"המבקר אינו צריך להתערב בהחלטות"

‏‏‏"חשוב לבצע אבחנה ברורה בין תפקיד המבקר העוסק בביקורת לבין הליכי קבלת ההחלטות. קבלת ההחלטות צריכה להתבצע על-ידי מקבלי ההחלטות, ובראשם ממשלת ישראל והנהלות הגופים המבוקרים. המבקר בוחן, בודק וממליץ בפני מקבלי ההחלטות, אך ככלל, אל לו להתערב בהליכי קבלת ההחלטות". כך אומר (יום ב', 1.7.19) מבקר המדינה הנכנס, מתניהו אנגלמן, בטקס הצהרת האמונים בכנסת. אנגלמן הוסיף: "מעבר להיבט המהותי קיים היבט נוסף, פרקטי. מעורבות בקבלת החלטות עלולה לפגוע במעמדה של הביקורת כאוביקטיבית וכבלתי תלויה, ואשר על כן ראוי למבקר לדבוק בעמדתו כמשקיף וכבוחן תהליכים מן הצד, ולא כמי שמעורב בקבלת החלטות". אנגלמן לא פירט האם לאור תפיסה זו, הוא יימנע מביקורת בזמן אמת - אותה ביצעו שני קודמיו, מיכה לינדנשטראוס ויוסף שפירא. לדברי אנגלמן, קיימת חשיבות רבה בביצוע ביקורת בונה, אשר תבוא לידי ביטוי בבניית תוכנית הביקורת. בכוונתו ליצור תוכנית עבודה רב-שנתית לעבודת הביקורת, לצד בדיקת נושאים פרטניים. יש צורך ב"הלימה בין נושאי הביקורת ליעדים לאומיים (לדוגמה: חיזוק הפריפריה, טיוב השירות לאזרח, התייעלות כלכלית והפחתת רגולציה). הדבר חשוב לצורך חיזוק חוסנה הביטחוני והכלכלי של המדינה". עוד אמר, כי בכוונתו להשתמש בפניות הציבור כאחד ממקורות המידע לקביעת תוכנית הביקורת. אנגלמן הוסיף, כי הגם שהוא מגיע מתחום הכספים והניהול, וישאף להביא רקע זה לידי ביטוי בתפקידו הנוכחי, הרי ש"היושרה וטוהר המידות, שהינם הבסיס לחוסנה הערכי הציבורי של המדינה ולאמון הציבור ברשויות המדינה, הם נדבך חשוב במשימת מבקר המדינה". בכך השיב אנגלמן למי שטענו, כי הוא מתכוון להתמקד בנושאי ניהול ולא במאבק בשחיתות. "ראוי שהליכי הביקורת יתנהלו בדרך מכבדת ובונה", המשיך אנגלמן. "ראוי לשמור על אתיקה מקצועית בממשקים מול הגופים המבוקרים ולהתמקד בבחינת הממצאים ולימוד המצב לאשורו במהלך הביקורת". הוא גם מתכנן לציין ממצאים תקינים ויוזמות חיוביות של המבוקרים, להביא לידי ביטוי החלטות שלהם לתיקון הליקויים ולהציג את תגובותיהם "בדרך מכובדת ומכבדת". בכוונתו גם להמליץ על חלופות שיבחנו הגופים המבוקרים, ולהציגן לצד ממצאי הביקורת. אנגלמן לא אמר האם ימשיך את הביקורת על יישום ממצאי הדוחות. אנגלמן הודיע, כי ימשיך לשים דגש על ביקורת בנושאים חברתיים, כפי שעשה שפירא. מדובר "בנושאי ביקורת העוסקים בחוליות הראויות לקידום בחברה הישראלית, ובכללן: אזרחים עם מוגבלויות, אוכלוסיות המתקשות בהשגת תנאי חיים לקיום בכבוד, עולים המתקשים בהשתלבות בארץ, כדוגמת חלק מיוצאי אתיופיה, בני מיעוטים ועוד".