חוקרי מח"ש האזינו לשיחתו של פרופ'
יורם ברק עם סניגורו, כאשר נחקר בפרשת
רונאל פישר, והבהירו שאם יבקש לשוחח עימו ביחידות - שיחת הטלפון לא תתקיים. כך העיד (יום ה', 20.6.19) ברק במשפט פישר. הוא תקף בחריפות רבה את התנהלותם של חוקרי מח"ש, שלדבריו מנעו ממנו ומרעייתו להיות ליד בעלה-לשעבר בשעותיו האחרונות.
לדברי ברק, "פרסומים שקריים של מח"ש אילצו אותי למצוא מדינה שתכבד את מקצוענותי ויושרי. אולצתי לעזוב את ישראל". ברק העיד בהיוועדות חזותית ממקום מושבו בניו-זילנד, שם הוא אחראי על המחקר הממשלתי בתחום האלצהיימר, בנוגע לפגישה הלילית שהיא חלק מכתב האישום.
על-פי כתב האישום, "הפגישה הלילית" התקיימה בביתו של פישר ב-27.4.15, כאשר נודע לעדת המדינה ע"י - כנראה בשל טעות מצד המשטרה - על פריצת הטלפונים הניידים שלה ושל פישר. היא הודיעה על כך לפישר ול
רות דוד, אשר נפגשו כדי לדון בהשלכותיה. ע"י הביעה חשש מפני השלכות החדירה, משום שידעה שיש בטלפונים חומרים מפלילים, ודיברה על רצונה לצאת מהארץ - נושא בו דנו המשתתפים.
בהמשך, טוענת המדינה, ייעצה דוד ל-ע"י כיצד לנהוג בעת חקירתה, ובין היתר אמרה לה: "הקו שלה הוא להיכנס לחדר החקירות ולהתמוטט". דוד גם הנחתה את ע"י שלא לשתף פעולה עם החוקרים, כפי שעשתה עד אז. דוד אמרה לפישר ול-ע"י, כי אם אומנם מח"ש הצליחה לחדור לטלפונים הניידים, מדובר ב"אסון" והעונש הצפוי לפישר יהיה כבד משמעותית מאשר בלא פריצה זו.
לא סיפק אישורים למלכה לפני עדותו של ברק הבהירה התביעה, כי התיק נגד ברק נסגר מחוסר אשמה. ברק נחקר בחשד לשיבוש מהלכי משפט בשל הפגישה הלילית, והתביעה הבהירה עוד, כי זה היה החשד היחיד נגדו - ולא חשד לפיו סיפק אישורי מחלה כוזבים ל
ערן מלכה (כפי שפורסם בתקשורת). בתחילת עדותו הגיב ברק בכעס על סירובה של התביעה לאשר שאין בידיה כל אישור מחלה שכזה בחתימתו של מלכה. מאוחר יותר התברר, כי כבר בחקירתו במח"ש הבהיר ברק, כי מעולם לא נתן אישור כלשהו למלכה.
על הפגישה הלילית אמר ברק, כי הוא זוכר מעט מאוד ושהה בה זמן קצר. "ראיתי את רונאל ולא החלפנו מילה. הוא היה מאוד מסוגר והיה בהחלט שתוי. ככל הנראה הייתה שם רות דוד; אני לא יכול להגיד שאני זוכר, אני לא יכול להגיד שהיא לא הייתה. ע"י הייתה שם, אני חושב שהיא ישבה ליד רונאל או בקרבתו. מבחינתי, רוב הזמן סיפרתי על חוויה מזעזעת של ביקור בבתי יתומים בליטא. השיחה הזאת לא הייתה בצד השולחן של רונאל. פה ושם שמעתי משפט. לא הייתי מעורב בשיחה על המעצר שלו".
ברק אישר, כי דובר על האפשרות שהמשטרה או מח"ש השיגה את פרטי המסרונים ואפילו פרטי שיחות מהטלפון הפרטי של רונאל. "למיטב זכרוני, רונאל בכלל לא התייחס לזה. אני זוכר אולי משפט אחד שהוא אמר כל הערב. נאמר שאם אכן זה קרה, זה עלול לפגוע בו, ואם אכן יוכחו הטענות נגדו - הוא יוענש בעונש גדול יותר ממה שנראה כרגע", הוסיף ברק. "אני לא חושב ש-ע"י דיברה על הטלפונים. היא אמרה באופן כללי שמתאים לה לנסוע לתקופה ארוכה לחו"ל. זה הפתיע אותי, כי הבנתי שהיא עברה לעבוד במשרד חדש; איך עובד חדש יכול להרשות לעצמו לנסוע לחו"ל לתקופה?". לדבריו, אחד הנוכחים "אמר משהו בסגנון: תסעי, אין בזה דבר רע, אולי יהיה בזה משהו טוב".
"בוטות יוצאת דופן" ברק סיפר, כי מח"ש סירבה לדחות את חקירתו למרות שהוא טיפל בבעלה לשעבר של אשתו שעמד שעות אחדות לפני מותו, ולאחר מכן עוכבו הוא ורעייתו במשך שעות במשרדי מח"ש. "לא ראיתי חשיבות בפגישה הזאת. כל מה שהיה לי חשוב היה לחזור ולהיות איתו ועם ילדינו, אבל מח"ש כדרכם בקודש לא התייחסו לזה", האשים. עוד אמר ברק, כי החוקרים ניבלו את פיהם, הרימו עליו את קולותיהם, איימו עליו וכינו אותו "שקרן". הוא הוסיף: "לחוקרים הייתה אג'נדה שהם הקריאו ורצו שאני אאשר אותה".
בכך הסביר ברק מדוע בחקירתו במח"ש אישר פרטים נוספים לפגישה, ואמר שכיום אינו זוכר אותם. בין היתר מדובר בשאלה עם מי דיברה ע"י, מה אמר פישר ומה אמרה דוד. "האווירה במח"ש הייתה מכוערת. התייחסו אלי בבוטות יוצאת דופן, בשפת רחוב, בהרמת קול, בעיכוב יציאה לשירותים". עוד טען ברק, כי רק לאחר ויכוח של רבע שעה - אפשרו לו החוקרים לשוחח עם סניגורו, עו"ד
מיכה פטמן, ובתנאי שיוכלו לשמוע את השיחה הטלפונית ביניהם. פטמן, אשר נכח היום באולם, אמר שלא היה לו מושג על כך.
ברק הוסיף: "כאשר הם סירבו, אמרו לי: נפגשת איתו לפני החקירה בתל אביב. אמרתי ששוחתי איתו בטלפון ושאני מבקש לשוחח איתו שוב. הם העבירו אותי לחדר אחר, שהיה בו טלפון שולחני, ואמרו שהם יהיו נוכחים בכל השיחה - או שהיא לא תתקיים. מבחינתי השיחה הייתה מאוד קצרה, כי הבנתי שאין טעם שאדבר". ברק עמד על כך, שהשיחה כולה עם פטמן הייתה בנוכחות החוקרים.
"הייתי חותם שרצחתי את ארלוזורוב" עוד סיפר, כי בסיומה של החקירה אמרו לה החוקרים, כי הם יעצרו את אשתו לכל הלילה, והיא לא תזכה להיות ליד בעלה-לשעבר וילדיהם בעת מותו, אלא אם ינחה אותה להגיד את האמת. ברק נכנס לחדר החקירה בו ישבה אשתו ואמר לה להגיד את האמת. "היא אמרה לי: עוף לי מהעיניים, אתה יודע שאני תמיד אומרת את האמת". לדבריו, "הייתי חותם גם שרצחתי את ארלוזוב. עברתי על ההודעה אולי 30-20 שניות. כל מה שעניין אותי היה לחזור לתל אביב". אחרי דקות אחדות השניים שוחררו ויצאו לבית החולים בתל אביב, אך הבעל-לשעבר נפטר לפני שהגיעו.
ברק הוסיף: "אני זוכר ש-40-30 עיתונאים וצלמים חיכו לי בחוץ, ולמחרת היו כותרות שקריות בעיתונים שנתתי חוות דעת לערן מלכה. את זה אני זוכר היטב. קריירה של 25 שנה של סיוע לניצולי שואה נמחקה בבת אחת בגלל השקרים של מח"ש. את זה אזכור תמיד", אמר בזעם.
בהט ביקש להציג כראיה את עדותו של ברק במח"ש, שהייתה הרבה יותר מפורטת מאשר עדותו כעת, בעיקר בנוגע לחלקם של פישר ודוד. השופט
משה סובל השיב, כי חוסר זכרונו של ברק כיום אינו עילה להציג כראיה את הודעתו, אלא השאלה היא האם קיימות סתירות מהותיות. פטמן ציין, כי התביעה סירבה להעביר לברק את הודעתו כדי לרענן את זכרונו לפני עדותו, אלא רק הקריאה לו אותה. סובל הסכים לקבל את ההודעה כראיה, אך רק לגבי חלקה של דוד בפגישה הלילית. לפי ההודעה, דוד נכחה באותה פגישה.
