הסניגוריה הציבורית קוראת לבחון מחדש את השימוש שעושה המשטרה במדובבים, ואם יוחלט להמשיך אותו - להכניס שורה של שינויים משמעותיים שיקטינו את החשש מפני הרשעות שווא. הדברים נאמרים (יום א', 30.6.19) בדוח השנתי של הסניגוריה, הקוראת לקבוע מבחנים משפטיים לבחינת קבילתן, דיותן ומשקלן של הודאות שניתנו בפני מדובב.
לדעת הסניגוריה, שיטות החקירה הנוכחיות של המדובבים מעוררות קושי משפטי הנוגע לפגיעה בזכויות חוקתיות של החשודים, לצד חשש ממשי לגביית הודאות שווא מחשודים, הנתונים למניפולציות מורכבות ואינם מודעים למשמעות המשפטית של דבריהם למדובבים. לכן היא מבקשת לקבוע איסור מפורש על ביצוע פעולות לא חוקיות במהלך הדיבוב דוגמת שימוש בסמים, איומים, קשירת קשר לביצוע עבירות ושידול לפעולות עברייניות נוספות. עוד דורשת הסניגוריה שהחוקרים לא ימסרו למדובבים מידע מוכמן בנוגע לחשדות נגד החשודים איתם הם משוחחים.
הסניגוריה גם דורשת תיעוד וידאו של כל אינטראקציה בין המדובב לבין החשוד. דרישה נוספת היא הגדרה מדויקת של תמריצים הניתנים למדובבים, תיעודם והעברת מידע זה כחלק מחומר החקירה להגנה. זאת, לצד העברת מידע מקיף על מכלול עבודת המדובב, טובות ההנאה שקיבל בשנים האחרונות וקביעות של בתי המשפט על מהימנותו. לדעת הסניגוריה, יש גם לבחון מחדש הרשעות עבר שהתבססו על עדות מדובב שנמצא משקר ובודה ראיות.
הסניגוריה מציינת, כי ישראל שייכת למיעוט במדינות המערב, בהן השימוש במדובבים הוא תחבולת חקירה לגיטימית. אולם בשנה שעברה ניתנו מספר פסקי דין, שלדעתה מהווים אבן דרך בגישה למדובבים, ובראשם - זיכויו של אלישע חייבטוב בידי בית המשפט העליון, לאחר שריצה 11 שנות מאסר על רצח. עוד היא מזכירה, כי בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה את סלומון רדאי מאשמת רצח, שוב תוך ביקורת קשה על השימוש במדובב.
"עיון במקבץ ההחלטות שניתנו בשנת 2018 שופך אור על שיטות החקירה שמפעילה המשטרה באמצעות מדובבים, הכוללות הפעלת מניפולציות מורכבות, חשיפת החשודים לאנשים המתחזים לגורמים עבריינים כבדים והפעלת מערך לחצים המוזנים, מחד-גיסא, מאיומים או ביזוי של החשוד ומאידך-גיסא, מלקיחת חסות על החשוד, יצירת קירבה והדחתו להצטרף לעולם העברייני שהמדובב שולט בו לכאורה. הפער בין פעולות אלו, הרווחות בישראל, לבין הסטנדרט שנקבע במדינות המערב הוא אדיר - ומבליט את הצורך לקיים דיון מקצועי ומשפטי מעמיק לגבי גבולות השימוש במניפולציות מסוג זה. דיון כזה חשוב במיוחד לאור הידע המצטבר ביחס לחשש מפני הודאות שווא והגורמים להודאות אלו", אומרת הסניגוריה.
בנושא אחר מציינת הסניגוריה, בהתבסס על נתוני מח"ש, כי רוב התלונות המוגשות למחלקה אינן מגיעות לכדי חקירה ממצה, בין אם משום שהוחלט שלא לחקור אותן כלל ובין אם משום שנערך לגביהן בירור ראשוני בלבד, שלא הוביל להמשך חקירה. חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מהתלונות שמוגשות מדי שנה, והחקירות מתאפיינות בשיעור נמוך של מיצוי הדין עם השוטרים. בשנה שעברה טיפלה הסניגוריה ב-276 תלונות למח"ש (מתוכן 51 תלונות שהוגשו בשנה הקודמת), מתוכן גנזה מח"ש 193 תלונות - רובן ללא סיום החקירה. רק בתיק אחד הוחלט על הליך משפטי נגד השוטר.
