בית המשפט העליון אישר הטלת הוצאות בסכום יוצא דופן של 44,000 שקל, במסגרת הליך שנדון בבית המשפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים.
דניאל מקמלאן, המייצג את עצמו, ביקש לחייב את מועצת גבעת זאב להנפיק לו אישור על העדר חובות, כך שיוכל לרשום את זכויותיו בבית שרכש מהחברה המשכנת. טענתו המרכזית של מקמלאן הייתה, שהבית לא שימש למגורים ולכן לא היה חייב בארנונה בסכום שהטילה עליו המועצה המקומית. השופט אמיר דהאן דחה את התביעה ביולי אשתקד, תוך שהוא קובע שהבית אכן שימש למגורים.
דאהן חייב את מקמלאן בהוצאות בסך 34,477 שקל בתוספת מע"מ, באומרו: "התנהגותו הדיונית של התובע, שכללה הגשת טענות ומסמכים באופן רחב, בלתי מקצועי ובלתי ממוקד, הביאה להוצאה לריק של משאבים, הן מינהליים והן שיפוטיים, הכרוכים בבירור טענות שרובן הגדול היו בלתי רלוונטיות ומחוץ לתמונה - או גרוע מזה - סיפקו תמונה חלקית... ראוי כי בעל דין שזכה בדינו לא יימצא וידיו על ראשו רק בשל ההוצאות הרבות שהוציא והטרחה הרבה שטרח בניהול הגנתו מפני הליך שכזה, ושבעתיים
נכונים הדברים כאשר מדובר בהוצאות המתגלגלות לפתחה של קופת הציבור".
בית המשפט המחוזי בירושלים מחק בהסכמת הצדדים את ערעורו של מקמלאן. בנוגע להוצאות אמרו הנשיא
אהרון פרקש והשופטים
עודד שחם ואברהם רובין: "יש ממש בטענות המערער כי החיוב לא
היה על הצד הנמוך. עם זאת, בהתחשב במכלול נסיבות העניין, ובכללן התוצאה אליה הגיע בית המשפט קמא, והיקף העבודה לה הוצרך, לא מצאנו עילה מספקת להתערב בחיוב בהוצאות, וזאת גם בהתחשב בנטייתן של ערכאות ערעור שלא להתערב בנושא זה".
מקמלאן עתר לבג"ץ בבקשה לבטל את ההוצאות, אך השופט
יוסף אלרון דחה על הסף את העתירה (יום ג', 23.7.19). הוא אומר: "לא מצאנו כי טענות העותר באשר לגובה החיוב בהוצאות שהושתו עליו בבית המשפט לעניינים מקומיים, שהינן טענות 'ערעוריות' מובהקות, מצדיקות את התערבותנו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר ניתן בהסכמת הצדדים". מקמלאן חויב בהוצאות בסך 3,000 שקל. השופטים
עוזי פוגלמן ו
ג'ורג' קרא הסכימו עם אלרון. את המועצה ייצג עו"ד
יחיאל וינרוט.
