התוכנית להטיל מס מחזור בישראל על פעילותם של ענקי ההיי-טק הבינלאומיים, עלולה שלא לצאת לפועל. הסיבה: הממשל האמריקני בוחן צעדי גמול לתוכנית דומה הנדונה בצרפת, ואשר היא הבסיס לתוכנית בישראל.
חברות ההיי-טק הגדולות - גוגל,
אמזון, פייסבוק, אפל ודומותיהן - משלמות מיסים נמוכים מאוד בארה"ב, וכמעט שאינן משלמות מיסים ביתר חלקי העולם. הן מצליחות ליצור מבני מס מורכבים, בהם הכתובת הרשמית שלהן היא במדינות בעלות שיעורי מס נמוכים, כגון אירלנד, והשלוחות ברחבי העולם הן חברות-בנות המעבירות את רווחיהן לחברת-האם. הממשלות במדינות המובילות שמחוץ לארה"ב טוענות שמדובר במצב פגום מיסודו ובהתחמקות פסולה ממס, על הכנסות המסתכמות במאות מיליארדי דולרים בשנה.
רשות המיסים מתכוונת להציע לשר האוצר הבא לגבות מס מחזור של 5%-3% מחברות כמו גוגל ופייסבוק. נכון להיום, החברות הבינלאומיות אינן משלמות מס כלשהו על הכנסותיהן בישראל - מצב שגרר ביקורת ציבורית וגם עתירה לבג"ץ. מס מחזור נגבה מכלל ההכנסות ולא מן הרווח, והוא פשוט יותר לגבייה. ההערכות הן, שההכנסות ממנו יהיו מאות מיליוני שקלים בשנה.
המודל עליו מתבססת הצעת רשות המיסים הוא הצעת החוק הצרפתית, המדברת אף היא על מס מחזור של 3%. ממשלו של
עמנואל מקרון מקדם את היוזמה לאחר שבשנה שעברה לא הושגה הסכמה על הטלת מס שכזה בכל מדינות
האיחוד האירופי. היא מכונה GAFA - ראשי תיבות של גוגל, אמזון, פייסבוק ואפל. ההצעה קרובה לאישור סופי בשני בתי הפרלמנט ומקרון צפוי לחתום עליה, לאחר שהביע תמיכה פומבית ביוזמה. "העובדה שהחברות הללו משלמות פחות מס מאשר יצרן גבינה קטן היא בעיה אמיתית", אמר בחודש אפריל שר האוצר, ברונו לה-מאייר, התומך גם הוא בהצעה.
ואולם, הלילה (יום ה', 11.7.19) הודיעה ארה"ב במפתיע, כי היא פותחת בחקירה רשמית כדי לבחון האם ההצעה הצרפתית אינה מהווה תחרות בלתי הוגנת מול החברות האמריקניות. הצעד מכונה "חקירה 301" והוא כבר שימש את ארה"ב לבחינת התנהלותה של סין והוביל בשנה שעברה להטלת מכסים עליה, במה שעדיין מאיים להפוך למלחמת סחר בין שתי הכלכלות הגדולות ביותר בעולם. השימוש בכלי זה כלפי בעלות בריתה של וושינגטון הוא נדיר, וההודעה הנוכחית מלמדת שהממשל מתכוון להמשיך ולנקוט ביד קשה בתחום הסחר הבינלאומי.
נציג הסחר של ארה"ב, רוברט לייטיצר, הודיע: "ארה"ב מודאגת מאוד מכך שמס השירות הדיגיטלי, אשר צפוי לעבור מחר בסנאט הצרפתי, שם על הכוונת בצורה בלתי הוגנת חברות אמריקניות. הנשיא הורה לי לחקור את ההשלכות של חקיקה זו ולקבוע האם היא מפלה לרעה, מטילה נטל בלתי הגיוני או מגבילה את הסחר האמריקני". ממשל טראמפ בולט בהגנה שהוא מעניק לחברות הגדולות ולבעלי ההכנסות הגבוהות: במרכז רפורמת המס שלו עמדה הפחתת מס החברות והורדה קבועה בשיעור המס שמשלמים העשירים. מדובר גם במי שעשויים להיות תורמים משמעותיים לקראת הבחירות לנשיאות בנובמבר 2020.
איגוד חברות ההיי-טק האמריקניות הגדולות קידם בברכה את ההודעה, באומרו שחילוקי הדעות בנושא המיסוי צריכים להיפתר במו"מ ולא בחקיקה - אם כי קרא לממשל שלא להטיל מכסים על צרפת. אמזון אמרה, כי החקירה היא צעד חיובי כדי להתמודד עם "המס הצרפתי המפלה והלקוי, אשר יגרום נזק כבד הן לצרכנים האמריקנים והן לצרכנים האירופים". גוגל קראה להגיע ל"הסכם מס אחיד ורב-צדדי" במקום "מיסוי חד-צדדי מפלה".
צרפת היא החלוצה בפתרון מס זה ומדינות נוספות בוחנות את המודל שלה: איטליה, אוסטריה, פולין, צ'כיה, ניו-זילנד - וכאמור גם ישראל. אולם הצעד עליו הודיעה כעת ארה"ב - ובעיקר איום המכסים המרומז בו - צפוי לגרום לחשיבה מחודשת. אם ארה"ב מוכנה לנקוט צעד שכזה מול בעלת ברית כה חשובה כמו צרפת, קל וחומר שהיא עלולה לנקוט בו כלפי מדינות חלשות יותר ובהן ישראל.
