היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, תומך כצפוי בפסילת מועמדותם של
ברוך מרזל ובנצי גופשטיין (עוצמה יהודית) בבחירות הקרובות. מנדלבליט מתנגד לפסילתם של עוצמה יהודית כולה ושל
איתמר בן-גביר, וכן לפסילתן של יש עתיד והרשימה המשותפת של המפלגות הערביות.
מנדלבליט הגיש הערב (יום ג', 13.9.18) את עמדתו לוועדת הבחירות המרכזית, לקראת הצבעתה על בקשות הפסילה. כל פסילה מחייבת דיון בבג"ץ בהרכב של תשעה שופטים, ולרוב מוגשות עתירות גם נגד החלטות שלא לפסול רשימות ומועמדים. לקראת הבחירות בחודש אפריל קיבל בג"ץ את עמדותיו של מנדלבליט, כך שיש להן חשיבות רבה.
את הבקשה לפסול את עוצמה יהודית ומועמדיה הגישו ח"כ
עיסאווי פריג', המחנה הדמוקרטי, המרכז הרפורמי לדת ומדינה וסיעת העבודה. בעניינו של בן-גביר - העומד בראש עוצמה יהודית ושמועמדותו אושרה בבחירות הקודמות - אומר מנדלבליט, כי יש כיום יותר ראיות מאשר אי-פעם בעבר המלמדות שהוא מסית לגזענות והוא קרוב עוד יותר לקו האסור. אולם הוא סבור, בן-גביר עדיין לא מגיע למסה הקריטית שלפי פסיקת בג"ץ מצדיקה פסילת מועמד.
ביחס למרזל וגופשטיין אומר מנדלבליט, כי יש הרבה יותר מאשר מסה קריטית של ראיות, ממנה עולה תמונה ברורה, חמורה וחד-משמעית של הסתה לגזענות מצידם, באופן שיטתי ולאורך שנים. לדעת מנדלבליט, מדובר במצב דומה ואף חמור מזה שהוביל לפסילתו של
מיכאל בן-ארי (גם הוא איש עוצמה יהודית) בבחירות הקודמות בידי בג"ץ. בעניינו של בן-ארי, מסביר מנדלבליט, הראיות היו מאז אמצע 2018 - בעוד בעניינם של מרזל וגופשטיין "מדובר בראיות מבוססות ביותר על הסתה לגזענות שנמשכת ברציפות שנים ארוכות, כולל בשנה האחרונה".
מנדלבליט מוסיף ואומר, כי הראיות שהצטברו בעניינם של מרזל וגופשטיין "הן בהיקף ובמשקל גדול בהרבה - בסדרי גודל שונים לחלוטין - מאלה שהצטברו בעניינו של בן-גביר, שגם לגביו צוין, כי יש טעם בעמדה לפיה התקרב קירבה מסוכנת לקו האסור, שהחוצה אותו מנוע מלהתמודד בבחירות לכנסת. אם כך צוין לגבי בן-גביר, אין ספק שמרזל וגופשטיין חצו את הקו ונמצאים 'בעומקו' של האזור האסור".
בעניין עוצמה יהודית אומר מנדלבליט, כי היא אומנם קרובה לקו האסור - אך לא חצתה אותו. בבחירות הקודמות לא נדרשו ועדת הבחירות, מנדלבליט ובג"ץ לעניינה של עוצמה יהודית, משום שהיא הייתה חלק מאיחוד רשימות הימין; הפעם היא מתמודדת לבדה.
לדברי מנדלבליט, מצע המפלגה והתבטאויותיהם של ראשיה אינם מצדיקים את פסילת הרשימה כולה. הוא אומר, כי אומנם לדעתו יש לפסול את מרזל וגופשטיין - אך הרשימה כוללת 27 מועמדים נוספים, לגביהם אין עילת פסילה. הוא גם מדגיש, כי לאור חשיבותן הגדולה של הזכויות החוקתיות לבחור ולהיבחר, ולנוכח העובדה שעל-פי הפסיקה כל ספק פועל לטובת זכויות אלו - הרי שדי בכך שבן-ארי אינו מתמודד ושכאמור לדעתו יש לפסול את מרזל וגופשטיין.
עוצמה יהודית ובן-גביר הם שביקשו לפסול את יש עתיד והרשימה המשותפת. כאמור, מנדלבליט סבור שיש לדחות על הסף את הבקשה בנוגע ליש עתיד, משום שהיא מכוונת כלפי מפלגה (ולא כלפי רשימת מועמדים) ומשום שרשימת כחול-לבן לא צורפה כמשיבה. לגופם של דברים טוען מנדלבליט, כי הבסיס הראייתי שהונח בתמיכה לבקשה הוא קלוש עד מאוד, וממילא אינו עומד באמות המידה המחמירות לצורך פסילת רשימה.
בעניין הרשימה המשותפת טוען מנדלבליט, כי חומר הראיות הכולל המובא בבקשה אינו מצדיק את קבלתה, שכן לא הצטברה מסה ראייתית קריטית המתחייבת לשם פסילת רשימת מועמדים מלהתמודד בבחירות.
