ירידה של 6.5% בבקשות לכינוס נכסיהם של חייבים בשנת 2018, בה הוגשו 19,854 בקשות כאלו. כך מוסרת (יום א', 28.7.19) הכנ"ר, סיגל יעקובי, בדוח השנתי על פעילות אגף האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי.
ייתכן שהירידה נובעת מן ההמתנה לכניסתו לתוקף, בספטמבר הקרוב, של חוק חדלות הפרעון החדש - הנחשב למיטיב יותר עם החייבים. סיבה אפשרית נוספת היא המצב הכלכלי הטוב, אם כי הוא נמשך מזה כעשור - ולמרות זאת מספר הבקשות זינק ב-37% מאז 2014. בתי המשפט עמדו בשנים האחרונות על תופעה של צעירים המתחמקים מתשלום חובותיהם באמצעות הליכי פשיטת רגל, המסבירה חלק משמעותי מן העלייה הניכרת בהליכים אלו.
בשנה שעברה הוציאו בתי המשפט 19,538 צווי כינוס - ירידה של 2% לעומת 2017, אך עלייה של 32.5% לעומת 2015 וזינוק של פי 2.4 בתוך שמונה שנים. נתונים אלו מלמדים על העלייה העצומה בשימוש בהליכי חדלות הפרעון, אשר הובילה לעיתים לטענה לפיה ישראל היא "גן עדן לחייבים".
חיזוק לטענה זו ניתן למצוא בנתון של תביעות החוב (דהיינו, דרישות נושים שלא כולן מאושרות): בשנה שעברה הוגשו תביעות בסך 30.6 מיליארד שקל נגד יחידים ו-7.7 מיליארד שקל נגד חברות. בסך-הכל מדובר בחובות נטענים בהיקף של 38.3 מיליארד שקל. לשם השוואה: האשראי הצרכני במשק כולו עמד ב-2017 על 193 מיליארד שקל. גם בהינתן העובדה שלא כל תביעות החוב מאושרות, הרי שלנוכח העובדה שרוב הסדרי החוב מובילים לתשלום של חלק קטן בלבד מן החובות, מדובר על חובות אבודים של מיליארדי ואולי עשרות מיליארדי שקלים.
בשנה שעברה נסגרו 12,019 תיקי פשיטת רגל בהפטר (לאחר שהחייב שילם ככל יכולתו); 8,103 הליכים בוטלו בשל ניצול לרעה מצד החייב או אי-עמידה שלו בתנאיהם. מספר תיקי פירוק החברות החדשים עמד על 1,207 (עלייה של 2.3%) ו-38 חברות הגישו בקשות להסדרי נושים (ללא שינוי לעומת 2017). מספר צווי הפירוק ירד ב-5% ועמד על 739. מספר תיקי הפירוק הפעילים עלה ב-4% ועמד בסוף השנה שעברה על 10,129.
בנושאים אחרים מוסר הדוח, כי האגף מטפל בנכסים ללא בעלים בשווי של 1.9 מיליארד שקל; הוא הצליח לאתר את הבעלים של 217 נכסים בלבד - ירידה של 50% לעומת 2017 - מתוך 16,000 התיקים שבניהולו. האגף גם קיבל לטיפולו את נכסי קורבנות השואה, לאחר סגירתה של החברה שעסקה בנושא. מדובר ב-1,158 נכסים שרק לגבי 215 מהם קיימים תיקים לאיתור היורשים.
האגף מנהל 115 נכסי מקרקעין שניתנו בירושה למדינה, מתוכם 55 בישראל ו-50 בצרפת, לצד 300 פרטי אומנות המושאלים למוזאונים ברחבי הארץ. האגף קיבל אשתקד 74 מיליון שקל שניתנו למדינה, מתוכם 30 מיליון שקל מצרפת, 19 מיליון שקל מארה"ב ו-13 מיליון שקל מישראל. ועדת העזבונות העבירה אשתקד 84 מיליון שקל למשרדי הממשלה השונים, מתוכם 33% למשרד הבריאות, 28% למשרד הרווחה ו-13%נ למשרד החינוך.
יחידת החילוט של האגף, העוסקת ברכוש שנתפס לטובת המדינה בעיקר על-פי החוק לאיסור
הלבנת הון, פתחה אשתקד 1,412 תיקים והעריכה רכוש ב-225 מיליון שקל. אשתקד מומשו רק עשרה נכסי מקרקעין ב-20.5 מיליון שקל; בהליכי מימוש נמצאים 37 נכסים נוספים בשווי של 60.1 מיליון שקל. היחידה קיבלה בשנה שעברה 66 מיליון שקל מכספי חילוט וקנסות, ובידיה גם רכוש בחילוט זמני בסך 620 מיליון שקל.
בסוף 2018 ניהל הכנ"ר השקעות ב-8 מיליארד שקל, עלייה של 7.5% לעומת השנה הקודמת. הכספים מנוהלים על-פי הנחיות ועדת ההשקעות, בה חברים יעקובי, ענת פייר מהאוצר וטל ביבר מבנק ישראל. בשנה שעברה הניבו ההשקעות תשואה ריאלית שלילית של 1.06%; האגף אומר, כי מדובר בתשואה טובה ביחס לזו של קרנות הביקורת - שהרכב השקעותיהן דומה לזו של האגף - ואשר עמדה על שיעור שלילי של 2.67%. יצוין, כי משמעות התשואה השלילית היא אובדן של 85 מיליון שקל לקופת האגף.
