היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, סבור שיש לפסול את בנצי גופשטיין ו
ברוך מרזל מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-22, ולעומת זאת לאשר את התמודדות רשימת עוצמה יהודית ו
איתמר בן-גביר.
מנדלבליט הגיש (יום ג', 20.8.19) לבית המשפט העליון את תגובתו על ערעור כחול-לבן, העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי על החלטת ועדת הבחירות המרכזית, אשר דחתה את הבקשות לפסול את הרשימה כולה ואת שלושת מועמדיה הבולטים. הוא חוזר על העמדה שהביע בפני ועדת הבחירות; לפי נסיון העבר, לעמדתו של היועץ יש משקל משמעותי בהכרעת בית המשפט העליון בערעורי בחירות.
לדברי מנדלבליט, יש לבחון האם קיימת מסה קריטית המוכיחה שעוצמה יהודית ומועמדיה מסיתים לגזענות. הוא סבור, כי התשובה חיובית ביחס למרזל וגופשטיין: "הצטברה בעניינם מסה קריטית של ראיות - ולמעשה הרבה מעבר לכך - ממנה עולה תמונה ברורה, חמורה וחד-משמעית של הסתה לגזענות מצידם, באופן שיטתי ולאורך שנים". לדבריו, הראיות בנוגע לגופשטיין ומרזל אף חזקות מאלו שהביאו את בית המשפט העליון לפסול בתחילת השנה את התמודדותו של
מיכאל בן-ארי (כנציג עוצמה יהודית במסגרת איחוד מפלגות הימין).
בעניין עוצמה יהודית סבור מנדלבליט, כי היא אומנם קרובה ל"קו האסור" המונע התמודדות - אך לא חצתה אותו. "במצע המפלגה כשלעצמו, אין כדי להצדיק את פסילת המפלגה, ומסקנה זו אינה משתנה גם בהתחשב בהתבטאויותיהם של ראשיה... דמוקרטיה יכולה וצריכה להתמודד גם עם עמדות אידיאולוגיות קיצוניות וחריגות, כל עוד אין בהן כדי לחצות את הרף הפלילי, ובהקשר לבחירות בכנסת - את הרף הקבוע בסעיף 7 א לחוק יסוד הכנסת", הוא אומר.
על בן-גביר - אשר מועמדותו אושרה בבחירות הקודמות - אומר מנדלבליט, כי הוא קרוב כיום עוד יותר ל"קו האסור" המחייב את פסילתו, "אולם גם כיום לא הוצגה מסה קריטית של ראיות, שיכולה לבסס את מניעת השתתפותו בבחירות לכנסת". תגובתו של מנדלבליט הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן, אודי איתן ויונתן נד"ב.
