חברות המשקאות הגדולות מבקשות מבית המשפט המחוזי בירושלים לבטל עיצומים כספיים בסך 48 מיליון שקל שהטיל עליהן המשרד להגנת הסביבה, בנימוק שלא עמדו בשנת 2016 בחובות האיסוף והמחזור של בקבוקים על-פי חוק הפיקדון.
הערעור הוגש (יום ב', 12.8.19) בידי החברה המרכזית למשקאות (זכיינית קוקה-קולה), יפאורה-תבורי, טמפו, מי עדן, שופרסל, גדעון גוטגולד (יבואנית משקאות), אקו אלפא (יצרנית תרכיזים) ו-ABBL ספיריט (יצרנית יין בבעלות החברה המרכזית). היא מתייחסת להחלטתו של מנכ"ל המשרד, גיל סמט, המשמש גם כממונה על חוק הפיקדון, שאושרה בידי השר,
זאב אלקין. החברה המרכזית, יפאורה-תבורי ומי עדן הן בעלות חברת אל"ה העוסקת באיסוף הבקבוקים.
החלטתו של סמט התבססה על ביקורת שערך משרד רואי החשבון ימין-ג'ורג'י, בעקבותיה נקבע, כי בשנת 2016 אספה אל"ה רק 44% מהבקבוקים (בעוד עליה לאסוף לפחות 55%) ומחזרה רק 32% (לעומת יעד של 90%). סמט דחה את הנתונים שהגישה אל"ה, ולפיהם שיעור האיסוף היה 62%. המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא האם יש לכלול בנתונים את הבקבוקים שאספו חברות דניאלי בסביבה ורז הנקודה הירוקה. המשרד לא הסכים להתחשב בנתונים אלו, בנימוק שלא אומתו כנדרש.
החברות טוענות, כי הדרישה להמציא אסמכתאות על האיסוף של שתי חברות אלו הועלתה רק בדיעבד. את מצטטות את דבריו של השר דאז,
אבי גבאי, שאמר בשנת 2016: "אחת הטענות של חברת אל"ה - והיא למעשה טענה מוצדקת - שבגלל הרצון שלנו לבדוק יותר לעומק, הודענו להם במהלך השנה, אבל לא לפני, לא בתחילת השנה, שאנחנו לא מסתפקים יותר בתעודות עצמיות אלא דורשים דיווח בתעודות".
לדברי החברות, אין סיבה אמיתית שלא להכיר בנתונים של רז ודניאלי, במיוחד לנוכח העובדה שהם אומתו בידי רואי חשבון; זכות הטיעון שלהן נפגעה משום שלא קיבלו את כל החומר הדרוש; סמט לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש; הדרישה לאסמכתאות הועלתה בדיעבד והן לא יכלו לעמוד בה; ויש להתחשב בכך ש-2016 הייתה השנה הראשונה בה חובת האיסוף חלה מכוחו של החוק. הערעור הוגש באמצעות עוה"ד
יגאל קווה,
שלמה מנחם ובר הולנדר, וטרם הוגשה תגובת המשרד להגנת הסביבה.
