פרקליטות המדינה מבקשת מבג"ץ (יום ד', 26.6.19) לקבל את עתירתה של פרופ' יעל אמיתי ולהורות לשר המדע,
אופיר אקוניס, למנות אותה לחבר הנגידים של קרן המדע ישראל-גרמניה.
אקוניס פסל אשתקד את אמיתי, משום שב-2002 חתמה על עצומה שהביעה תמיכה בסרבנות לשרת בצה"ל. היא עתרה לבג"ץ, וגם אז תמכה בה הפרקליטות. היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, סירב לאפשר לאקוניס להיות מיוצג בידי עורך דין מטעמו, אלא רק להגיש בכתב את עמדתו-שלו לבג"ץ. העתירה התקבלה ובג"ץ הורה לאקוניס לשקול שוב את החלטתו.
בחודש אפריל שב והודיע אקוניס, כי החליט שלא למנות את אמיתי. לדברי אקוניס, בג"ץ התיר לו לשקול גם את התאמתה הערכית של אמיתי לתפקיד, ובשל כך החליט שוב שאין היא ראויה לו. אמיתי עתרה שוב, והמדינה הודיעה - על דעתם של מנדלבליט ופרקליט המדינה,
שי ניצן - כי לדעתה יש לקבל את העתירה. גם הפעם לא אישר מנדלבליט לאקוניס ליטול ייצוג משלו, אלא רק להגיש בכתב את עמדתו.
הפרקליטות אומרת, כי המשקל המכריע שנתן אקוניס לחתימתה של אמיתי על אותה עצומה, מהווה אי-סבירות קיצונית. לדבריה, תפקיד הנגיד הוא מקצועי-מדעי לחלוטין ואין בו היבטים פוליטיים; אמיתי הומלצה בידי הגורמים המקצועיים על סמך הישגיה המדעיים. הפרקליטות מדגישה, כי היא דוחה לחלוטין כל קריאה לסרבנות, אך מדובר בהתבטאות בודדת של אמיתי, שהייתה אחת מ-360 החותמים על העצומה לפני 17 שנים, ובנושא שאינו קשור לתפקיד המיועד לה. לכן, אין המדובר בפגם מובנה היורד לשורש יכולתה למלא את התפקיד - וממילא אין מקום להביא בחשבון את אותה עצומה.
לדברי הפרקליטות, החלטתו של אקוניס מעלה "חשש ממשי מפני מתן הכשרה לפסילה ואי-מינוי של אנשים לתפקידים מקצועיים מובהקים - ואף לאחר שכבר אותרו אליהם על-ידי הגורמים המקצועיים - וזאת על-רקע התבטאויות כאלה ואחרות שלהם, החוסות בגדר
חופש הביטוי". היא מזהירה מפני חיטוט בעמדותיהם של מועמדים בנושאים שאינם נוגעים לתפקיד אליו הם מיועדים, וזאת בשם "ערכים והשקפת עולם מדינית-חברתית הקרובים לאלו של השר", ומוסיפה: "ואנה אנו באים". שיקול ערכי, כמו זה שעליו הסתמך אקוניס, אינו "כרטיס פתוח" להכנסת שיקולים זרים, במיוחד כאשר הם זניחים - מוסיפה הפרקליטות. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן ויונתן נד"ב.
