בג"ץ אישר ההסדר בתיק תהילה נגר

שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, דחה (יום ב', 24.6.19) את עתירת משפחתה של תהילה נגר, נגד הסדר הטיעון עם ריאד חנא רושרוש. על-פי ההסדר, רושרוש יודה ויורשע בהריגה - ולא ברצח. ההסדר עם רושרוש גרם למחאה ציבורית ולהפגנות. בין נגר לרושרוש הייתה מערכת יחסים, שלוותה בהתעללות נפשית וגופנית מצידו. בדצמבר 2016 חנק רושרוש את נגר, חבט בפניה עד שאיבדה את הכרתה, הטיח בראשה אבן שפה במשקל של 30 ק"ג ורוצץ את גולגולתה. בני משפחתה של נגר טענו, כי די בתיאור זה - המופיע בכתב האישום המתוקן - כדי להאשים את רושרוש ברצח ולא בהריגה. הפרקליטות טענה, כי האישום ברצח לווה בהתלבטות לנוכח חומר הראיות, וכי חל בו כרסום לאחר שמיעת 50 עדי התביעה, עד כדי חשש שהוא יזוכה. שטיין אומר, כי המושג "רצח" בחוק שונה ממובנו בחיי היום-יום, והוא מחייב להוכיח מעבר לספק סביר את הכוונה להמית. לכן, יש מקרים בהם נאלצת הפרקליטות להסתפק באישום בהריגה, שאינו דבר של מה בכך: הוא כולל מודעות של הנאשם למעשיו ולתוצאותיהן, והעונש המירבי הוא 20 שנות מאסר. "אדם רגיל, שאיננו משפטן המתמחה בפלילים, איננו מודע, בדרך כלל, לכל הפרטים האלה, למורכבותם ולקשיים שהם מעמידים בפני התביעה. כתוצאה מכך, האופן שבו הוא מבין את התנהלות התביעה ואת פועלה של מערכת המשפט בכל הקשור להטלת האחריות הפלילית בגין מעשי רצח והריגה איננו תואם לעתים את המציאות", מעיר שטיין. על הסדרי טיעון אומר שטיין, כי הם ספגו ביקורת משום שמדובר בפשרה המחליפה את האמת לאמיתה, ואשר גם עולה בקנה אחד עם האינטואיציה של הציבור ועם תחושותיהם של נפגעי העבירה. "ברם, כאשר האמת והצדק אינם נמצאים בהישג-יד מפאת מחסור בראיות או בשל העדרם של עדי אמת אמינים ומשכנעים, נקודת המוצא משתנה מקצה אל קצה. במקרים שבהם האמת איננה ברורה ואפופה בספקות והצדק איננו בהישג-יד, הסדרי טיעון שהתביעה והנאשמים מגיעים אליהם אינם באים להכחיש שום אמת וממילא אינם שוללים את הצדק. "הסדרים אלו הם הכרח בל-יגונה שעושים את המיטב מבחינתו של כל צד להליך. התביעה מקדמת את אינטרס הציבור ואת זה של נפגעי העבירה על-ידי כך שהדין הפלילי ייאכף, ולו באופן חלקי, ושהנאשם שביצע מעשה פלילי יורשע בדינו וייענש ולא יהלך חופשי. בדרך זו רוכשת התביעה בעבור עצמה, בעבור נפגעי העבירה ובעבור החברה בכללותה חסינות מפני הסיכון של זיכוי הנאשם והנזקים שאותו זיכוי עלול להסב. נזקים אלו כוללים, בין היתר, את החלשת ההרתעה וכפועל יוצא מכך, חשיפה יתרה של קורבנות בכוח למעשי עבריינות ופגיעה בסדרי החיים התקינים של החברה. הנאשם אף הוא קונה לעצמו חסינות: חסינות מפני הרשעה בעבירה חמורה יותר וקבלת עונש חמור יותר". לגבי תיק נגר אומר שטיין, כי כתב האישום אינו מתאר מסגרת המתאימה להרשעה ברצח, שכן הפרקליטות איננה טוענת, כי רושרוש גרם למותה של נגר בדם קר ובהעדר קנטור - יסודות הנחוצים להרשעה ברצח. "ניכר הוא, כי במקרה שלפנינו הפרקליטות לא חסכה את מאמציה בניסיונה להביא להרשעת הנאשם במעשה רצח, להבדיל מהריגה. מאמצים אלו לא צלחו. מבחינת חומר הראיות שנאסף, אין לה, לפרקליטות, אלא את מה שיש לה והראיות שבידיה אינן מספיקות כדי להרשיע את הנאשם ברצח בכוונה תחילה, להבדיל מהריגה". עוד אומר שטיין, כי בג"ץ לא יחליף את שיקול דעתה של הפרקליטות. "התערבות שיפוטית בכגון דא תיתכן רק במקרי קצה שבהם ניווכח כי התביעה פעלה בשרירות, מתוך זדון, הפליה פסולה, שיקולים זרים, בחוסר תום לב משווע או בחוסר סבירות שיורד לשורש העניין" - ואין כל רמז לכך בתיק נגר. עוד מעיר שטיין, כי מאחר שרושרוש כבר הודה והורשע, ונותרה רק גזירת עונשו - ספק רב אם ניתן בשלב זה לבטל את ההסדר. השופטים ענת ברון ודוד מינץ הסכימו עם שטיין. את בני משפחת נגר ייצג עו"ד אפרים דמרי, את המדינה ייצגה עו"ד רנאד עיד, ואת רושרוש - עוה"ד תמי אולמן ושמואל ברזני.