חנוך אלבלק, המבצע של הפיוט "ונתנה תוקף" בלחן המפורסם של
יאיר רוזנבלום וחבר הגבעטרון, הלך לעולמו. בן 84 היה במותו.
בשנות התשעים ביצעו בבית השיטה את הפיוט לזכר 11 מבני הקיבוץ שנפלו במלחמת יום הכיפורים - ומאז השתלב הלחן בתפילות הימים הנוראים.
אלבלק נולד בירושלים למשפחה ס"ט ועל אף הבית המסורתי נמשך אלבלק לספורט ולשירה, שני מוטיבים שאפיינו את חיו, במקביל להיותו איש משפחה, ואהוב על סביבתו.
לאחר ילדות סוערות בירושלים, בתקופת מלחמת השחרור, במהלכה אף איבד את אחיו בקרבות שיח' ג'ראח, הגיע אלבלק לקיבוץ בית השיטה, בהיותו נער בן 15, והצטרף לקבוצת “אלון”, המחזור הראשון של בית הספר המקומי. ב-1953 התגייס חנוך לצנחנים, ושירת כמדריך צניחה וצנחן חופשי בתל נוף שנים רבות. לאחר שחרורו מהצבא נישא לשולה ונולדו חמשת ילדיו - אורלי, מירב, צליל, שאול ומיכל, כולם אוהבי שירה וזמר, וקולם הערב והמיוחד של חנוך וגם של שולה נוכח כבר למעלה מ-60 שנה בכל מסיבה ואירוע בבית השיטה, ואף מעבר לים, תחילה במסגרת להקת האש-קולית, ומאוחר יותר בחבורת הזמר של המדינה- הגבעטרון, זוכי פרס ישראל (בשנת תשס"ז).
בראיון לאתר בית השיטה, סיפר אלבלק כיצד החל לעסוק בשירה: "התחלתי לשיר בגיל 7 במקהלת הילדים של בית הכנסת בירושלים. בערבי שבת תמיד חגגנו כמשפחה ושרנו מזמורים של שבת ולא פעם היו ילדי השכנים מצטרפים אלינו. כאשר הצטרפתי למקהלת הילדים של בית הכנסת התגלה קולי, והייתי סוליסט מאוד מקובל על כולם. הייתה גם תוכנית רדיו קבועה ביום שלישי שבה שרתי עם המקהלה כסולן ונהנתי מכך מאוד. תמיד כשחזרתי הביתה אנשי השכונה חיכו לי כדי לספר ששמעו את התוכנית ברדיו".
אל אף שנים רבות כזמר, נדמה כי קולו המרטיט של אלבלק, נודע בכל הארץ, מאז הביצוע המצמרר של תפילת "ונתנה תוקף", תפילתו של רבי אמנון ממגנצא, בעיבודו של יאיר רוזנבלום. השיר עובד ליום הזיכרון לחללי בית השיטה, על רק נפילת 11 מחברי הקיבוץ במלחמת יום הכיפורים, ששינתה את יחסם של רבים מחברי הקיבוץ, וגם בתנועה הקיבוצית כולה- ליום הזה, שהפך ליום זיכרון מחובר ליום הדין של כלל העם היהודי. בשל הרקע ליצירת הלחן החדש וזהות יוצרו- אח שכול, קיבוצניק ממשפחה מסורתית, וקולו המצמרר, נתפס הביצוע כסמל לאפשרות חדשה של שילוב המסורת היהודית בתרבות הישראלית. "ונתנה תוקף", בלחן זה ובביצוע של חנוך אלבלק, מושמע תדירות בתקופה של ראש השנה ויום כיפור, והלחן אף אומץ על-ידי חזנים בבתי כנסת רבים. בעשור האחרון, מאז שנחלש וחלה אלבלק, הפיוט 'ונתנה תוקף', אינו מופיע יותר ברפרטואר של הגבעטרון על-אף הביקוש הרב להשמעתו.
מעבר לשירה ולהיותו איש משפחה למופת, סיפור חייו של אלבלק, כולל פרק נרחב בתחום הספורטיבי, שמתחיל בכך שמשפחת אלבלק הייתה ידועה כמשפחה של ספורטאים מצטיינים, שמרביתם פעלו במסגרת אגודת מכבי-ירושלים. האח הבכור היה בנבחרת ישראל בכדור-סל שהייתה צריכה לייצג את ישראל באולימפיאדת לונדון, ולא יצאה בגלל פרוץ מלחמת השחרור. אח נוסף היה בנבחרת מכבי ישראל בהתעמלות מכשירים. מתוך הראיון שנתן אלבלק לאתר קיבוצו: "אהבתי מאוד לשחק במשחקי הכדור אבל בכיתה ט’, כשהגעתי לבית-השיטה נתגלה כשרוני הגדול באמת במקצועות האתלטיקה הקלה, והתחלתי להשתתף באליפויות שונות של הפועל וגם באליפות ישראל, ותמיד הגעתי בין שני המקומות הראשונים. בסוף כיתה י”א שברתי את שיא ישראל לנוער, אבל החזקתי בשיא ישראל לקפיצה לגובה, רק למשך עשרה ימים, כאשר
אריק איינשטיין, הוא ולא אחר, שבר את השיא החדש שלי. יותר לא קפצתי בתחרויות מפני שהתקרב מועד גיוסי לצה”ל".
על אף עדותו של אלבלק, הוא לא הפסיק את פעילותו הספורטיבית, והמשיכה כשחינך דורות רבים, כמורה לספורט בגלבוע, וזאת לאחר שסיים את לימודיו במכון וינגייט. לפני שנתיים זכה אלבלק לסגור מעגל מרגש, במסגרת פעילות מועדון הכדורסל המקומי והמועצה האזורית הגלבוע, בה הם מביעים את הוקרתם ותודתם לוותיקי הגלבוע. במהלך משחק הכדורסל של גלבוע/גליל, דווקא כנגד הפועל ירושלים (בה הספיק לשחק בילדותו), זכה אלבלק לקבל את מלוא האהבה, התשואות, ההוקרה וחיבוק חם מצד אוהבי הספורט בגלבוע.
עובד נור, ראש המועצה אזורית, הגלבוע ספד לו: "וקול דממה דקה יישמע. ראשו של הגלבוע מורכן בצער, ואנו נפרדים מאיש הזמר העברי, שביטא בצורה מבריקה את רוח העמק. מעשיו, סיפור חיו, אישיותו, ושירתו הם סיפור תולדות הישוב בארץ, ולאורכו משובצים ערכי ההתיישבות, המשפחה, העבודה, המורשת ובתוך כל זה- מקום של כבוד רב לרוח. רוח הגלבוע.
"נדם קולו של בעל קול הטנור הייחודי שהפך לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית. אלפי מילים כבר נכתבו על אודות השיר ונתנה תוקף, כיצד ובאילו נסיבות נוצר. אולם מעל הכל מרחף כאמת בלתי ניתנת לערעור- קולו הייחודי שנותן לשיר את עצמתו ויופיו. קולו מחבר בצורה מופלאה בין הישן לחדש, והופך את השיר, התפילה, הפיוט הזה כגשר המקשר בין המורשת היהודית וההווה הישראלי. יהיה זכרו ברוך ומורשתו חקוקה בדברי ימי ההתיישבות".
להקת הגבעטרון הביעה צער על לכתו. טרם פורסם מועד הלוויתו.
