גירעון קופות החולים ב-2018 גדל פי שלושה מהשנה הקודמת והסתכם ב-352 מיליון שקל, לעומת כ-94 מיליון ש"ח בשנת 2017. כך עולה מהדוח המסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2018 שפרסם (יום ה', 18.7.19) משרד הבריאות.
הגידול בגרעון נובע מגידול משמעותי ביותר בגרעון של מאוחדת שהסתכם לסך של כ-489 מיליון שקלים (גרעון של כ-316 מלון שקלים כולל כספי תמיכה) ונבע בעיקר מגידול משמעותי בסעיפי ההוצאות, חלקן הוצאות חד-פעמיות, אשר לא אפשרו לקופה להכיר בהכנסות בסך של 173 מיליון שקלים מתמיכות הסכמי ייצוב.
כללית צמצמה באופן משמעותי את הוצאותיה ובעיקר ריסון היקף הרכש מבתי החולים והפחתה משמעותית בהוצאות הפיתוח. בעקבות הצמצום והגידול בתמיכות הממשלה, לראשונה זה למעלה מעשור, שירותי בריאות כללית לא הציגה גרעון וסיימה את שנת 2018 בעודף שהסתכם לכ-23 מיליוני שקלים לעומת גרעון של כ-433 מיליוני שקלים בשנת 2017.
בתי החולים של כללית סיימו את שנת 2018 בגרעון של כ-2.16 מיליארד שקלים, ירידה של כ-180 מיליון לעומת גרעון של כ-2.34 מיליארד שקלים בשנת 2017. עיקר הירידה בגרעון נובעת מצמצום הוצאות הפיתוח.
העודף בהיקף של 125 מש"ח במכבי שירותי בריאות הינו לאחר שקלול הפסד בסך של כ-137 מיליון שקלים כתוצאה מהפעלתו של בית החולים אסותא באשדוד. קופת חולים לאומית סיימה את 2018 בגרעון של 11 מש"ח.
היקף התמיכות גדל בשנים האחרונות והסתכם לסך של כ-3.02 מיליארדי שקלים, המהווים שיעור של כ-5.92% מעלות סל הבריאות לעומת שיעור של כ-2.9% בשנת 2016. חלק משמעותי מהעלייה מוסבר בגידול בהיקף התמיכות בתוכנית לקיצור תורים שהסתכמה בשנת 2018 לכ-975 מיליוני שקלים (לעומת כ-301 מיליוני שקלים בשנת 2017) וגידול בתמיכות לכיסוי הגרעון השוטף השנתי של שירותי בריאות כללית. היקף שיעור תמיכות מעלות הסל בשיעורים אלו, בשילוב חוסר הוודאות על מועדי פרסום מבחני התמיכה השונים, פוגעים ביכולת הקופות לתכנן את תקציביהן באופן מיטבי ובהתנהלות השוטפת.
נמשכת הירידה בשיעור ההכנסות ממבוטחים במסגרת הסל (השתתפויות עצמיות) והן עמדו בשנת 2018 על 5.92% מעלות הסל, זאת לעומת שיעור נורמטיבי של 6.45% הקבוע בחוק.
התוכנית להסטת פעילות ממימון פרטי לציבורי וקיצור תורים עקפה את היעדים שהוגדרו לה כאשר היקף הביצוע של התוכנית הן בהפחתה בפרק הניתוחים בשב"ן והן בגידול בפעולות במימון הסל הציבורי עלו על יעדי התוכנית המקורית. משמעות היקף הביצוע הנוסף הינה הגדלת היקף הניתוחים במימון ציבורי באופן משמעותי מעבר להפחתת היקף הניתוחים במימון פרטי - מהלך אשר מצמצם את זמן ההמתנה הממוצע לביצוע הניתוחים. אל מול כספי התמיכה בתוכנית להסטה וקיצור תורים, בשנת 2018 הופחתו בפועל ובוצעה הפרשה להפחתות מדמי חבר בשנים הבאות בסך כולל של כ-580 מיליון שקלים בתוכניות שב"ן של קופות החולים, זאת בנוסף לירידה של עשרות מיליוני ש"ח בהוצאות המבוטחים על מהשתתפויות עצמיות בניתוחים בתוכניות אלה.
סגן שר הבריאות,
יעקב ליצמן: "מערכת הבריאות משוועת לתוספת משאבים ואנחנו לא נרפה במאמצים להגדיל את התקציבים למען ציבור החולים. הדוח מדגיש שוב את הצורך בתוספת משאבים למערכת באופן מתוכנן ומנוהל. סוגיית הגירעון שקופות החולים בישראל נמצאות בו נידונה ביני לבין ראש הממשלה לפני שהכנסת פוזרה ואני מקווה שהסיכומים על תוספות התקציב יתממשו גם לאחר מערכת הבחירות."
מנכל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הוסיף:" ברור לכל היום שהמערכת זקוקה לתוספת משאבים והנתונים שאנו מפרסמים מראים זאת בבירור. חשוב שהמשאבים אלה יינתנו באופן מתוכנן ומראש ולא באמצעות הסכמים רטרואקטיביים שמונעים אפשרות ניהול ושיפור המערכת. אנחנו נמשיך לפרסם נתונים לציבור שיאפשרו לו להבין לעומק את מצב המערכת ולקדם את השיח הציבורי בנושא."
