היום לפני 35 שנה, התקיימו הבחירות לכנסת האחת-עשרה שיצרו מבוכה במפת הגושים והקשו על הרכבת ממשלה. התמונה שהצטיירה במוצאי יום הבחירות היא של קיפאון שבו אין גוש היכול להרכיב ממשלה בעצמו. הליכוד ירד בכוחו במידה ניכרת, מ-48 מנדטים ל-41 מנדטים, ולא יכול היה להרכיב ממשלת ימין-דתיים ללא תמיכתו של מאיר כהנא (תמיכה שלא באה בחשבון), אך גם המערך לא יכול היה להרכיב ממשלה ללא תמיכת הרשימה המתקדמת ו
חד"ש.
המפלגות הדתיות שמרו על נאמנותן לליכוד, וסירבו להיעתר לפניות להקים ממשלה צרה עם המערך. הליכוד ניסה להציע ל
עזר ויצמן סגנות ראש הממשלה ואת תיק הביטחון, אולם ויצמן סירב לכך והמליץ על פרס לראשות הממשלה. לבסוף, על פרס המליצו 60 חברי כנסת להרכבת הממשלה (המערך, יחד, רצ, שינוי, חד"ש, הרשימה המתקדמת והורוביץ) בעוד שעל שמיר המליצו 54 (הליכוד, התחייה,
ש"ס, אגודת ישראל ומורשה), כשהמפד"ל ואבוחצירא תומכים בממשלת אחדות וכהנא לא הוזמן לבית הנשיא.
הרכבת הממשלה אכן הוטלה על פרס אולם הוא לא הצליח להשיג רוב לממשלה בראשותו: המפד"ל היו מוכנים להצטרף אליו כדי שתיק הדתות לא יעבור אל ש"ס, אולם פרס לא הצליח למצוא עוד סיעה שתתמוך במועמדותו וכך תשבור את התלות שלו במפלגות הערביות. לאחר התערבותו האישית חסרת התקדים של נשיא המדינה חיים הרצוג ולאחר שעזר ויצמן תמך בכך, נמצא הפתרון — "רוטציה" בה ישמש
שמעון פרס כראש ממשלה במשך שנתיים, שלאחריהן יוחלף ביצחק שמיר.
יצחק רבין מונה לשר הביטחון למשך כל התקופה, ו
יצחק מודעי נקבע כשר האוצר (אם כי בשל סכסוך עם שמעון פרס פוטר במהלך כהונת הממשלה). אל הממשלה הצטרפו מפלגתו של עזר ויצמן כמו גם המפד"ל, אגודת ישראל, ש"ס, מורשה, שינוי וסיעתו של הורביץ. בממשלה תמכו 97 חברי כנסת.
ממשלת האחדות שהוקמה על בסיס זה שרדה את מלוא תקופת כהונתה. בעקבות הקמת ממשלת האחדות פרשה מפ"ם מן המערך. ויצמן הצטרף למערך על-מנת שמפלגה זו תשאר הגדולה ביותר, וכיהן כחבר כנסת מטעם המערך במהלך השנים הבאות.
