ראש המועצה האיזורית תמר,
דב ליטבינוף, ייאלץ לפרוש מתפקידו, אליו נבחר ספעם הרביעית ברציפות באוקטובר שעבר. זאת משמעות גזר דינו של ליטבינוף בפרשת
ישראל ביתנו. שופט בית משפט השלום בתל אביב,
אביחי דורון, קבע (יום ג', 30.7.19), כי הפרת האמונים של ליטבינוף בפרשה נושאת עימה קלון - מה שיחייב את פרישתו מהתפקיד. דורון גזר על ליטבינוף שלושה חודשי עבודות שירות בעקבות הסדר הטיעון עימו.
המועצה האיזורית העסיקה משנת 2007 את השתדלן
ישראל יהושע ושילמה לו עד 20,000 שקל לחודש, וכן בונוס בסך מיליון שקל. בדצמבר 2013 החליטה ועדת התמיכות במשרד החקלאות להעביר לרשות הניקוז של המועצה 7 מיליון שקל, ויהושע ביקש לקבל "עמלה" בסך 25% ברומזו שהכספים מיועדים להגיע לעובדי ציבור. לאחר חודש נפגשו ליטבינוף, יהושע ומנכ"ל הרשות דאז, גרי עמל, ויהושע אמר במפורש שהוא מבקש כספים למתן שוחד. ליטבינוף לא בלם את ההצעה, אם כי בסופו של דבר היא לא התממשה.
על-פי כתב האישום, "הנאשם לא מנע העלאת הצעה לתשלום כספים מרשות הניקוז למי שבידו להשפיע על עובדי ציבור שבכוחם לגרום לשחרור תקציבים שכבר הוקצו לרשות הניקוז ובנוסף אישר הנאשם תשלום כספים מהמועצה לגורם שבידו לפעול ולהשפיע על העברת תקציבים למועצה, תוך שהוא משער שכספים אלה יגיעו גם לעובדי ציבור נוספים".
באישום נוסף נאמר, כי ליטבינוף אישר בשנת 2012 העברת למעלה מ-400,000 שקל שאמורים היו להגיע בסופו של דבר ל
אלכס ויז'ניצר, שהיה אז מנכ"ל מקורות. זאת, תמורת סיועו של ויז'ניצר בקבלת כספים קואליציוניים מישראל ביתנו לטובת הקמת מכון מחקר בים המלח.
בגזר הדין אומר דורון, כי כאשר נבחר ציבור פועל מתוך
ניגוד עניינים - כמו ליטבינוף - תמיד יהיה חשד שהחלטותיו נגועות במניעים זרים. יש רק משקל מוגבל לכך שמעשיו לא נועדו לטובתו האישית אלא לקידום ענייני המועצה, משום שבסופו של דבר - פעולות כאלו מחזקות את מעמדו האישי והפוליטי. דורון דוחה את טענת ההגנה, לפיה ליטבינוף טעה רק בשיקול דעת ומקבל את טענת המדינה לפיה הוא פעל מתוך מודעות מלאה לחומרת מעשיו. מדובר בשחיתות שלטונית, הוא קובע.
עם זאת, דורון מיקם את עונשו של ליטבינוף בתחתית המתחם שקבע, וזאת בהתחשב בעברו הנקי, בפגיעה הקשה של ההרשעה בו ובמשפחתו, בחלוף הזמן, בנסיבותיו האישיות, בהודאתו ובתרומתו לחברה. כאמור, הוא הטיל עליו קלון, באומרו שהעובדה שליטבינוף פעל פעמיים בצורה מושחתת, אינה מאפשרת להימנע מהטלת קלון. זאת ועוד: עצם הטלת עבודות השירות - שהן מבחינה משפטית מאסר בפועל - מחייבת הוספת קלון. את המדינה ייצגו עוה"ד מאור אבן-חן וליאור אחרק, ואת ליטבינוף - עו"ד דפנה ויינברג.
