בעוד שהנחתים האמריקניים מתאמנים בלוחמה בשטח עירוני, החליט הצבא האמריקני להתאמן בלוחמה תת-קרקעית. האימונים יעלו כ-572 מיליוני דולרים, וישתתפו בהם 26 מ-31 החטיבות הסדירות בצבא.
הצורך להילחם במנהרות, שנבנו מתחת לאזורים עירוניים ובשטחים אחרים, חייב את הצבא להקים מתקנים, שיאמנו את חייליו בלוחמה תת-קרקעית - ניווט, קשר, חציית מכשולים גדולים והתקפה על אויב, שמאייש את המנהרות. הלוחמה מחייבת ציוד אחר מאשר בלוחמה רגילה, אימון בתנאי חשכה ואוויר מזוהם מול אויב מסתתר.
על האימונים אחראי המרכז למצוינות בתמרון, שנמצא בבסיס פורט בנינג, ג'ורג'יה, ובעיקר בית-הספר לחי"ר במרכז בפיקודו של קולונל טאונלי הדריק. בסוף השנה שעברה הנפיק המרכז מדריך חדש לאימונים בלוחמת מנהרות, בעקבות מחקר, שנעשה אשתקד, שמרענן את ההוראות ללוחמים ולמפקדיהם.
עד למלחמות בעירק ובאפגניסטן, ניתנה המשימה לטהר אזור מנהרות לכוחות למבצעים מיוחדים (כוח דלתא וריינג'רס של הצבא וסילס של חיל-הים) בלבד. כעת, לנוכח העובדה, שמלחמות יכולות לפרוץ עם
קוריאה הצפונית, עם רוסיה ועם סין, השתנתה המדיניות. בארצות-הברית העריכו בשנה שעברה, כי בעולם יש כעשרת אלפים מערכים צבאיים גדולים מתחת לקרקע, שחלקם ערים שלמות, וכמחציתם בקוריאה הצפונית. הכוחות למבצעים מיוחדים לא יספיקו להתמודד עם אתגר כזה. לפיכך, יאומנו חטיבות הצבא בלוחמה תת-קרקעית, ויצוידו בהתאם.
קוריאה הצפונית יכולה להניע 30,000 חיילים מצוידים היטב בשעה אל עבר שכנתה,
קוריאה הדרומית, במנהרות, שתוכננו ללוחמה סדירה וללוחמת גרילה. בנוסף, הקימה בסיסי אוויר בתוך הרי גרניט. גם לרוסיה מערך גדול של מנהרות מתחת למוסקבה, לערים גדולות אחרות ולמתקני פיקוד ושליטה.
טקטיקות וטכניקות ייחודיות הצבא האמריקני הקים צוותים לאימון חטיבותיו בלוחמה תת-קרקעית. כל אימון של צוות קרב חטיבתי עולה כ-22 מיליוני דולר, ועד כה אומנו חמישה צוותי קרב חטיבתיים, ועד סוף השנה אמורים לאמן 21 צוותי קרב חטיבתיים.צוות הקרב של חטיבה 3 מדיוויזיית החי"ר 4, המוצב בפורט קארסון בקולורדו, הנו הבא בתור לאימון.
"מתחת לקרקע אתה יכול לעשות כל מה שתעשה מעליה, אלא שיש טקטיקות ותרגילים ייחודים לתת-הקרקע". כך אומרים בצבא האמריקני. כנראה, הטקטיקות בתת-הקרקע דומות מאוד לאלו שבטיהור בניינים, אלא שהן נעשות בתנאי חשכה ומחסור באוויר טרי.
צוותי האימון מדגישים את המודיעין בלוחמה תת-קרקעית ואת הכנת הגייסות למבצעים חטיבתיים מתחת לקרקע. צוותי הקרב אומנו עד היום באתרים ללוחמה עירונית (MOUT), שהנם קטנים מכדי לאמן צוות קרב שלם. בנוסף יש לצבא האמריקני כשישה מתקנים לאימון בלוחמה תת-קרקעית. גנרל סטפן טאונסנד, מפקד פיקוד האימונים והתורה (טראדוק) בצבא האמריקני, הסביר אשתקד את עקרונות האימון בכנס בהוואי. לדבריו, מתבקשות החטיבות להקים מתקני אימון מודולריים, שידמו סביבה מעל לקרקע ומתחתיה, באמצעות מכולות (קוֹנקֶס).
חלק גדול מההשקעה באימון צוותי הקרב החטיבתיים יוּצא על רכש אמצעים מיוחדים ללוחמת מנהרות. הצבא מתעניין במכשיר-הקשר החכם MPU-5, שמוחזק ביד, ויש בו טכנולוגיה מתקדמת, שתאפשר קשר אמין ביחידה מעל הקרקע ומתחתה. מכשיר-הקשר עולה כ-10,000 דולר.
הכוחות צריכים להתמודד גם עם אוויר מזוהם ועם מחסור בחמצן וגזים מסוכנים. לכן, שוקל הצבא לציידם במכשיר מסחרי להספקת אוויר לנשימה בנוסף למסכות. הציוד יקר, וחלקו עולה כ-13,000 אלף דולר ליחידה. בנוסף, צריכים לדאוג לתאורה, או לאמצעים לראיית ליילה, כדי שהלוחמים יידעו מה עומד לפניהם.
כתות, הלוחמות במנהרות, יצוידו במגינים בליסטיים כשיירדו להילחם במנהרות. בנוס, יהיהו להם מסורים ולפידים לפרוץ מכשולים ובמשתיקי-קול לכלי הנשק.
ביקורת יש הסבורים, כי ההוצאה האדירה לאימון בלוחמה תת-קרקעית אינה רלוונטית לזירות הלחימה הנוכחיות של ארצות-הברית, עירק ואפגניסטן. כך, סבור ג'יסון דֶמפסי, שהיה קצין חי"ר בצבא, והוצב פעמיים באפגניסטן ופעם בעירק, וכעת הוא חוקר בכיר ב'מרכז לביטחון חדש לאמריקה'. לדעתו, היו צריכים לקחת חטיבות, המוצבות בקוריאה, באלסקה ובהוואי, ולאמנן לקראת האתגר הקוריאני, ותו לאו.
