הנהלת בתי המשפט תכניס בקרוב לשימוש בבתי המשפט לתעבורה מערכת ניהול תורים חכמה, במטרה לפתור את אחת הבעיות הקשות ביותר בהם: הזמנת עשרות נאשמים לאותה שעה והמתנה ארוכה עד לדיון. כך אומר נציב תלונות הציבור על שופטים,
אורי שהם, בעקבות שיחות עם נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות, ומנהל בתי המשפט,
יגאל מרזל.
שהם דיבר (27.6.19) בערב עיון בלשכת עורכי הדין, לרגל פרסום ספרו של שופט התעבורה בדימוס, ד"ר
אברהם טננבוים, "על שופטים וגלגלים". הוא אמר: "המצב באולמות התעבורה אינו משביע רצון, בלשון המעטה. אנחנו מקבלים הרבה תלונות על זימונים רבים לאותה שעה, לחץ ודוחק, כך שאי-אפשר להקדיש זמן מספיק לדיון בכל תיק. יש שופטי תעבורה טובים שרוצים לנהל משפט הוכחות כמו שצריך, אך המציאות אינה מאפשרת זאת".
בערב העיון השתתפו נשיאי בתי המשפט בירושלים ובחיפה,
אביטל חן ו
אינאס סלאמה, העומדים יחדיו בראש ועדה שמינתה השרה
איילת שקד לבחינת בתי המשפט לתעבורה. הם גילו, כי אחת ההמלצות המרכזיות המתגבשות היא הפיכת עבירות התעבורה הקלות לעבירות מינהליות, כך שהן לא יידונו כלל בבית המשפט. השניים אמרו, כי הליך מינהלי יביא לאכיפה ודאית ומיידית, ובכך יגביר את ההרתעה - וגם יפנה את בתי המשפט לדון לעומק בעבירות התעבורה החמורות.
סלאמה הוסיף: "אני לא רוצה שנהג יחשוב על השוטר - ממילא ה-waze אומר לו שיש בהמשך שוטר והנהג מאט רק כשהוא מתקרב אליו - אלא שיחשוב שהוא עלול לגרום לתאונה. לבית המשפט יש תפקיד, אבל ענישה - גם אם היא מהירה וממוקדת - איננה מספיקה. לא הענישה היא זו שתרתיע את הנהג הנורמטיבי הבא". לדעתו, המאבק בתאונות הדרכים והחינוך לנהיגה נכונה צריך להתחיל כבר מבית הספר היסודי ולהיעשות בצורה מתואמת בין כל המערכות.
המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מומי למברגר, הגיב: "חוסר הסנכרון הוא הסיפור של מערכת המשפט הישראלית בכל תחומיה - השוטר, הפרקליט, השופט, הסוהר. ראו את פסק הדין בנושא הצפיפות בבתי הסוהר: זה חוסר סנכרון בין המערכות". למברגר הוסיף, כי נוכח על בשרו בחוסר הסנכרון כאשר הפרקליטות החלה לפני מספר שנים להגיש כתבי אישום ובהם מרכיבים כלכליים נגד עבריינים כבדים. "נשיאי בתי המשפט אמרו לנו: תפסיקו להגיש כזאת כמות של כתבי אישום".
למברגר נשאל האם ניתן לשנות מצב זה, או שמדובר בפנטזיה. הוא השיב, כי אם לא היה מאמין באפשרות לשנות - לא היה ממשיך בשירות הציבורי. אולם הוסיף, "המשימה לשנות את זה היא מאוד מאוד קשה. בין היתר, משרד האוצר צריך להתגייס לזה, ומאותה סיבה בגללה לפעמים אין מנוס מהסדרי טיעון: יש מחסור אדיר בשוטרים, פרקליטים, שופטים ומקומות בבתי הסוהר".
עם זאת, למברגר תומך באכיפה פלילית בתחום התעבורה: "למה מגישים כל כך הרבה כתבי אישום בתעבורה? כי הדבר היחיד שגורם לנהג לא ללחוץ יותר על הגז, כאשר הכביש טוב ופנוי ומזג האוויר טוב, הוא החשש שאולי יבוא שוטר. זה גורם ההרתעה. אבל אם השוטר יבוא וירשום דוח ולא יהיה לזה המשך - זה לא יעזור".
ראש חטיבת התביעות במשטרה, תת-ניצב דדו זמיר, התייחס להטמעה השבוע של יחידת התביעות באגף התנועה לתוך חטיבת התביעות. לדבריו, המשמעות היא הפרדה גמורה בין אגף התנועה כגוף אוכף לבין חטיבת התביעות כגוף תובע, דבר שיוביל למדיניות אחידה ומקצועית בתחום הגשת כתבי האישום. "נגמר העידן בו כל שוטר בנקודת הקצה מכתיב את המדיניות", אמר. זמיר גם צופה, כי בעתיד יופעלו הסדרים מותנים בתחום התעבורה, כדי להבטיח שהאכיפה תהיה מיידית; הסדרים אלו נחתמים בתוך 30 יום מביצוע העבירה.
חן אמר: "יש מתח מובנה בין אגף התנועה לבין בתי המשפט. האגף רוצה לכתוב כמה שיותר דוחות, אבל יש גבול לכמות התיקים בה אנחנו יכולים לדון. אם יהיו יותר מדי דוחות, נצטרך לדחות את הדיונים. אם הדיון יהיה בעוד שנתיים וחצי - הנהג יעשה אצבע משולשת. לכן הנהלת בתי המשפט מנסה להגיע להסכמה על כמות הדוחות, ובסופו של דבר הם כותבים קצת פחות ואנחנו שופטים קצת יותר".
