"משטרת ישראל לא מקפידה ליידע את כל העצורים כראוי על זכותם להיוועץ בסניגור בכלל, ובסניגור ציבורי בפרט, טרם חקירתם". כך אומרת (יום א', 30.6.19) הסניגוריה הציבורית בדוח השנתי על פעילותה. קביעה זו חוזרת באופן קבוע בדוחות הסניגוריה, בראשותו של פרופ'
יואב ספיר, ומלמדת שהמשטרה מתעלמת בצורה שיטתית מזכות יסוד זו של חשודים.
הסניגוריה אומרת, כי קיים שיפור מתמשך בהתנהלות המשטרה, ובשנה שעברה עלה לראשונה מספר ההודעות לסניגוריה לגבי החשודים המבקשים סניגור על 50% מכלל המעצרים (56%).. אולם "על אף השיפור הניכר שחל בעניין זה, בחלוף שנים ארוכות של פעילות מאומצת של הסניגוריה הציבורית ולאחר שהצטברו מאות החלטות ביקורתיות של בתי המשפט בערכאות השונות בעניין זה, קרוב למחצית מהעצורים המיוצגים על-ידי הסניגוריה אינם זוכים לממש את זכותם החוקית לייעוץ משפטי לפני חקירה".
עוד מצביע הדוח על מספר מקרים בהם נחשפה אשתקד הסניגוריה לשימוש בכבילה באזיקים אגב חקירת נחקרים, מבלי שהייתה לכך הצדקה עניינית. לדבריה, שימוש זה מנוגד להוראות החוק, פוגע בזכויותיהם של נחקרים לכבוד, לחרות ולהליך הוגן, וקיים חשש שהדבר אף עלול להביא להודאות שווא של נחקרים, כתוצאה מהלחץ הנלווה לכבילה באזיקים. בתי המשפט מתחו ביקורת קשה על תופעה פסולה זו, אך המשטרה ממשיכה בה מדי פעם.
הסניגוריה מציינת, כי נראה שבשנה שעברה נרשמה, לראשונה מזה שנים, ירידה במספר המעצרים והוא עמד על 53,000 - ירידה של 10% לעומת 2017. עם זאת, גם בשנת 2018 נתקלה הסניגוריה בתופעה רחבת היקף של מעצרים מיותרים לדעתה, אשר במקרים רבים ניתן היה לחסוך באמצעות שחרור חשודים בתחנות המשטרה. בכמה מקרים אף היו בתי המשפט שותפים לביקורת זו על המשטרה. עוד מציינת הסניגוריה, כי גם ב-2018 נאלצו אנשיה להעלות בפני בתי המשפט טענות רבות נגד הפרת זכויותיהם של קטינים במהלך חקירה משטרתית.
הסניגוריה מדווחת, כי בדיון שנערך לאחרונה בראשות היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, הציגה המשטרה נתונים לפיהם חלה ירידה משמעותית גם במספר העצורים ל-24 שעות. לדברי המשטרה, נתונים אלה מעידים על שיפור בשימוש בסמכותו של הקצין הממונה לשחרר בתחנת המעצר. הסניגוריה מעירה, כי לעיתים, מוחזקים אנשים לילה במעצר רק בשל העובדה שלא היה מי שישקול את העניין לעומק בשעות הערב, והם משוחררים בשעות הבוקר, מבלי שחלה כל התפתחות בחקירה.
עוד יוצאת הסניגוריה נגד ריבוי המעצרים עד תום ההליכים. לטענתה, הדבר פוגע בצורה אנושה לא רק בזכויותיהם של העצורים לחרות ולכבוד, אלא גם בהגינות ההליך המשפטי ובסיכוי להביא לתוצאה צודקת. מעצרים עד תום ההליכים, שלעיתים מתמשכים חודשים ארוכים (ואף מעבר לכך), מקשים על הנאשם לנהל את הגנתו כראוי ולעיתים מהווים מנוף לחץ חזק לוויתור על טענות הגנה ולעריכת הסדר טיעון, שתוצאתו קלה מן המעצר בו צפוי הנאשם להיות נתון אם יעמוד על טענות החפות. בנסיבות אלו, אף עולה חשש ממשי להודאות שווא ולהרשעת חפים מפשע - היא מתריעה.
בשנת 2018 נערכו 6,200 הסדרים מותנים, לעומת 1,200 הסדרים מותנים שנערכו בשנת 2017. הציפייה הייתה, כי עלייה חדה זו תלווה בירידה במספר כתבי האישום המוגשים לבתי המשפט. אולם נתוני המשטרה מצביעים על עלייה חדה בכתבי האישום שמגישות יחידות התביעה המשטרתית, למרות ירידה באחוז התיקים שפתחה המשטרה. לדברי הסניגוריה, נתונים אלו מעוררים חשש ל"הרחבת רשת", כלומר: לכך שכיום נערכים הסדרים מותנים בתיקים רבים שבעבר נסגרו מחוסר עניין לציבור או בתיקים בהם הבסיס הראייתי רעוע, שבעבר היו נסגרים בעילה של העדר ראיות.
הסניגוריה טוענת, כי הדבר מנוגד למטרת החוק שהנהיג את ההסדרים המותנים, שהייתה לערוך אותם בעיקר בתיקים בהם בעבר היו מוגשים כתבי אישום, הן בשל העובדה שמדובר באמצעי מידתי יותר והן כדי לחסוך במשאבי ציבור ולהפחית את העומס על בתי המשפט. עוד נראה, שכיום מגישה התביעה המשטרתית כתבי אישום בתיקים שבעבר היו נסגרים מחוסר עניין לציבור או מחוסר ראיות. ייתכן שהסיבה לכך היא ירידה מסוימת בעומס שהיה מוטל על יחידת התביעות, לפני הקמתה של היחידה להסדרים מותנים.
עוד אומרת הסניגוריה, כי פעמים רבות היא נתקלת בהגשת כתבי אישום העוסקים בזוטות שאינן מצדיקות הפעלתו של כלי זה. למשל: אישה הואשמה בתקיפת בעלה לשעבר לאחר ששפכה עליו יוגורט במכולת בה הוא עובד; אדם הועמד לדין על גניבת פחית קולה ובקבוק מיץ מקיוסק - אך המדינה חזרה בה מכתב האישום. לדברי הסניגוריה, לעיתים מופעלות סמכויות המשפט הפלילי על-מנת להתמודד עם בעיות חברתיות, תוך התעלמות מהעובדה שהפתרונות האמיתיים והיעילים צריכים היו לבוא ממסגרות חברתיות אחרות, כמו רווחה או בריאות הנפש.
