למכירה: נכסי משפחת לוי במאות מיליונים

נכסיה של משפחת לוי הירושלמית - יורשיו של עובדיה לוי - יימכרו לכל המרבה במחיר, לצורך פירוק השותפות בין האחים המסוכסכים מיכה לוי ואיציק לוי. הנכסים המרכזיים הם מלון שלום בעיר ואולם השמחות הצמוד אליו, ושוויים נאמד במאות מיליוני שקלים. כך קבע (29.7.19) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בעיר, משה דרורי. הנכסים מנוהלים כיום בידי מיכה לוי, אך דרורי קובע שהוא מקפח מזה שנים את איציק לוי ואף נטל לעצמו סכומים משמעותיים שלא כדין. ההליכים בין האחים מתנהלים מזה שנים, ביוזמתו של איציק, אשר טען בין היתר, כי מיכה ביצע עבירות מס חמורות המסכנות את החברות המשותפות. כפי שאומר דרורי - הם קרעו לחלוטין את המשפחה, הובילו לכך שבני הדודים אינם מדברים זה עם זה, ואף חייבו להציב פרגוד באולם הדיונים בין שני הענפים המסוכסכים כדי למנוע פגיעה פיזית. תביעתו העיקרית של איציק הייתה לחייב את מיכה להחזיר 15 מיליון שקל לקופת החברות ולפרק את השותפות ביניהם. דרורי דחה את רוב הצד הכספי של התביעה, למרות קביעותיו החמורות נגד מיכה, וקיבל את הבקשה להורות על פירוק השותפות. "מסקנתי הברורה היא, כי מי שדובר אמת הוא איציק ומי שסטה מן האמת הוא מיכה", קובע דרורי. לדבריו, "מיכה משוכנע באופן עמוק סובייקטיבית, כי הוא המציל והמושיע של החברות, וכי כל מה שקיבל עד כה מגיע לו, ואף, לשיטתו, הוא זכאי ליותר, וזאת בגלל שהוא נשא, נתן וטרח בענייני החברות, למען בני משפחתו, ולכן הוא הורה ומורה היתר לעצמו לעשות מה שעשה". בפועל, משער דרורי, אם מיכה היה מקבל לפני שנים את בקשתו של איציק ומחלק דיבידנד מרווחי החברות - כדי לממן את חתונת בנו של איציק - היה נמנע כל הסכסוך. בעיה מרכזית נוספת הייתה התעקשותו של מיכה להסתיר מפני איציק מסמכים שהוא זכאי לקבלם כבעלי 50% מן החברות. דרורי מוסיף: "מיכה מלא חשיבות עצמית, ודבריו היו קודש בעיני צוות עובדיו והמקורבים לו. והנה, כאשר הוא נתקל בקושי שדבריו בעדות בבית משפט אינם מתיישבים עם דברים קודמים שאמר, או עם הצהרות שנתן, או עם תצהירים עליהם חתם, או עם מסמכים שהיו בידיעתו, מיכה בטוח שהוא בקסמו האישי יצליח לשכנע את השומע כי דבריו שלו הם הנכונים וכל הדברים החיצוניים מתפרשים אחרת, ורק המאזין לא רואה אותם באותם משקפיים של מיכה". לצד זאת, הוא מדגיש, היו גם מקרים לא-רבים בהם איציק לא אמר את האמת. סעיף מרכזי בתביעתו של איציק היה הטענה, לפיה מיכה נטל לעצמו שכר של 60,000 שקל בחודש בעוד אושרו לו 42,000 שקל בלבד; הוא ביקש לחייבו להחזיר לחברות 7.5 מיליון שקל. לטענת מיכה, הוא היה זכאי לשכר הגבוה יותר, ואת ההפרש נטל על שמה של אמו, טובה לוי, שהוא האפוטרופוס שלה. דרורי מציין, כי בכך פעל מיכה בניגוד עניינים לא רק מול החברות, אלא גם מול חובתו כלפי אמו, ויש לבחון האם הוא ראוי להמשיך ולהיות אפוטרופוס שלה. מיכה נטל את השכר בצורה המקפחת את איציק, אך דרורי לא חייב אותו להחזיר את ההפרש, משום ששוכנע שהאחים הסכימו בעל-פה על 60,000 שקל בחודש. לדברי דרורי, "מיכה אכן גרם לכך שישולמו לו סכומים אלה בדרך לא דרך. על הדרך שבה נקט מיכה ראוי הוא לכל גינוי ולהפסקת עבודתו כמנכ"ל יחיד". לצד זאת, חייב אותו דרורי להחזיר לחשבון האפוטרופסות של אמו את הסכומים שנטל מן החברה על שמה. עוד קבע דרורי, כי מיכה הרבה בנסיעות פרטיות לחו"ל על חשבון החברות. הוא טען שמדובר היה בנסיעות לבחינת השקעות, אך דרורי דוחה הסבר זה: "החברות היו במצב תזרימי קשה, ולא מובן כיצד ניתן לעלות על הדעת להשקיע מיליונים רבים או בקרקע או בשותפות עם אחרים בנכסים שאולי יהיו מניבים". הוא הורה למיכה להחזיר לחברה 440,000 שקל. מיכה חויב להעביר לאיציק 250,000 שקל - מחצית מן התמורה שקיבלו החברות על מכירת מניותיהן ברדיו ירושלים. מיכה גם יחזיר לחברות 2.3 מיליון שקל שמשך מהם לתשלום לעורכי דינו בהליכים קודמים מול איציק. על קיפוחו של איציק בידי מיכה אומר דרורי, כי הוא בא לידי ביטוי בדרכים רבות: הימנעות מחלוקת דיבידנד, איחור בהגשת דוחות כספיים, מניעת שימוש במתקני המלון ואי מסירת מידע. "מיכה מתנהג במלון כבתוך שלו, באופן בלעדי, כולל שימוש בסוויטה במשך עשרות שנים, והתייחסות לעובדי המלון כעובדיו הפרטיים, ומאידך-גיסא, כחלק ממאבקו באיציק הוא מידר אותו, פיטר אותו, הורה לקב"ט המלון לעקוב אחריו, דבר שאינו מתיישב עם העובדות הבסיסיות כי לאיציק יש 50% ממניות הבעלות במלון", אומר דרורי. דרורי מוסיף: "דרך ניהולו של מיכה נבעה אולי לא מרוע לב אלא מביטחון מלא כי הוא סובייקטיבית יודע לנהל, וכי אין מנהל טוב ומוכשר ממנו, ובנוסף לכל הדבר מונע מתחושתו הסובייקטיבית כי על כולם להכיר לו תודה על פועלו בכך שחילץ את החברות ממשבר לפני 30 שנה. אולם, מניית הניהול של מיכה מטילה עליו חובות ולא רק זכויות. אחת מן החובות המינימאליות היא מסירת מידע מלא לשותפו היחיד (אחיו איציק), השווה לו בבעלות. ברם, חובות אלה לא מולאו על-ידי מיכה". דרורי גם החליט לשלול ממיכה את מניית הניהול, שקיבל בשנות ה-80 כדי שיוכל לפעול ביעילות לחילוץ החברות מהמשבר אליו נקלעו. "גם אם אין תקדים לכך, אני סבור כי היקף מעשי הקיפוח של מיכה, וצורת התנהגותו היא כזו שלא ניתן לאפשר את המשך החברות במצב שבו יש למיכה מניות ניהול אשר מקנה לו זכויות הדומות למונרך אבסולוטי, בממלכה שהוא חושב שכולה שלו, בעוד שרק חציה שלו". בשל כך, ימונה מנהל חיצוני ותידרש חתימת נציגיו של איציק על תשלומים ומסמכים משפטיים. "אכן, יש פגיעה בזכויות הניהול שלו, אך מיכה, בלשון העם, 'הרוויח זאת ביושר'". לבסוף הורה דרורי, כאמור, לפרק את השותפות בין האחים. לאחר ביצוע הערכת שווי בידי גורם ניטראלי, יוצעו למכירה מניות החברות או נכסיהן. הם יימכרו למרבה במחיר, כאשר מיכה ואיציק רשאים להתמודד גם הם. המנהל החיצוני המקצועי ייבחר בהסכמה, ובהעדרה - בידי בית המשפט. מיכה חויב בתשלום הוצאות בסך 2 מיליון שקל. את איציק ייצגו עוה"ד עמי פולמן ושני חובב, את מיכה ייצגו עוה"ד אשר אקסלרד וציפי אוחנה-קפש, ואת החברות המשותפות - עוה"ד מיכאל שניידר ואלעד כהן.