התנגדותה של משפחת
דב יודקובסקי מטרפדת, לפחות בשלב זה, את מכירת מניותיו של
אליעזר פישמן ב
ידיעות אחרונות לבעלים והעורך הראשי, נוני מוזס. כך עולה מהודעתם של כונסי הנכסים למניות, עוה"ד פיני רובין ו
ירון אלכאוי, לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
לפני שבועיים אישר נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב,
איתן אורנשטיין, את מכירת המניות. המכירה תוכננה להיעשות בשני שלבים, כאשר התמורה המירבית לקופת הכינוס תהיה 215-214 מיליון שקל - בעוד החוב כנגדן ל
בנק הפועלים הוא 1.2 מיליארד שקל. לפיכך, בנק הפועלים צפוי היה לספוג תספורת של מיליארד שקל על ההלוואה שהעניק לפישמן לרכישת מניות אלו. העסקה נחתמה לפי שווי של 768 מיליון שקל בלבד לקבוצת ידיעות אחרונות - כרבע מן השווי לפיו רכש פישמן את מניותיו בה (800-750 מיליון דולר).
מדובר בשתי חבילות של מניות שהיו בידי פישמן. האחת מעניקה 28.2% מהזכויות לקבלת דיבידנד בקבוצת ידיעות, 14% מזכויות ההצבעה בדירקטוריון ו-21.5% מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית. השנייה היא מניות בחברת פולן, המעניקה בשרשור עוד 6.6% ממניות ידיעות. לפיכך, מדובר בסך-הכל ב-28% ממניות ההון של ידיעות.
כעת מתברר לראשונה, כי מוזס הסכים לרכוש את מניותיו של פישמן רק בתנאי שיוכל לרכוש גם את יתר מניות המיעוט בידיעות. מדובר במניות שבידי יורשיו של דב יודקובסקי ובידי ג'ודי
שלום-ניר-מוזס. יודקובסקי היה עורך בכיר בעיתון בשנים 1986-1953 והעורך הראשי שלו בשלוש השנים הבאות. הוא פרש מתפקידו בספטמבר 1986, עבר להיות העורך הראשי של מעריב למשך שלוש שנים ונותר מסוכסך עם מוזס. שלום-ניר-מוזס, אחותו של נוני מוזס, מסוכסכת גם היא עימו; בניגוד ליורשת השלישית, תמי מוזס-בורוביץ, לא מכרה את מניותיה.
רובין ואלכאוי מדווחים (27.6.19), כי בשבוע שעבר הודיע להן בא-כוחה של משפחת יודקובסקי, עו"ד רובי בכר, כי בשלב זה היא איננה מוכנה לבצע את העסקה. "אם יידחה המועד לרבעון הבא - ייתכן שיתאפשר לבצע את העסקה", הוסיף. לדבריו, המשפחה מתכוונת "לבחון את כל ההיבטים, להבין מה עושים יתר בעלי המניות ולהחליט". בכר מדגיש, כי "איומים על מרשי, רק מקטינים את הסיכוי לביצוע העסקה".
המועד האחרון לביצוע העסקה במתווה שתוכנן היה היום, משום שהיא אמורה הייתה להתבצע על-פי דוחות 2018 של ידיעות אחרונות. כעת יהיה צורך לחכות לדוחות הבאים; מאחר שידיעות היא חברה פרטית, הרי שאין היא מחויבת להכין דוחות רבעוניים. אם מי מהצדדים ידרוש להסתמך על הדוחות השנתיים הרלוונטיים, משמעות הדבר תהיה דחייה של כשנה בעסקה.
