ראש עיריית בת-ים לשעבר טייח עבירה של מקורב

ראש עיריית בת-ים לשעבר, יוסי בכר, טייח חשד לזיוף חתימתה של סמנכ"לית העירייה בידי מנהל פרויקטים, שמאוחר יותר שימש כראש מטה הבחירות שלו. כך מגלה (יום ב', 25.6.19) מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוחות על השלטון המקומי. עיריית בת-ים: העירייה פעלה בצורה שיטתית בניגוד לנהלים לקבלת עובדים, כאשר קיבלה למשרות קבועות עשרות עובדים ששימשו קודם לכן כממלאי-מקום, כולל במשרות בכירים. חלק משמעותי מהחלטות המינויים אינן מנומקות; היו מקרים בהם הממונה הישיר הוא שבחר את העובד, במקום ועדת הבחינה כפי שמחייבות התקנות. העירייה לא דיווחה למשטרה כאשר התברר שמנהל פרויקטים (איתו התקשרה ללא מכרז ושילמה לו 3.3 מיליון שקל) זייף את חתימתה של סמנכ"לית בעירייה. אותו מנהל פרויקטים היה ראש מטהו של ראש העירייה דאז, יוסי בכר, בבחירות 2018; בכר ידע על הזיוף כאשר התגלה. רק השנה, לאחר הפסדו של בכר בבחירות ועבודתו של מבקר המדינה, הוגשה תלונה למשטרה. מרכז הקונגרסים (גני התערוכה) בתל אביב: חברת מרכז הירידים והקונגרסים, שבבעלות עיריית תל אביב, השכירה אלפי מ"ר לחברת MIXER לצורך הפעלת חללי עבודה - ללא מכרז ובניגוד לתוכנית המתאר, ללא אישור לשימוש חורג. החברה עברה מרווח להפסד, אך הגדילה את הוצאות הנסיעות לחו"ל של עובדיה ואת השימוש ביועצים חיצוניים. החברה לא מצליחה לארגן כנסים בינלאומיים ואף אינה משקיעה בתחום פעילות זה שאמור להיות אחד העיקריים שלה. הבית הירוק באוניברסיטת ת"א: מאז 2010 פועלים בבית הירוק אולם אירועים ומסעדה ללא רשיון עסק; מאז 2013 אין למקום היתר לשימוש חורג. כך נוצר מצב, בו מתבצעת במשך שנים פעילות בלתי חוקית על קרקע השייכת לעיריית תל אביב. עצם השימוש במקום לאירועים מסחריים נתון בסימן שאלה, שכן ההיתר הוא רק עבור אנשי סגל האוניברסיטה ותלמידיה. שפירא מורה לעיריית תל אביב לפעול להפסקת השימוש הבלתי-חוקי במקום. הטיפול בהטרדות מיניות: כל רשות מקומית קובעת לה מדיניות משלה; 40 רשויות (מתוך 227 הרשויות בישראל) לא מינו אחראי למניעת הטרדה מינית; 59 רשויות לא קבעו תקנון למניעת הטרדה מינית; 86 רשויות לא קיימו פעילויות הדרכה במניעת הטרדה מינית; המשטרה אינה מעבירה לרשויות מידע על חקירות בנושא נגד עובדיהן; משרד החינוך לא קבע נוהל לקבלת דיווחים על הטרדות נגד תלמידים. המצב עגום במיוחד ברשויות הערביות. שירותים חשבונאיים: כמה משרדי רואי חשבון גדולים שולטים ברוב מתן השירותים לרשויות (כולל משרד אחד המשרת 35 רשויות, לחלקן מזה עשרות שנים); 61 מתוך 207 רשויות התקשרו עם רואי החשבון ללא מכרז; כמעט כל הרשויות לא מפקחות על עבודת רואי החשבון; רבים מהעובדים שהעניקו את השירות בפועל לא עמדו בדרישות המקצועיות שנקבעו; משרד הפנים צריך להגביר את פיקוחו בתחום. עיריית אשדוד: משרדי האוצר והתחבורה בחרו בה לביצוע פיילוט של תחבורה בת-קיימא. בפרויקט הושקעו 300 מיליון שקל, אך הוא סובל מחריגות ניכרות בתקציב ובלוחות הזמנים. המשרדים המשיכו להזרים את הכסף, בניגוד לחובתם לנהוג באחריות בכספי ציבור. העירייה נהגה בחוסר שקיפות, חרגה מההסכם עליו חתמה, לא שיתפה פעולה עם המדינה. שפירא מטיל את האחריות לכך על ראש העירייה, יחיאל לסרי, והמנכ"ל, אילן בן-עדי. עיריית עפולה: ביצוע כושל של פרויקט תחנת הרכבת בעיר בידי החברה הכלכלית של העירייה, כולל בנייה בניגוד לתוכניות, אישור שלא כדין של שימוש חורג, עבודה ללא היתרי בנייה ונזקים בהיקף של מיליוני שקלים. העבודות הופסקו לפני שהושלמו, דבר הצפוי לגרום נזקים ניכרים נוספים.