עו"ד יחיאל סימן-טוב ישלם 1.8 מיליון שקל על התרשלותו החמורה שסייעה למעשי המרמה של נוכל הנדל"ן גיא מונסונגו. כך נקבע בשני פסקי דין שניתנו בחודשיים האחרונים.
סימן-טוב היה הנאמן בחשבון הבנק בו הפקידו חלק מקורבנותיו של מונסנגו מקדמות במאות אלפי שקלים לרכישת דירות, כספים אותם גנב מונסונגו. הוא ביצע תרמית בהיקף כולל של 16 מיליון שקל, נשלח ל-6.5 שנות מאסר וחויב לפצות את קורבנותיו ב-8 מיליון שקל. בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום בתל אביב קבעו, כי הוא התרשל בצורה חמורה כלפי הרוכשים ובכך אפשר למונסונגו לגנוב את כספיהם, ולכן הוא חייב לפצותם במלוא סכום הגניבה - בתוספת פיצוי על עוגמת נפש.
פסק הדין הראשון ניתן (10.6.19) בידי השופטת המחוזית
חנה פלינר בתביעתו של אבנר אליהו, אשר הפקיד בידי סימן-טוב 600,000 שקל תמורת רכישת שלוש דירות ברמת גן. פלינר קבעה, כי בפני סימן-טוב היו סימני התראה מובהקים שהיו אמורים לעורר את חשדו, אך הוא התעלם מהם.
סימן-טוב כלל לא הכיר את החברה שאמורה הייתה למכור לאליהו את הדירות; הוא לא שאל מדוע יש צורך בעורך דין רק כדי לנהל חשבון נאמנות; הוא לא תהה מדוע עורך הדין המטפל בעסקות אינו עוסק גם בנאמנות; והוא הפקיד בידי החברה את החותמת שלו כבר בפגישה השנייה עם נציגיה. פלינר מצביעה גם על ההסכם שניסח סימן-טוב עם הרוכשים: "הנתבע מודע לחוסר הניסיון וההיכרות שלו עם החברה, ובמקום לבקש לעיין במסמכים ובחוזים ולשוחח עם עורכי הדין הקבועים, בוחר הוא להוסיף פסקה שאינו אחראי למעשה בלתי חוקי, ובכך סובר שפוטר עצמו מאחריות".
סימן-טוב אישר, כי שימש כנאמן של החברה פחות מחודש, תקופה בה עברו תחת ידיו 4 מיליון שקל - מתוכם שחרר 3.6 מיליון שקל ללא כל בדיקה. פלינר קבעה, כי סימן-טוב "הסתנוור מעסקיה של החברה, מהאפשרות 'לעלות ליגה', להצטרף לעורכי הדין העוסקים בפרויקטים גדולים של נדל"ן, וזנח כל אמת מידה מינימלית המצופה מעורך דין". היא מסכמת באומרה, כי סימן-טוב פעל ברשלנות רבתי; פלינר חייבה אותו להחזיר את מלוא כספי המקדמות ולשלם 30,000 שקל על עוגמת הנפש של אליהו והוצאות בסך 25,000 שקל. את התובע ייצגה עו"ד אביגיל מנדל.
פסק הדין השני ניתן (28.7.19) בידי שופטת השלום אושרי פרוסט-פרנקל בתביעתם של רותם סמרה, שולמית הרוש, גולן חגי ואילנית חגי, אשר ביקשו לרכוש דירות באותו בניין ברמת גן. פרוסט-פרנקל מזכירה את קביעותיה של פלינר בעניינו של סימן-טוב ואומרת שהן תקפות גם לתביעה שבפניה. היא גם מציינת, כי התנהלותו של סימן-טוב "בלתי נתפסת עוד יותר עת הסתבר כי בעבר הושעה מלשכת עורכי הדין על-רקע עניין עם כספי נאמנות", וגם לנוכח העובדה שלא רכש ביטוח אחריות מקצועית.
פרוסט-פרנקל מסכמת: סימן-טוב "פעל ברשלנות רבתי ושלא כמצופה מעורך דין סביר ומיומן; לא ביצע מינימום של בדיקות הכרחיות ואם היה מבצע את הבדיקות הנדרשות, ספק אם היה מקבל לידיו את תפקיד 'הנאמן', ולא היה משחרר את הכספים - מבלי לבדוק אם התקיימו לכך התנאים. הנתבע פעל כ'צינור להעברת כספים' הנזק שנגרם לתובעים לא היה מתרחש והכספים היו עדיין מופקדים בחשבון הנאמנות". סימן-טוב חויב להחזיר בתיק זה מקדמות בסך 802,000 שקל, לשלם 240,000 שקל על עוגמת הנפש ולשלם הוצאות בסך 80,000 שקל. את התובעים ייצגו עוה"ד הראל דהן וטל גרשטיין.
