ערעור בזכות על עיצום כספי

פסק דין של בית משפט השלום בנוגע לעיצום כספי מינהלי ניתן לערעור בזכות לבית המשפט המחוזי, גם אם הדבר אינו נאמר במפורש בחוק. כך קובע (יום ג', 6.8.19) שופט בית המשפט העליון, מני מזוז. הליך של עיצום מינהלי קיים בעשרות חוקים ומטרתו להטיל קנס מהיר בלא צורך בהליך משפטי. על עיצום כזה ניתן לערער לבית משפט השלום; השאלה היא האם ערעור למחוזי הוא בזכות, או שיש צורך לקבל את רשותו של המחוזי להגיש את הערעור. בכמה חוקים ותיקים יחסית נאמר, כי יש צורך בקבלת רשות; בכמה חוקים נאמר שהערעור הוא בזכות; וב-40 חוקים אין אמירה כלשהי. "אין צריך לומר כי המצב שנוצר, לפיו קיימים הסדרים תחיקתיים שונים לעניין זכות הערעור באותה סוגיה, ללא הבחנה עניינית, אינו משביע רצון", מעיר מזוז. בשנת 2012 הוגשה הצעת חוק לפיה ייקבע במפורש, כי בכל המקרים הערעור למחוזי הוא בזכות. אולם ההצעה לא הפכה לחוק וכך נותר בעינו הפיצול. מזוז אומר, כי במצב זה יש לקבוע, כי כאשר החוק שותק - הרי שחלים כללי היסוד: ניתן לערער בזכות על פסק דין של הערכאה הראשונה. הפסיקה הבהירה, כי הליך העיצום המינהלי אינו מהווה ערכאה ראשונה, ולכן השלום הוא ערכאה זו ועל הכרעתו יכולים שני הצדדים לערער למחוזי. "בהעדר הוראה מפורשת הדורשת רשות לשם ערעור - בניגוד למקרים בהם מופיעה דרישה כזו - ובאין אינדיקציה ברורה לכוונה לשלול זכות ערעור, יש לנקוט בדרך המלך של ערעור בזכות על פסק דין שניתן בערכאה ראשונה, אף אם ההליך בערכאה זו מכונה 'ערעור' [כמו במקרה של עיצום כספי]", קובע מזוז. הוא מבסס את הכרעתו בעיקר על חוק יסוד השפיטה, המעניק את זכות הערעור כזכות יסוד. מזוז קיבל את ערעורו של המשרד להגנת הסביבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קבע, כי למדינה אין זכות לערער על קבלת ערעורו של קיבוץ בית אלפא נגד עיצום כספי שהוטל עליו. השופטים עוזי פוגלמן ויוסף אלרון הסכימו עם מזוז, אם כי ציינו, שלדעתם ניתן להגיע לאותה מסקנה מחוק בתי המשפט ואין צורך בחוק היסוד. כל השופטים קראו להסדיר בהקדם את המצב ולהאחיד את הזכות לערער על עיצומים כספיים. את המדינה ייצגה עו"ד רות גורדין, ואת הקיבוץ - עוה"ד שרי סימנר ונעם ברימן.