ועדת החינוך של הכנסת קיימה (יום ב', 5.8.19) ישיבה חגיגית לקראת פתיחת שנת הלימודים תש"ף. השר
רפי פרץ ומנכ"ל המשרד
שמואל אבואב הציגו את המטרות והיעדים של מערכת החינוך לשנה הקרובה - חדשנות פדגוגית, קידום הישגים, חיזוק הערכים, קידום מעמד המורה וצמצום פערים.
פרץ: "בעידן הזה האתגרים גדולים ומורכבים, ולכן עבודתנו אינה נגמרת בתום יום הלימודים. תפקידה של המערכת בליווי התלמיד ובעיצוב דמותו גם מחוץ לכותלי בית הספר הוא מכריע. אנחנו רוצים לעצב פה חברה מוסרית, אוהבת אדם וחברה שמרימה על נס את ערך הערבות ההדדית, ולכן הנושא המרכז שבחרתי לשנת תש"ף הוא ערבות הדדית.
"בימים אלה שוקדת המערכת על גיבוש של תוכנית מקיפה שתיושם מהגן ועד לחטיבות העליונות. בכל המגזרים בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. אנחנו נציג אותה בהקדם. נושא נוסף שאפעל לקידומו, הוא מעבר מעונות היום לאחריות משרד החינוך. המעבר חיוני, ואני בטוח שמשרד החינוך יוכל לתרום מניסיונו הרב לקדם את המשימה החשובה הזו, כמובן בליווי של החלטת ממשלה והתוספות התקציביות הנדרשות".
מנכ"ל המשרד אבואב: "מערכת החינוך נמצאת בתנופה. לצד התוכניות הלאומיות שהתחלנו לקדם נשלב בשנה הקרובה חדשנות פדגוגית. נרחיב את מספר בתי הספר עם סביבות למידה חדשניות, נשפץ את הספריות, ונוציא את הילדים ללמוד במרחבי למידה מחוץ לכיתת הלימוד. נשלב בתוך התכנים הלימודיים מיומנויות חדשות שמתאימות למאה ה-21 ומכשירות את בוגר המערכת לשוק העבודה העתידי. נרחיב את השירותים הדיגיטליים לתלמידים, למורים ולמנהלים, ונמשיך בקידום ההישגים הלימודיים. אך בד-בבד נעמיק את הערכים. נמשיך להגדיל את מספר החניכים שבתנועות נוער, ארגוני נוער ושל"ח".
חדשנות פדגוגית
במהלך השנתיים האחרונות שקד המשרד על גיבוש של מתווה חדש לדמות הבוגר של מערכת החינוך שיכשיר אותו להשתלבות בשוק התעסוקה העתידי. בתוך כך, הגדיר המשרד את עולם הידע, המיומנויות והערכים שילוו את התלמיד לאורך שתיים עשרה שנות לימודיו במערכת. בתוך כך, ישולבו מיומנויות חדשות בתוך תכני הלימוד, בהן: אינטגרציית מקורות מידע, השוואת מקורות מידע, פיתוח האישיות, איסוף מידע, יצירתיות, חוסן נפשי ועיבוד מידע. מיומנויות אלה ישולבו בהמשך השנה הקרובה בתוך מקצועות הדעת השונים, בין היתר בהיסטוריה, בספרות ובתנ"ך.
- הרחבת מרחבי הלמידה - היציאה לחצר, בהתאם לתפישת העולם שמקדם המשרד, היא המשך ישיר של תהליך הלמידה. בתוך כך, גיבש המשרד תוכנית לפיתוח חצרות לימודיות חדשניות - שכוללת תקצוב של כ-30 חצרות בשנה, בסכום כולל של 70 מיליון שקלים. התוכנית תושלם עד לשנת 2021 והיא תכלול מעל 200 חצרות בכל רחבי הארץ, בתקצוב דיפרנציאלי. החצרות הלימודיות מצריכות תכנון ייחודי. חלקן כוללות מערכי ישיבה שמאפשרים העברת שיעור מחוץ לכיתה, חלקן כוללות סביבה בוטנית ואף חממות גידול, וחלקן כוללות מידע שימושי.
- מרחבי 21M: בשנה הקרובה ייבנו עוד 600 מרחבי למידה חדשים, בנוסף ל-600 מרחבים שנבנו בשנה האחרונה.
- שיפוץ וציוד ספריות - הרחבה לעוד 70 בתי ספר. בשנה שעברה שופצו 77 ספריות.
- בנייה של מרחבי הכלה לתלמידים עם צרכים מיוחדים - בנייה של 150 חדרי הכלה. אלה מצטרפים ל-135 חדרים שנבחנו בשנה החולפת (תשע"ט).
- תיק הוראה אישי מקוון לעובדי ההוראה - התיק כולל הצעות לפעילות וסרטונים, וגם כלים עכשוויים ללמידה המשמעותית. הוא כולל את כל מקצועות החובה, בכל הגילאים (משלב הגן ועד כיתה י"ב), ומאפשר לתכנן את הלמידה באופן יעיל.
בתחום ההישגים הלימודיים, המשרד ימשיך בקידום התוכניות שלו לקידום המצוינות בתחום המדעים ובכלל זה המתמטיקה, קידום אוכלוסיות חלשות, ובד בבד גם תוכניות וסטנדרטים חדשים. כחלק מהמיומנויות של דמות בוגר המערכת, ויכולתו להשתלב בעולם הגלובלי, קבע הפיקוח על הוראת האנגלית במשרד את היקף אוצר המילים באנגלית שיידרשו התלמידים לדעת בסוף שלבי הגיל. מחקרים רבים שנערכו בתחום מעלים כי אוצר מילים מהווה מרכיב מרכזי ומנבא ההצלחה החזק ביותר ברכישת השפה. בתוך כך, נקבע כי תלמידי היסודי ידרשו לדעת 1,200 מילים, תלמידי החטיבה יידרשו לדעת 3,200 מילים ותלמידי החטיבה העליונה יידרשו ל-5,500 מילים. כחלק מהטמעת מדיניות זו הוביל המשרד במהלך השנה האחרונה פיילוט ב-35 בתי ספר, בהם נבחנו תלמידים במסלול של 4 ו- 5 יחידות לימוד בשאלון אחד, שאלון E, ללא מילונית ומילון. לשם כך, התלמידים למדו מאגר של 200 מילים עליהם נשענו הטקסטים ותכני הבחינה. הפיילוט עבור בהצלחה, ולקראת השנה הקרובה הפיילוט יורחב ל-70 בתי ספר כשמספר המילים יגדל מ-200 ל-400 מילה. במקביל, המשרד הציב לעצמו יעד כי עד לשנת 2012 יעמוד שיעור הניגשים לבגרות באנגלית על שיעור 70%.
בתחום המתמטיקה, יפעל המשרד להרחיב את היקף הניגשים ל-5 יחידות מתמטיקה מ-19,200 (תשע"ט) ל-19,700 (תש"ף). בפיזיקה מ-12,295 (תשע"ט) ל 13,358 (תש"ף), בכימיה מ-10,859 (תשע"ט) ל-11,300 (תש"ף) בתחום החינוך הטכנולוגי מ-158,830 ל-181,000, במטרה לשלב יותר ויותר תלמידים בתחום קוד, רובוטיקה ומחשבים. בתחום הדעת עברית המערכת תמשיך לשים דגש על דיבור בפני קהל, כתיבה ועידוד הקריאה.
בתחום הערכים, המשרד רואה בטיפוח הערכים נדבך מרכזי בעיצוב דמותו של הבוגר ובסיס חשוב בהצמחתה של מנהיגות צעירה. לאור זאת, הוא קבע שורה של יעדים למימוש המדיניות. בתחום המעורבות החברתית: הרחבה של שיעור התלמידים הפעילים מ- 89% (תשע"ט) ל-93% (תש"ף), הרחבת מספר בתי הספר שמלמדים של"ח וידיעת הארץ מ-660 (תשע"ט) ל-720 (תש"ף) בתי ספר. פתיחה של 67 סניפים חדשים של תנועות נוער, הגדלת מספר החניכים במכינות הקדם צבאיות מ-3,900 (תשע"ט) ל-4,100 (2021) והרחבת הלוקחים חלק בשנת שירות מ-2,700 (תשע"ט) ל-3,200 (תש"ף).
צמצום פערים, בשנה הקרובה המשרד ישלים את ההטמעה של מודל התקצוב הדיפרנציאלי ביסודי ובחטיבות הביניים ל-100%. המשמעות שהמשרד משנה את סדרי העדיפויות שלו באופן ההקצאה של שעות הטיפוח, כך שתלמיד מעשירון נמוך יקבל תופסת של 6 שעות בעוד שתלמיד מעשירון גבוה יקבל תוספת של שעה אחת. לצד מודל זה, המשרד החל להטמיע בחטיבה העליונה מודל של תקצוב דיפרנציאלי ב-100 בתי ספר מעשירונים נמוכים שיקבלו תוספת מיוחדת של שעות. מודל זה יתרחב עם השנים הבאות. בשנה הקרובה בכוונת המשרד להמשיך את מגמת צמצום הנשירה כדי להבטיח את שיעור הבוגרים שמסיימים את המערכת. בתוך כך, המשרד ירחיב את הקיף איתור התלמידים הנושרים מ-7,000 לאיתור של 14,000 בשנה הקרובה.
