בית הנבחרים, הנמצא בשליטת המפלגה הדמוקרטית, עתר (יום ג', 2.7.19) לבית המשפט הפדרלי בוושינגטון, בבקשה לחייב את משרד האוצר לחשוף את דוחות המס של הנשיא
דונלד טראמפ משנותיו כיזם נדל"ן.
טראמפ היה המועמד הראשון לנשיאות מזה עשרות שנים, שלא חשף את הדוחות השנתיים שלו לרשות המיסים. בארה"ב קיימת חובת דיווח כללית וכל אזרח, כולל שכירים, חייב להגיש דוח. תחילה טען טראמפ, כי הדוחות עוברים ביקורת ולכן לא ניתן לפרסמם. לאחר מכן טען, כי הם סבוכים מכדי שחברי הקונגרס, קל וחומר הציבור, יוכלו להבין אותם.
לאחר שהדמוקרטים הפכו לרוב בבית הנבחרים, בנובמבר שעבר, הם דרשו משר האוצר, סטיב מנוחין, למסור להם את דוחות המס של טראמפ. מנוחין סירב, באומרו שהחוק אוסר על רשות המיסים למסור דוחות של נישומים, יהיו מי שיהיו. כעת יתבקש בית המשפט לקבוע, האם עקרונות
חופש המידע וזכות הציבור לדעת - ודאי כאשר מדובר בנבחר הציבור הבכיר ביותר - גוברים על הזכות לפרטיות ועל חובת הסודיות.
יו"ר ועדת האמצעים של בית הנבחרים, ריצ'רד ניל, דרש במקור לקבל את דוחותיו של טראמפ לשש השנים שקדמו לנשיאותו. הוא הסתמך על סעיף לא-ידוע בחוק המס הפדרלי, המאפשר ליו"ר הוועדה העוסקת בכתיבת חוקי המס, לבקש ולקבל מידע על כל נישום. מנוחין דחה את הבקשה, ניל הוציא צו לקבלת הדוחות ומנוחין הודיע שלא יציית לו. הדרג המקצועי במשרד המשפטים תומך בעמדתו של מנוחין, באומרו שמשרד האוצר זכאי להביא בחשבון את מניעי הבקשה לקבלת מידע בטרם יחליט האם להיענות לה.
ההכרעה בתביעה הנוכחית עשויה להיות בעלת השלכות רחבות עוד יותר, במאבק בין הדמוקרטים בבית הנבחרים לבין ממשל טראמפ על קבלת מידע. הדמוקרטים דורשים לקבל גם מידע ששימש את התובע המיוחד בפרשה הרוסית,
רוברט מולר, ומידע על רווחיו של טראמפ מעסקיו בתקופת נשיאותו (טראמפ העביר את הניהול לידי בניו, אך ממשיך להחזיק במישרין במניות בקבוצה הנושאת את שמו - גם זאת בניגוד לנוהג המקובל).
הבית הלבן והממשל דחו דרישות אלו, בנימוק שזכותו של הקונגרס לקבל מידע היא רק לצרכי חקיקה לגיטימיים - ולא לצרכים פוליטיים, של מה שטראמפ מכנה "הטרדת הנשיא". לעומת זאת טוענים הדמוקרטים, כי סמכותו של הקונגרס לדרוש ולקבל מידע היא רחבה יותר, וכוללת לא רק את תפקידו כרשות המחוקקת, אלא גם את תפקידו כמי שמפקח על הרשות המבצעת.
הדיון בתביעתו של בית הנבחרים עשוי להימשך חודשים ואולי אפילו שנים, עמוק אל תוך מערכת הבחירות של 2020 ואולי אף אחריה. על פסיקתו של בית המשפט הפדרלי ניתן יהיה לערער לבית המשפט העליון, וסביר להניח שהסוגיה תוכרע בסופו של דבר בידי תשעת שופטי העליון - שכן מדובר בשאלה חוקתית מובהקת.
