רוסיה ניסתה לפגוע במערכות הצבעה בכל 50 מדינות ארה"ב בבחירות 2016 - קובעת (יום ה', 25.7.19) ועדת המודיעין של הסנאט. על-פי דוח הוועדה, הניסיון הרוסי - שבא במקביל להתערבות לטובת
דונלד טראמפ - היה רחב היקף מכפי שהיה ידוע עד כה.
רוסיה התערבה בבחירות 2016 מתוך שתי מטרות. האחת, ואשר החלה מוקדם יותר, הייתה במטרה לשבש את הבחירות עצמן ולזרוע ספק בקרב הציבור האמריקני באשר ללגיטימיות שלהן. לשם כך ניסתה רוסיה לשבש את מערכות ההצבעה הממוחשבות והחלה במסע דיסאינפורמציה ברשתות החברתיות. השנייה והמאוחרת יותר הייתה לפגוע בדימויה של
הילרי קלינטון ולאחר מכן לנסות לסייע לטראמפ, שנחשב לאוהד יותר כלפי רוסיה. הדבר נעשה באמצעות דיסאינפורמציה נוספת ובאמצעות החדירה למחשבי המפלגה הדמוקרטית והדלפת תכתובות הדוא"ל לוויקיליקס. מומחי מודיעין אומרים עוד, כי רוסיה ביקשה לבחון ב-2016 אמצעי התערבות שונים, אותם תוכל להפעיל בבחירות בשנים שלאחר מכן.
הדוח של ועדת המודיעין נכתב על דעת שתי המפלגות והוא החלק הראשון בסיכום חקירתה בת השנתיים בנוגע להתערבות הרוסית. הוא מבוסס על ראיונות עם 200 עדים ובחינת 400,000 מסמכים. החלקים הבאים שלו יעסקו בפעילות הרוסית במדיה החברתית ובקשרים בין רוסיה לבין 200 איש בקמפיין טראמפ - חלקים העשויים לעורר מחלוקת בין הרפובליקנים (להם יש רוב בוועדה) לבין הדמוקרטים.
חלקים נרחבים מאוד מהדוח צונזרו על-פי דרישת סוכנויות הביון, כולל ממצאי מפתח וצעדים ספציפיים שעליהם ממליצה הוועדה כדי לבלום התערבויות דומות. משמעות הדבר היא, כי חלקים אלו - כולל ההמלצות המעשיות - אינם זמינים לחלק ניכר מעובדי הממשל והמדינות, להם אין סיווג מתאים. הדעה הכללית (הן של המודיעין והן של התובע המיוחד
רוברט מולר) היא, כי רוסיה ממשיכה כל העת בנסיונותיה לפגוע בבחירות בארה"ב: היא עשתה זאת אשתקד בבחירות לקונגרס והיא עושה זאת כעת לקראת הבחירות לנשיאות ולקונגרס בנובמבר 2020.
ועדת המודיעין מתארת "פעילות חסרת תקדים נגד תשתית הבחירות במדינות", בניסיון רוסי למחוק או לשנות את ההצבעה, אך מדגישה, כי לא ידוע על הצלחה כלשהי של רוסיה בשיבוש התוצאות. עם זאת, מומחי מיחשוב ואבטחה מתריעים שוב ושוב, כי מערכות ההצבעה הממוחשבות הן ברובן המכריע מיושנות וניתן לפגוע בהן בצורה דרמטית. ההצעה המרכזית של מומחים אלו היא לחזור להצבעה ידנית (כמו בישראל), או לכל הפחות ליצור גיבוי ידני של ההצבעה האלקטרונית.
הדוח אינו מותח ביקורת ישירה על שירותי הביון האמריקניים, אך אומר שמדובר בכישלון מודיעיני: ניתנה הערכת-חסר להיקף הפעילות הרוסית, והאזהרות למדינות היו רפות מדי. גם ברמת המדינות נמצאו כשלים, כאשר פקידים בהן לא ייחסו חשיבות מספקת לאזהרות הממשל או דחו את הצעותיו לסייע. יו"ר הוועדה, ריצ'רד באר, קובע חד-משמעית: "ארה"ב לא הייתה מוכנה ב-2016, בכל דרגי הממשל, להתקפה הנחושה מצד מדינה עוינת על תשתית הבחירות שלה". באר מדגיש עם זאת, כי בשלוש השנים שחלפו נרשמה התקדמות ניכרת בטיפול באיומים על הבחירות, הן ברמת המשרד לביטחון פנים והן ברמת המדינות.
גילוי נוסף בדוח הוא, שרוסיה ביקשה רשמית לשלוח משקיפים מטעמה לקלפיות בארה"ב ב-2016 - כשם שארה"ב שולחת משקיפים למדינות שונות, ובהן רוסיה. משרד החוץ בממשל
ברק אובמה ידע כמובן על הבקשה, אך לא הביא בחשבון את האפשרות שמדובר בניסיון לחבל פיזית במערכות הצבעה ידניות, או לכל הפחות למצוא את הדרכים בהן ניתן יהיה לעשות זאת בעתיד.
המשרד לביטחון פנים וה-FBI הזהירו את המדינות בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו של 2016 מפני ההתערבות הרוסית. אולם הם עשו זאת בצורה כוללנית מדי שלא גרמה לפקידי המדינות להתייחס אל האזהרה בצורה רצינית יותר מאשר אזהרות שגרתיות אחרות. האזהרה הפומבית הראשונה פורסמה ב-7.10.16, אך תוך שעה היא איבדה את תשומת הלב בשל חשיפת הקלטת בה התרברב דונלד טראמפ בהטרדות מיניות; שעות אחדות לאחר מכן, פרסם וויקיליקס את המיילים הגנובים הראשונים ממטה קלינטון - אשר כיום ידוע שהועברו לו בידי הרוסים.
גם בשלב זה, קובע הדוח, לא הבינו סוכנויות הביון את היקף הפעילות הרוסית. מייקל דניאל, שתיאם את אבטחת הסייבר בממשל אובמה, היה משוכנע בזמן אמת שהרוסים מנסים לפגוע בכל 50 המדינות כחלק מן היסודיות המאפיינת אותם - אבל דעתו לא התקבלה. היועץ הנוכחי לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, ביטל את משרת המתאם.
הוועדה ממליצה ליצור גיבוי ידני של ההצבעה במכונות הממוחשבות ושל פנקס הבוחרים, כמו גם לאמץ דוקטרינה לאומית להתמודדות עם מתקפות סייבר. היא גם ממליצה שארה"ב "תנהל דיונים עם בעלות בריתה וגורמים אחרים בנוגע לנורמות סייבר חדשות", אך אינה אומרת מה צריכות להיות נורמות אלו. הוועדה אינה מביעה דעה בשאלה האם יש לשאוף להסכמה בינלאומית נגד התערבות בבחירות, שכן בממשל יש הטוענים שארה"ב צריכה להותיר לעצמה את האפשרות לבצע מתקפות סייבר בחו"ל.
לצד ההסכמה הדו-מפלגתית על שאירע בעבר, נמשכת המחלוקת על הטיפול בבעיה בעתיד. בעוד הדמוקרטים מבקשים שהממשל הפדרלי יתערב ויכפה על המדינות נוהלי אבטחה נוקשים יותר, הרפובליקנים מתנגדים בנימוק שזהו תפקידן של המדינות. שאלת היחס בין הממשל הפדרלי לבין ממשלות המדינות ניצבת בליבה של החוקה האמריקנית, המיועדת לאזן את הכוחות ביניהם - כך שמדובר כאן בסוגיה עקרונית, ולא בשאלה טכנית או נקודתית לגבי אבטחת הבחירות.
הקונגרס כבר הקציב למדינות 380 מיליארד דולר לשיפור המערכות, והרפובליקנים אומרים שמכאן ואילך - על המדינות לפעול בעצמן. הדמוקרטים טוענים, כי מדובר בסכנה לביטחון הלאומי המצויה באחריות הממשל וכי יש צורך בהכוונה מרוכזת של אמצעי ההגנה. המדינות טוענות, כי אין להן המשאבים הדרושים כדי לשדרג את מערכות ההצבעה לקראת השנה הבאה.
