"לפסול את עוצמה יהודית"

רשימת כחול-לבן, רשימת העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי מבקשים (יום ב', 19.8.19) מבית המשפט העליון לפסול את רשימת עוצמה יהודית מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-22. הם מבקשים גם לפסול את פרטנית את שלושת מועמדיה הבולטים של עוצמה יהודית - איתמר בן-גביר, ברוך מרזל ובנצי גופשטיין. שלוש הרשימות פנו לבית המשפט העליון לאחר שבשבוע שעבר דחתה ועדת הבחירות המרכזית בקשות דומות. הבקשה לפסול את מרזל וגופשטיין נדחתה בשל שוויון קולות בהצבעה, עקב היעדרותו של נציג העבודה מן ההצבעה. הסיעה הודיעה מיד, כי מדובר היה בטעות וכי תפנה לבית המשפט העליון. בערעור נטען, כי עוצמה יהודית ומועמדיה מסיתים לגזענות נגד הציבור הערבי - אחת מבין עילות הפסילה הקבועות בחוק יסוד הכנסת. בערעור נטען: "המשיבים פועלים מזה שנים ארוכות, באופן עקבי ומתמשך, על-מנת להוציא מן הכוח אל הפועל את משנתו הגזענית של הרב מאיר כהנא. המשיבים מצהירים שהם ממשיכי דרכו של כהנא, ללא כחל ושרק, מבלי להתנצל או להסוות את כוונתם. המשיבים מטיפים ופועלים להדרה, ביזוי ופגיעה בציבור הערבי בצורה חמורה וקיצונית. הם שבים ומתייחסים פעם אחר פעם לכלל הציבור הערבי במדינה כאל אויבים, כאל מי שאינם נאמנים, אשר יש לגרשם מן הארץ. המשיבים אינם מסתפקים בהצהרות אלא פועלים מזה שנים על-מנת להפוך את משנתם הגזענית למציאות וכעת הם מבקשים לעשות זאת מתוככי כנסת ישראל". לטענת כחול-לבן, העבודה והמחנה הדמוקרטי, "התשתית הראייתית שהובאה בבקשות הפסילה לגבי שלושת המשיבים – הכוללות עשרות רבות של ראיות בעלות אמינות גבוהה לגבי כל אחד מהם – מראה כי הם עברו את הקו האסור וכי כפי שנפסל בן-ארי – יש לפסול את מועמדותיהם של בן-גביר, מרזל וגופשטיין... התבטאויות הנהגת עוצמה יהודית, כמו גם מצעה והקמפיין הגזעני שניהלה מצדיקים גם את פסילת הרשימה. תשתית זו היא בבחינת אותה 'מסה ראייתית קריטית' אשר נדרשת לצורך פסילת מועמדים ורשימות. יודגש כי רובן המוחלט של הראיות שיובאו להלן הינו סרטונים והקלטות בהם נראים ונשמעים המשיבים בקולותיהם, או התבטאויות מתוך עמודי הפייסבוק וחשבונות הטוויטר האישיים של המשיבים, רובן מהשנים האחרונות". היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, תמך בפסילתם של מרזל וגופשטיין, בנימוק שקיימות ראיות רבות וכבדות משקל לכך שהם מסיתים לגזענות. לדבריו, ההוכחות לגביהם חזקות עוד יותר מאלו שהובילו את בית המשפט העליון לפסול את מיכאל בן-ארי - אז נציג עוצמה יהודית ברשימת איחוד הימין - ערב הבחירות הקודמות. לעומת זאת סבר מנדלבליט, כי אין די ראיות כדי לפסול את הרשימה כולה ואת בן-גביר (שמועמדותו אושרה בידי ביהמ"ש העליון בבחירות הקודמות). בערעור נטען, כי ועדת הבחירות שגתה כאשר לא נתנה משקל מספיק לעמדתו של מנדלבליט, וכי עובדה זו מצטרפת לראיות הנטענות והופכות את ההחלטה לבלתי סביר. יצוין, כי מנדלבליט צפוי להציג את אותה עמדה בביהמ"ש העליון, ועל-פי נסיון העבר - יש סיכוי משמעותי שהיא תתקבל, כך שעוצמה יהודית כרשימה לא תיפסל, בעוד גופשטיין ומרזל ייפסלו. עוצמה יהודית עשויה להגיש ערעור משלה על החלטת ועדת הבחירות שלא לפסול את הרשימה הערבית המשותפת. מנדלבליט התנגד לבקשה זו, אשר נדחתה גם ערב הבחירות לכנסת ה-21. הערעור הוגש באמצעות עוה"ד אורלי ארז-לחובסקי, מירי נחמיאס, אורי נרוב, מיטל ארבל, ערן מרינברג, שמעון בראון ועודד גזית.