כ-42% מהאזרחים הערבים בעלי זכות ההצבעה מתכוונים להצביע בוודאות או בסבירות גבוהה. רק כ-26% אחוז מהנשאלים אמרו שיש סבירות נמוכה או ודאית שלא יצביעו כלל. אחוז המתלבטים האם להצביע הוא גבוה ועומד על 32% - כמעט שליש מבעלי זכות ההצבעה בחברה הערבית.
כך מעלה (יום ב', 29.7.19) סקר של עמותת 'יוזמות אברהם', עמותת 'סיכוי' ו'מרכז אקורד', שנערך לפני כשבועיים ובדק את הסיבות להצבעה או הימנעות מהצבעה בחברה הערבית ובוחן את מגמות ההצבעה של האזרחים הערבים.
על-פי ממצאי הסקר, הרכבת הרשימה המשותפת תגביר את המוטיבציה של כרבע (25.4%) מכלל האזרחים הערבים להצביע. עם זאת, הגורם שיעודד הצבעה יותר מכל, הוא הצהרה של מפלגות השמאל-מרכז לפעול בסוגיות החשובות לחברה הערבית, כגון מכת האלימות והפשיעה, והוא ישפיע על 30.7% מהנשאלים.
גם כשמתמקדים בקבוצת המתלבטים, שני גורמים אלו נמצאו המשפיעים ביותר על ההחלטה להצביע: טיפול בסוגיות הבוערות ביותר בחברה האזרחית על-ידי מפלגות המרכז-שמאל יגדיל את המוטיבציה של 30.1% מהמתלבטים להצביע, והרכבת הרשימה המשותפת תגדיל את המוטיבציה של 28% מהמתלבטים. הגורמים הבאים בחשיבותם עבור המתלבטים, הם הזמנה אפשרית של המפלגות הערביות מצד מפלגות המרכז-שמאל להצטרף לקואליציה (עם השפעה על 24.2% מהם), והצהרה של מפלגות המרכז-שמאל על נושא השוויון כסוגיה חשובה (23.6%).
היקף תופעת החרם האידאולוגי על הבחירות, כמניע לאי הצבעה, קטן מהמקובל לחשוב, ורק כ-7% מבעלי זכות ההצבעה החרימו את הבחירות באפריל 2019 מסיבות אידאולוגיות.
המניע הבולט ביותר להימנעות מהצבעה הוא תחושת חוסר השפעה ("אין תועלת בהצבעה שלי") - 34.2% הנשאלים שלא הצביעו באפריל 2019 ציינו זאת כסיבה לכך שלא הצביעו.
המגמה העולה מהסקר מצביעה על יציבות בכוונות ההצבעה של הנשאלים, עם נטייה קלה לגידול בשיעור ההצבעה. כ-57% מכלל הנשאלים ישמרו את התנהגותם מהבחירות הקודמות, והחלטתם אם להצביע או לא, נשארת בעינה. מבין אלו שהצהירו כי לא הצביעו בבחירות באפריל 2019, 16% הצהירו כי יצביעו הפעם בסבירות גבוהה או ודאית, ו-38% נוספים הצהירו כי הם מתלבטים אם להצביע בספטמבר. התנועה ההפוכה (מצביעים ששוקלים לא להצביע) היא מתונה יותר - 6% מאלו שהצהירו כי הצביעו באפריל 2019, לא מתכננים להצביע בבחירות הקרובות, ו-26% מאלו שהצביעו מתלבטים כעת.
המדגם כלל 1,055 משתתפים בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל בעלי
זכות הצבעה. המדגם כלל ייצוג של גברים ונשים, כל שכבות הגיל מעל 18, ארבעה אזורים גאוגרפיים - גליל, משולש, נגב וערים מעורבות, וכן לפי שייכות דתית - מוסלמים, נוצרים ודרוזים. המחקר נערך על-ידי פרופ' עירן הלפרין, סיוואר עאסלה, אריק שומן ויוסי חסון ממרכז 'אקורד' של האוניברסיטה העברית בירושלים. איסוף הנתונים בוצע על-ידי חברת הסקרים 'אפקר' בראשות ד"ר הישאם ג'ובראן. הסקר הטלפוני נערך על-ידי חיוג למספרי טלפון ניידים והתקיים בשפה הערבית.
