בן-ארי ייפסל אם יתמודד שוב

אם יוצב מיכאל בן-ארי ברשימת מועמדיה של "עוצמה יהודית", לקראת הבחירות לכנסת ה-22, בג"ץ ישוב ויפסול אותו. כך ניתן להעריך לאור פרסום נימוקי בג"ץ לפסילתו של בן-ארי ערב הבחירות האחרונות. בג"ץ פסל את בן-ארי ברוב של שמונה שופטים, בראשותה של הנשיאה אסתר חיות, ולצידה השופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, מני מזוז, ענת ברון, ג'ורג' קרא ודוד מינץ; השופט נעם סולברג סבר שאין לפסול אותו. מינץ היה היחיד שסבר שיש לפסול את עופר כסיף ואת רשימת רע"ם-בל"ד כולה. פה אחד נקבע שאין לפסול את איתמר בן-גביר ואת רשימת חד"ש-תע"ל. בפרק העקרוני של פסק הדין מזכירה חיות: "המגמה השלטת בפסיקתו של בית משפט זה לאורך השנים היא כי יש לנקוט גישה זהירה ומרוסנת בכל הנוגע לפסילת רשימות ומועמדים מלהשתתף בבחירות לכנסת. אכן, בשים לב לעוצמתן של הזכויות לבחור ולהיבחר, פסק בית משפט זה פעם אחר פעם כנקודת מוצא שיש לפרש את עילות הפסילה בצמצום ולהפעילן במקרים קיצוניים ביותר". לצד זאת נקבעו "שורה של אמות מידה מחמירות לעניין הרף הראייתי הנדרש לצורך התגבשות איזה מן העילות. אמות המידה הללו תוחמות את האפשרות לפסול רשימה או מועמד מלהתמודד בבחירות לכנסת למקרים מובהקים וקיצוניים בלבד בשל הזהירות המופלגת שאותה נוקט בית המשפט כנקודת מוצא בהקשר זה". הללו כוללות: מטרה דומיננטית של שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, או של תמיכה בטרור; הצהרות ישירות או מסקנות חד-משמעיות מדברי המועמדים; פעילות ממשית ומתמשכת ליישום מטרות אלו; וראיות ברורות, חד-משמעיות ומשכנעות לכל אלו.

בן-ארי: 40 ראיות ברורות

בנושא בן-ארי אומרת חיות: "מדינת ישראל הדמוקרטית הוקמה כמדינתו של העם היהודי, אשר ידע מאז ומעולם רדיפות וסבל על-רקע גזעני שאין להם אח ורע באומות העולם. הגזענות מנוגדת לחלוטין לערכי היסוד שעליהם הוקמה המדינה ועלינו כיהודים מוטלת חובה מיוחדת להיאבק בה ללא פשרות... בעיני, הסכנה הטמונה בשיח גזעני נובעת מכך שהשיח מזין ומכין את הפעולות המיועדות לממש את האידיאולוגיה הגזענית ואלה בתורן מניעות ומתחזקות את המשך השיח הגזעני". ההחלטה לפסול את בן-ארי התבססה על 40 אמירות שלו לאורך שנתיים, אותן מגדיר בג"ץ כ"גזעניות, משפילות וקיצוניות בחומרתן". בן-ארי ייחס מאפיינים שליליים לציבור הערבי בישראל, רובו ככולו, וכינה אותם "רוצחים", "גיס חמישי", "אויבים", "לא נאמנים" ו"בעלי אופי בוגדני" ואף השווה בין אזרחי ישראל ערביי חיפה לכלבים. שופטי הרוב מצאו, כי ההסברים שנתן בן-ארי אינם משכנעים והם מחווירים אל מול עוצמת ההתבטאויות הגזעניות שאותן השמיע שוב ושוב בקולו ולהן הטיף ברבים. בן-ארי לא התנצל על מרבית דבריו, לא חזר בו מהם וניסה להעניק לדבריו פרשנות בדיעבד אך זו נמצאה בלתי משכנעת וככזו שאינה מתיישבת עם ההקשר הטבעי של הדברים שנאמרו. חיות מציינת, כי התלבטה האם יש לייחס משקל נגדי לעובדה שבן-ארי כבר היה חבר כנסת (בשנים 2013-2009). מסקנתה שלילית, "משום שגם באותה תקופה פעל בן-ארי לקידום האידיאולוגיה הגזענית שבה הוא דוגל, וקריעת הברית החדשה לגזרים והשלכתה לפח בתוך משכן הכנסת, היא רק אחת הדוגמאות לכך". לדבריה, התשתית הראייתית מן התקופה האחרונה, ובעיקר מן השנה שקדמה לבחירות, מלמדת, כי הצטברה "מסה קריטית" של ראיות המעידות באופן חד-משמעי, ברור ומשכנע על הסתה לגזענות שיטתית מצד בן-ארי. לעומת זאת, בנוגע לבן-גביר לא מצא בית המשפט, כי התשתית הראייתית שהוצגה בקשר אליו עומדת ברף המחמיר הנדרש לביסוס עילת הפסילה של הסתה לגזענות.

רע"ם-בל"ד: לא די בהצעת החוק

בנוגע לרע"ם-בל"ד וחד"ש-תע"ל אומר בג"ץ, כי לא הוצגו לו ראיות ברף הראייתי הגבוה הנדרש לביסוס עילת פסילה. חיות מציינת, כי בעיקרן לא מדובר בראיות חדשות, אלא בכאלו משנים עברו שכבר נקבע לגביהן שאינן מגיעות למסה הקריטית הנדרשת. בנוגע לרע"ם-בל"ד התייחסה חיות להצעת החוק שהגישה בל"ד בכנסת ה-20, ולפיה ישראל היא מדינת כל תושביה: "מדובר בפעולה משמעותית מצד חברי הכנסת מטעם בל"ד בכנסת ה-20 בניסיון להוציא מן הכוח אל הפועל – בדרך של הצעת חוק – פרוגרמה פוליטית ותפיסת עולם אשר שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית... אילו רשימת בל"ד לבדה ובה חברי הכנסת שכיהנו בכנסת ה-20 והגישו את הצעת החוק, היו מבקשים עתה להתמודד מחדש בבחירות לכנסת ה-21, היה מקום לבחון בכובד ראש שמא היא חוצה בל"ד את קו פרשת המים המפריד בין מי שדוגל בעקרון של 'מדינת כל אזרחיה' על-מנת להשיג שוויון אזרחי ובין מי שמבקש לשלול את המאפיינים הגרעיניים המינימאליים של מדינת ישראל כמדינה יהודית. "ואולם, הרשימה שפסילתה נתבקשה היא רשימה משותפת של רע"ם-בל"ד, ועובדה זו נושאת משקל בעת שבוחנים את עילות הפסילה. כמו-כן יש לזכור, כי ככל שהדבר נוגע לנציגי בל"ד ברשימה, איש מבין אלה המוצבים במקומות ריאליים אינו נמנה עם החברים שהגישו מטעמה את הצעת החוק". לגבי הטענה לפיה רע"ם-בל"ד תומכת בטרור, אומרת חיות: "איננו סבורים כי מדובר במסה של ראיות משכנעות, ברורות וחד-משמעיות המלמדות כי תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור מהווה מטרה מרכזית ודומיננטית של רשימת רע"ם-בל"ד או איזה מן המפלגות המרכיבות אותה. כמו-כן, איננו סבורים כי הוצגו ראיות ברף הראייתי הנדרש המוכיחות כי רשימה זו פועלת למען הגשמת התמיכה במאבק מזוין כאמור באופן ממשי ועקבי".

כסיף: התבטאות מקוממת – אך אין עילה

לגבי כסיף אומר בג"ץ, כי התשתית הראייתית מסתכמת בארבעה פרסומים עיתונאיים בלבד, שאין בהם כדי לבסס מבחינה איכותית וכמותית את עילות הפסילה. לא הוכח באופן ברור, משכנע וחד-משמעי, כי כסיף פועל באופן נמרץ ועקבי לשלילת אופיה היהודי של מדינת ישראל וכי הוא הצהיר שהוא רואה עצמו מחויב למצע של חד"ש, שנציגיה מכהנים בכנסת שנים רבות. חיות מתייחסת בחומרה לדבריו של כסיף, בהם השווה את ישראל לגרמניה הנאצית: זוהי התבטאות מקוממת "ומוטב היה לדברים שלא נאמרו משנאמרו, ומשנאמרו אני רואה מקום להסתייג מהם בחריפות. ההסברים הרפים שניתנו על-ידי כסיף ולפיהם הדברים נאמרו כמטאפורה בלבד, וזאת על-מנת לעורר שיח ציבורי ביקורתי ולהזהיר מפני הדרדרות מסוכנת, אינם מקהים את חומרתם... אולם יש להודות כי התבטאויות אלה, מקוממות ומרגיזות ככל שתהיינה, אינן מבססות עילה של תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל ואין בהן כשלעצמן כדי להביא לפסילת התמודדותו של מועמד בבחירות". עוד התייחסה חיות להתבטאות של כסיף בדבר פגיעה בחיילי צה"ל: "מדובר בהתבטאות קשה ומקוממת העשויה להתפרש כמתן לגיטימציה לפגיעה בחיילי צה"ל על-ידי ארגון הטרור חמאס. כסיף ביקש אומנם לעשות בהקשר זה הבחנה בין השקפותיו האקדמיות והתאורטיות ובין השקפותיו הפוליטיות, אך זוהי בעיניי הבחנה מלאכותית ובלתי משכנעת שקשה לקבלה. עם זאת, בסיכומו של דבר, התשתית הראייתית שהציגו המבקשים מסתכמת באותם ארבעה פרסומים שהוזכרו, ומקובלת עלי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כי התשתית הראייתית הזו הינה דלה ואין די בה לביסוס עילת הפסילה". בדחיית בקשתם של בן-ארי ובן-גביר לפסול את חד"ש-תע"ל אומרת חיות, כי "חלק מחומר הראיות שהוצג בעניין זה אינו מבסס – ולו על פני הדברים – תמיכה ישירה או עקיפה בפעולות טרור. לכך יש להוסיף כי אחדות מן הראיות שהוצגו הן ראיות ישנות שאף קדמו למערכת הבחירות לכנסת ה-20, ועדת הבחירות שבפניה הובאו ראיות אלה בעבר לא מצאה כי הן מקימות עילת פסילה. אכן, חלק מן הדברים שיוחסו לנציגי חד"ש-תע"ל עשויים להתפרש כתמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור במדינת ישראל, אך בהינתן העובדה כי באותם הפרסומים עצמם שאליהם הפנו המערערים בהקשר זה, נכללו גם אמירות של חברי הרשימה לפיהן הם אינם תומכים באלימות כדרך פוליטית, הספק פועל-כנגד פרשנות זו".