בדיקת הגבלים מקיפה נגד ענקיות ההיי-טק

משרד המשפטים האמריקני הודיע הלילה (יום ג', 23.7.19), כי הוא פותח בבדיקת הגבלים עסקיים נגד ענקיות ההיי-טק, על-מנת לקבוע האם הן מנצלות את כוחן כדי לפגוע בלקוחות. בכך מצטרף המשרד לוועדת הסחר הפדרלית, איתה הוא חולק סמכויות בתחום ההגבלים. המשרד לא נקב בשמותיהן של החברות שייבדקו, אך אמר שהחקירה תתמקד במנועי חיפוש, מדיה חברתית ומסחר דיגיטלי – רמז ברור לגוגל, פייסבוק ואמזון. הודעתו של המשרד מלמדת, כי הממשל שוב אינו מקבל את הטענה העיקרית של חברות כמו גוגל ופייסבוק, ולפיה מאחר שהן מספקות חינם את שירותיהן – הן אינן פוגעות בתחרות. זהו גם שינוי משמעותי בתפיסת ההגבלים העסקיים, שמאז שנות ה-70 גרסה שחברות הפועלות לטובת הצרכן, למשל בהורדת מחירים משמעותית, אינן יכולות (מתוך הגדרה) לפגוע בתחרות. תפיסה זו הלכה והשתנתה ככל שחברות ההיי-טק – אמזון, אפל, גוגל, פייסבוק ודומותיהן – הלכו וגדלו. מומחים להגבלים עסקיים טענו, כי פגיעה בצרכנים אפשרית גם שלא דרך המחיר – למשל, במניעת כניסתם של מתחרים חדשים לשוק או בניצול לרעה של הכוח המונופוליסטי. הודעתו של משרד המשפטים מלמדת, שהוא מאמץ גישה זו. השר ויליאם באר אמר אתמול, כי חברות ההיי-טק חייבות להפסיק להשתמש בהצפנה מתקדמת ובאמצעי אבטחה אחרים אשר לטענתו הופכים את מוצריהן ל"אזור ללא חוק". הבדיקה לא צפויה להוביל בהכרח לחקירה מלאה נגד החברות, אך היא מצטרפת לגל ברור של דרישה להסדיר אותן ולפקח עליהן. כאמור, ועדת הסחר הפדרלית מנהלת חקירה משלה, וגם הקונגרס מתכנן שימועים לבדיקת השפעתן של ענקיות ההיי-טק על התחרות והצרכן. גל זה נובע במידה רבה משורת הליקויים בשמירת הפרטיות שהתגלו בשנים האחרונות בחברות אלו ומהניצול לרעה שלהן להפצת שנאה וגזענות, כמו גם השימוש שעשתה רוסיה בחלקן כדי להתערב בבחירות בארה"ב. המחוקקים והממשל הגיעו למסקנה, כי לא ניתן להמשיך ולסמוך על החברות שיפקחו על עצמן. ועדת הסחר הפדרלית עומדת לקנוס של פייסבוק ב-5 מיליארד דולר על הפרת הפרטיות שנחשפה בפרשת קיימברידג' אנליטיקה; החברה ספגה בשבוע שעבר ביקורת חריפה בקונגרס ומצד הנשיא דונלד טראמפ על תוכניתה להשיק את המטבע הווירטואלי "ליברה"; גוגל עמדה במרכזו של שימוע בסנאט על טענות לצנזורה בתחום החיפוש; ובשימוע נפרד נמתחה ביקורת על אוזלת היד של הממשל מול חברות הענק. צעדים אלו, למרות שאינם מתואמים, יוצרים אווירה ברורה נגד חברות הענק. בשנת הבחירות לנשיאות ולקונגרס הניצבת בפתח, היא עשויה להפוך לצעדים ממשיים נגדן. קנסות בגובה של מיליארדי דולרים אומנם מהווים רק חלק קטן מרווחי החברות, אך הם משמעותיים גם בפני עצמם וגם משום שהם מהווים בסיס לתביעות ייצוגיות גדולות בהרבה. הממשל יכול להטיל על החברות מגבלות – למשל ברכישת חברות מתחרות – ולחייב אותן לנקוט צעדים ממשיים למניעת פרסומי כזב. הצעד הקיצוני ביותר שבארגז הכלים הרגולטורי הוא פיצול חברות ענק לחברות קטנות יותר. עם זאת, מדובר בצעד סבוך מאוד שיהיה כפוף להליכים משפטיים ממושכים, ויש הטוענים שבסופו של דבר – הוא לא ישיג את מטרתו ואולי אף יגרום לחיזוק כוחן של החברות המפוצלות. האיחוד האירופי נטל בשנים האחרונות את ההובלה בצעדים נגד חברות ההיי-טק בשל פגיעה בתחרות. בחודש מארס הוא קנס את גוגל ב-1.7 מיליארד דולר, משום שהיא הטילה תנאים בלתי הוגנים על חברות אירופיות המשתמשות במנוע החיפוש שלה. האיחוד קנס את גוגל ואפל במיליארדי דולרים, בעוד ארה"ב נותרה הרחק מאחור בתחום זה. הצעדים האחרונים של ועדת הסחר ומשרד המשפטים מלמדים, כי מצב זה משתנה. ועדת הסחר עשויה לפרסם היום (יום ד', 24.7.19) באופן רשמי את פרטי ההסדר אליו הגיעה עם פייסבוק. וושינגטון פוסט מדווח, כי בנוסף לפרשת קיימברידג' אנליטיקה (חברת ייעוץ פוליטי שקיבלה מידע על 83 משתמשים והשתמשה בו לטובת תומכי הברקזיט בבריטניה וקמפיין טראמפ בארה"ב), ייקבע שפייסבוק הוליכה שולל את משתמשיה לגבי הטיפול במספרי הטלפון שלהם. פייסבוק הפעילה בעבר אמצעי אבטחה, במסגרתו יכלו המשתמשים לבקש קוד חד-פעמי שנשלח אליהם במסרון בכל פעם בה נכנסו לאתר הקשרים המקצועיים שלה. למרות שמספרי הטלפון אליהם נשלחו המסרונים אמורים היו להישאר חסויים, הצליחו כמה מן המפרסמים בגוגל ליירט אותם ובכך להפנות אליהם פרסומות ממוקדות. עוד צפויה ועדת הסחר לקבוע, כי פייסבוק מסרה מידע מטעה ל-30 מיליון משתמשים על האפשרות לחסום כלי המזהה תמונות ומציע להן תיוגים.