מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רחל ויזל-טבת, אמרה כי ברלב"ד לא היו מודעים לכך שגליון ההרשעות של נהגי אוטובוס אינו עובר יחד איתם כאשר הם עוברים מחברה לחברה. עוד אמרה כי יש ירידה במדדים בתאונות, אך שיעור מעורבות האוטובוסים בתאונות לא משתנה באופן מהותי בשמונה השנים האחרונות, אך מעורבותם היא הגבוהה ביותר עבור תאונות לכ-10,000 כלי רכב מכלל סוגי הרכב - פי 11. הרשות ממקדת את האכיפה בקריאה ובכתיבה של מסרונים בזמן נהיגה. מספר התאונות במעורבות אוטובוסים בשנים 2018-2008 נשאר יציב, ומדובר ב-111 תאונות קשות ו-395 קלות. מעורבות האוטובוסים היא פי 7.7 מאשר משאיות. באוטובוסים קיימים סוגי תאונות המובילים לפגיעות חמורות - פגיעה בהולכי רגל, פגיעה בתוך האוטובוס במהלך בלימה וכדומה ופגיעה מרכב נע. עוד עולה מנתוני הרלב"ד כי אוטובוס בין-עירוני מעורב בתאונות חמורות בשיעור דומה במרחב העירוני והבין-עירוני. כמו-כן, אוטובוס עירוני מעורב בתאונות פגיעה בנוסע בתוך כלי הרכב, ואילו האוטובוס הבין-עירוני מעורב באופן השכיח ביותר בתאונות מסוג פגיעה בהולכי רגל. הולכי הרגל שנפצעו בתאונות במעורבות אוטובוסים מהווים כ-8% מסך הולכי הרגל שנפגעים באופן חמור. מרבית הולכי הרגל שנפגעו מאוטובוסים ונהרגו או נפצעו קשה לא חצו במעבר חצייה או כלל לא חצו. מרבית הולכי הרגל ונוסעי הרכב שנפגעים בתאונות במעורבות אוטובוסים הם בני 65 ומעלה. ואם מישהו חשב, מסבירה טבת-ויזל, כי מוצאם של הנהגים הוא הגורם לתאונות האוטובוסים, הנתונים מוכיחים אחרת - שיעור מעורבות נהגי האוטובוס מהחברה הערבית בתאונות חמורות נמוך משיעורם במצבת נהגי האוטובוס.

"יוצאים לקו עצבניים וטרודים"

ששי שדה מההסתדרות הלאומית אמר בנאומו כי פעם מעמד נהג האוטובוס היה מצוין. הוא ציין כי החניונים נשארו של החברות הוותיקות, ומאות קווים נפתחו בלי מסופים לאוטובוסים. עוד הלין על דוחות שמקבלים נהגים מפקחים עירוניים על חנייה במקום אסור ונאלצים לנסוע סתם עד לתחילת הנסיעה הבאה. "נהגים נאלצים לנוח באוטובוס דולק. מזהמים את האוויר וחוטפים דוחות. הם יוצאים לקו עצבניים וטרודים. הם נאלצים לעשות צרכים על גלגלי האוטובוס או בפחים, ואפילו חוטפים תלונות על הטרדות מיניות. השכר שלהם מוזנח וכמעט שכר מינימום (44 שקל לשעה). הנוסעים קצרי רוח כלפיהם, ומגלים כלפיהם אלימות. הם הפכו לשק החבטות. "אני שמח על ההתעוררות במשרד התחבורה לכך ששכר נהג הוא סביב 7,800 שקל, אבל עליו להיות לפחות השכר הממוצע במשק או 10,000 שקל. תוכננו והוזמנו מאות מבנים יבילים לנקודות התרעננות. דווקא הרשויות המקומיות שצריכות לתת שירות לתושבים מערימות קשיים. עכשיו קיץ וחייבים מים. אין לנהגים איפה לעשות פיפי. אוטובוס הוא פצצת זמן מתקתקת. תאונות שהוא עושה הן עם נפגעים רבים, ואת זה אנחנו רוצים למנוע. ראש אגף זהירות ובטיחות בדרכים במשרד החינוך, מקס אבירם, אמר כי 15-12 אלף תלמידים נוסעים בקווי הסעות תלמידים. הוא סיפר כי המשרד עסוק בכך שדינמיקת העלייה לאוטובוס והירידה ממנו תיעשה באופן בטוח, שחובת חגירת חגורות הבטיחות תמולא ושתלמידים יהיו מודעים לשטחים המתים של נהג האוטובוס. מנכ"ל עמותת אור ירוק, ארז קיטה, אמר: "לא רק הנהג אשם. אנחנו לא באים מתפישת עולם מתנגדת לרשות לבטיחות בדרכים, אלא מתפישה משלימה. צריך לבדוק את הנסיבות המקדימות שגרמו לנהגים להיות מעורבים בתאונה. צריך להגדיר את נהגי האוטובוס כעובדי ציבור. דליפת שמן מעידה שהמנוע לא בסדר. באים בטענות לנהג. הנהג עובד בתנאים קשים ובחריגה משעות עבודה ומנוחה. צריך לעזות מיסוך סלולרי עד השורה השנייה מאחורי הנהג, ושגם הנהג לא יוכל לשוחח בטלפון או לכתוב מסרונים במהלך הנהיגה". לנוכחים בכינוס הוצג מופע של תיאטרון הבמה, בהנחיית ירדנה חכמי. מופע זה, המורכב מתרחישים רבים, שאחד מהם מופיע בסרטון בכתבה זו, מוצג במסגרת הכשרות שעורך ארגון נהגי האוטובוסים בישראל לנהגי התחבורה הציבורית. יו"ר הארגון, ישראל גנון, אמר כי ממוצע תקיפות הנהגים נע סביב 50, וזה רק תקיפות גופניות ולא תקיפות מילוליות שהיקפן כלל אינו נספר. "קל יותר לחנך 20,000 נהגים לבטיחות בשאיפה ל-0 תאונות, והפתרון לנושא הוא הכרה מקצועית במקצוע, שכוללת התחשבות בכל מרכיבי הבטיחות. זה לא מותרות למען הנהגים, אלא בטיחות. החיילים האלה אנחנו מייצרים במדינה טייסים והייטקיסטים טובים, ואין סיבה שלא נייצר נהגים טובים".