משטרת ניו-יורק הפסיקה ב-29.7.19 את ההשגחה על
ג'פרי אפשטיין מחשש שיתאבד, השגחה שהחלה בעקבות נסיונו להתאבד שישה ימים קודם לכן, והחזירה אותו לתאו באגף האבטחה המירבית בבית המעצר במנהטן. כך התברר (שבת, 10.8.19) לאחר שאפשטיין התאבד בתלייה בתאו.
אפשטיין הוחזק במעצר עד תום ההליכים בבית המעצר העירוני, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום על סחר בנשים למטרות זנות וקשירת קשר לביצוע פשע. העונש המירבי על עבירות אלו הוא 45 שנות מאסר; בהתחשב בכך שאפשטיין היה בן 66, מדובר היה בפועל במאסר עולם.
ההשגחה על אפשטיין כללה בדיקה פסיכאטרית יומית. כעת יהיה על שלטונות בית המעצר להסביר כיצד נקבע במהירות כה רבה שאין סכנה שיתאבד, וכיצד הצליח לתלות את עצמו בתא שאמור היה להיות באבטחה מירבית. השאלות מתחדדות לנוכח נסיון ההתאבדות הקודם, שגם הוא היה בתלייה בתא המעצר.
שר המשפטים, ויליאם באר, הודיע, כי הורה לפתוח בחקירת נסיבות התאבדותו של אפשטיין. התיק נגד אפשטיין נחקר בידי ה-FBI, הכפופה למשרד המשפטים. "מותו של אפשטיין מעלה שאלות רציניות שחייב להינתן להן מענה. בנוסף לחקירת ה-FBI, התייעצתי עם המבקר הפנימי [של משרד המשפטים] והוא פותח בחקירת נסיבות מותו של אפשטיין".
מותו של אפשטיין מביא כמובן לסגירת התיק נגדו, וכך ייוותרו לא מעט שאלות פתוחות: כיצד הצליח ב-2008 מלתת את מלוא הדין על מעשיו? מדוע נדרשו עשר שנים נוספות עד שנפתחה חקירה על יתר העבירות? כיצד הצליח לשמור על קשריו העסקיים ועל מאות מיליוני דולרים מהונו? האם היה מעורב בהלבנות הון - בין היתר בדמות השקעותיו בחברות שבהובלת
אהוד ברק ובמענק של קרן וקסנר לברק, כאשר הוא היה אחד מנאמניה ומנהל נכסיו האישיים של לזלי וקסנר?
אתמול (9.8.19), פחות מיממה לפני התאבדותו של אפשטיין, הותרו לפרסום 2,000 עמודים של מסמכים משפטיים שסיפקו פרטים חדשים על שהתחולל בדירותיו במנהטן ובפאלם ביץ' שבפלורידה - זירות הפשע הנטענות. הם גם גילו כיצד עובדים של אפשטיין "גייסו" נשים ונערות שיקיימו איתו יחסי מין, כולל בבית ספר תיכון בפלורידה.
המסמכים - עדויות, תצהירים וראיות אחרות - נכללו בתביעה שהוגשה בשנת 2015 נגד בת-זוגו לשעבר של אפשטיין, גיליין מקסוול, בתו של המו"ל הבריטי המנוח רוברט מקסוול (שהיה בין היתר הבעלים של מעריב עד התאבדותו). התביעה הוגשה בידי וירג'יניה גופרייה, שלטענתה נוצלה מינית בידי אפשטיין בשנת 2000, כאשר הייתה בת 16, ואף הפכה לשפחת מין שלו. הצדדים הגיעו להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט שנתיים מאוחר יותר, ערב תחילת דיוני ההוכחות.
לטענת גופרייה, היא הייתה באותה עת מעסה בספא באחוזת מאר-א-לאגו של
דונלד טראמפ, כאשר מקסוול הציעה לה לשמש כ"מעסה נוסעת" עבור אפשטיין. גופרייה נענתה להצעה, מקסוול לימדה אותה כיצד להעניק עיסוי ארוטי והיא החלה לבצע אותם עבור אפשטיין באחוזתו בפלורידה. לטענתה, היא נלקחה במטוסו הפרטי של אפשטיין כדי להעניק "שירות" דומה לאנשי עסקים ופוליטיקאים בכירים שבשמותיהם לא נקבה. "המילה 'עיסוי' הפכה להיות שם צופן ל'מין'", טענה גופרייה.
מקסוול מצידה אמרה בתצהירה, כי כל דבריה של גופרייה הם שקר. עורכי דינה תיארו את גופרייה כבעלת הפרעות נפשיות, וטענו שהיא העצימה את סיפורה כאשר ניסתה למכור אותו לתקשורת. אולם עובדים לשעבר באחוזתו של אפשטיין סיפקו תצהירים שתמכו בגרסתה של גופרייה. אחד מהן אמר כי לאורך הזמן ראה 100 "מעסות" באחוזה, אשר העניקו את "שירותיהן" לאורחיו של אפשטיין. לדבריו, מקסוול נסעה בין אתרי ספא בפאלם ביץ' והותירה שם את כרטיס הביקור שלה, כדי "לגייס" נערות ונשים נוספות.
ג'והנה סיוברג העידה, כי מקסוול שכרה אותה בשנת 2001 כאשר הייתה סטודנטית בקולג' בפאלם ביץ'. נאמר לה שהיא תהיה עוזרתו האישית של אפשטיין, אך בפועל היא נדרשה להעניק לו שירותי מין - ואף הוענשה כאשר "ביצועיה" לא היו לשביעות רצונו. משרתו האישי של אפשטיין אמר למשטרת פאלם ביץ', כי הוא חשד שחלק מן הנערות היו קטינות, בין היתר משום שהרגלי האכילה שלהן הזכירו לו את בתו שהייתה אז תלמידת תיכון. המסמכים שפורסמו כללו גם ראיות לכך שאפשטיין רכש ספרות מינית, כולל "ספר הפעלה לשפחות מין ואדוניהן".
