שופט בית המשפט העליון,
יוסף אלרון, דחה על הסף (יום ב', 8.7.19) את עתירת התנועה לאיכות השלטון, בה ביקשה לפרסם את חוות דעתו והמלצותיו של פרקליט המדינה,
שי ניצן, בעניינו של ראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, בתיקי המתנות (תיק 1000) ונוני מוזס (תיק 2000). עמדתו של ניצן בתיקים אלו הייתה מחמירה מזו שעליה החליט לבסוף היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט.
אלרון אומר, כי ייתכן שקיים סעד חילופי בדמות פנייה לבית המשפט המחוזי, אך איננו מכריע בנקודה זו, שכן הוא מוצא שאין עילה להתערבות בהחלטת הפרקליטות שלא לפרסם מסמכים אלו. לרשויות התביעה יש שיקול דעת רחב בנוגע להיקף ההנמקה בעניין ההחלטה להגיש כתב אישום, והוא כולל את היקף פירוט הנימוקים.
במקרה הנוכחי, מוסיף אלרון, מאחר שמנדלבליט עומד לקיים
שימוע לנתניהו, וייתכן שלאחר מכן יוגש כתב אישום נגדו - "אין מקום לפירוט רחב יותר של נושאים ראייתיים שעשויים לעמוד במוקדו של ההליך הפלילי שטרם החל". השופטים
עוזי פוגלמן ו
יעל וילנר הסכימו עם אלרון.
התנועה לא חויבה בתשלום הוצאות, למרות שהמדינה ונתניהו הגיבו לעתירה. את התנועה ייצגו עוה"ד
אליעד שרגא,
תומר נאור וזהר אלטמן-רפאל; את המדינה ייצגו עוה"ד יעל מורג יקו-אל ו
יונתן ברמן; ואת נתניהו - עו"ד
מיכאל ראבילו.
