רשות המיסים רשאית לגבות מס, במסגרת הליך הגילוי מרצון, גם על שנות מס אשר התיישנו כאשר מדובר בהליך הרגיל. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי מרכז,
שמואל בורנשטיין.
בורנשטיין דחה (14.7.19) את בקשתו של רו"ח אבנר נוקראי, לשעבר מנהל תחום חקירות באגף מס הכנסה, לאשר תביעה ייצוגית על גביית המס בגין שנים שהתיישנו. הליך הגילוי מרצון מאפשר לנישומים לדווח על הכנסות שלא דווחו ולשלם עליהן מס, בלא לעמוד לדין ובתנאי שהם עומדים בתנאים שנקבעו. את רוב ההליך ניתן לנהל בצורה אנונימית.
בורנשטיין אומר, כי בקשתו של נוקראי מבוססת על ערבוב מוטעה בין ההליך הפלילי להליך האזרחי. אומנם בהליך הפלילי קיימת התיישנות של עשר שנים, אך נוקראי יוצא מתוך הנחה שהגילוי מרצון הוא מעין הליך פלילי - ולא כן הוא. לדעת בורנשטיין, כאשר מדובר בנישום שכלל לא הגיש דוח - נראה שההתיישנות אינה חלה.
בורנשטיין מדגיש: "במקרה שלפנינו מדובר במי שפונה לרשות המיסים על-מנת לחשוף את הכנסותיו הלא מדווחות, לרבות הכנסות שנצברו לפני שנים רבות. פנייה זו לא נעשית אך ורק לשם שמים ובשל רצונו של הנישום לכפר על אשמו ולשלם את המס בגין הכנסות אלו. הנישום מצפה לקבל תמורה ניכרת בשל כך שחשף מיוזמתו את העובדה כי העלים מס. בנסיבות אלו נראה כי דרישתו של פקיד השומה לבקש דיווח על הכנסות שנוצרו גם לפני למעלה מעשר שנים ובעקבות דיווח זה אף להטיל את המס - נופלת במתחם הסבירות ואין מקום להתערבות בית המשפט".
עוד מזכיר בורנשטיין, כי גם בדיני ההתיישנות הרגילים - המרוץ מתחיל במועד בו נודעו לתובע כל העובדות. "יישומם של עקרונות אלו על ענייננו, מלמד כי בנסיבות של אי-הגשת דוח, או בנסיבות של הגשת דווח חלקי וחסר, כאשר הנישום הוא שמחליט כעבור מספר שנים לנקוט הליך גילוי מרצון, אין מקום לכבול את ידי המשיבה מחמת התיישנות".
בורנשטיין מוסיף: "אכן, הארכת המועד תהא רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן, וזאת לשם שמירת עקרון סופיות השומה. אלא שברי כי נסיבות של הליך מסוג גילוי מרצון, הכולל 'עסקת חבילה', שבה הנישום חושף את העובדה שהעלים הכנסות ומסכים לשלם את המס בגין הכנסות אלו, ובתנאי כי יזכה להטבה, שהיא ללא ספק הטבה מפליגה, בדמות חסינות מפני העמדה לדין פלילי - מהוות נסיבות המצדיקות להאריך את תקופת ההתיישנות ולסטות מעקרון סופיות השומה לטובת עקרונות חשובים לא פחות, כמו עקרון מס אמת והעיקרון לפיו חוטא לא ייצא נשכר".
עוד אומר בורנשטיין, כי נוקראי - המייצג נישומים ואיננו נישום בעצמו - אינו יכול לייצג את הקבוצה. אומנם נוקראי טען שקשה למצוא תובע ייצוגי בשל אופיו האנונימי של ההליך, אך אין די בכך כדי להצדיק את הייצוג על ידו, למרות שהוא עצמו לא נפגע מהמדיניות נגדה הוא יוצא. נוקראי חויב בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל.
