטרם מלאו לה 15, המתלוננת נגדו על עבירות מין. בחדר נוכחים, פרט למתלוננת ולנאשם, חוקרים גברים בלבד. חלקם אינם קשורים כלל לפרשה, והללו נראים עסוקים בענייניהם. אנשים (ככל הנראה שוטרים וחוקרים אחרים) נכנסים ויוצאים מהחדר במהלך העימות ללא הפסקה, מפריעים לעריכתו ולעיתים קוטעים אותו. "ברקע נשמעות שיחות טלפון של החוקרים האחרים שאינן קשורות לעימות, ומדי פעם נשמעים קולות צחוק שאינם שייכים רק למערער, אלא ככל הנראה לחוקרים אחרים הנוכחים בחדר (אשר דמויותיהם לא צולמו). כל אלה יוצרים תחושות של אי-סדר, חוסר רצינות, ומעל לכול חוסר רגישות, כלפי מעמד העימות. עימות מתלוננת עם חשוד בעבירות מין הוא מצב רגיש וקשה, ונדרשות במהלכו רצינות ורגישות רבה. הדברים נכונים ביתר שאת עת מדובר במתלוננת קטינה". גרוסקופף מוסיף: "המצלמה המנציחה את העימות אינה מתעדת כלל את המערער, אלא מצלמת בעיקר את המתלוננת. איכות ההקלטה ירודה במידה חריגה. השמע עמוס ברעשי רקע ואינו ברור. יש פערים רבים בין הדוח הסופי של העימות להקלטת השמע ותכתוּב התקליטור". הוא מנחה את המשטרה: "עימותים בין מתלוננת בעבירת מין לחשוד צריכים להתנהל התנהלות שונה לחלוטין. יש לקיים את העימות בחדר נפרד ושקט יחסית, המבודד מפעילות משטרתית נוספת; במהלך העימות צריכים להיות נוכחים במקום הגורמים הרלוונטיים לחקירה בלבד, ועליהם לוודא כי העימות יתקיים ללא הפרעות מיותרות; יש להקפיד על התנהלות רגישה, המכבדת את המתלוננת ומתחשבת בפרטיותה וברגשותיה; כאשר המתלוננת היא אישה רצוי כי תהיה נוכחת בחדר אישה נוספת במעמד העימות, וכאשר מדובר בקטין או בקטינה, במידת האפשר בן משפחה לפי בחירתם; חשוב לצלם את העימות באיכות גבוהה (ולכל הפחות סבירה), והתיעוד צריך להתייחס הן למתלוננת, הן לחשוד". לבסוף עומד גרוסקופף על מחדל שלא תוקן: "סוגיה נוספת הנוגעת לאופן התנהלות החקירה היא הוצאת פרטי השיחות והמסרונים שהוחלפו בין המתלוננת למערער. הסוגיה עלתה כבר בחקירה. משום מה לא הוצאו במהלכה כל הפרטים הנדרשים. כך, רק בישיבה מתקדמת מאוד בהליך המשפטי, שבה גם הורה בית המשפט לצדדים להגיש סיכומים, הוציא בית המשפט צו - לבקשת ההגנה - שיחייב חברת טלפון להמציא איכונים של הטלפון הנייד של המערער בשיחותיו למתלוננת ופירוט המסרונים ששלח לה. תוכן המסרונים לא הוגש עד היום, ונראה כי אין הם ניתנים לאחזור. לא ברור מדוע לא התבקשו במהלך החקירה ראיות אלו". השופט עוזי פוגלמן הסכים עם גרוסקופף. את המערער ייצגה עו"ד טלי גוטליב, ואת המדינה - עו"ד ארז בן-ארויה.