פרקליטות המדינה עומדת להגיש כתב אישום נגד מייסד להב"ה, בנצי גופשטיין, בטענה להסתה ל
גזענות בשנים 2014-2012. כך מסר (יום ה', 22.8.19) מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות, ענר הלמן, בדיון בבית המשפט העליון בערעור על השתתפותם של אנשי עוצמה יהודית ובכיריה בבחירות לכנסת ה-22.
כחול-לבן, העבודה-גשר, המחנה הדמוקרטי והמרכז הרפורמי ערערו על החלטת ועדת הבחירות המרכזית שלא לפסול את עוצמה יהודית,
איתמר בן-גביר,
ברוך מרזל ובנצי גופשטיין. הנשיאה
אסתר חיות הדגישה, כי יש צורך במסה קריטית של ראיות להסתה לגזענות, וכי אין די בראיה מוחצת אחת - כפי שהייתה דעת המיעוט של השופט
דוד מינץ בעניינו של
עופר כסיף.
הלמן טען, שההתבטאויות של מרזל וגופשטיין מזכירות את אלו של הנאצים על היהודים. "מרזל נוהג בצורה שיטתית: להסית במשך שנים ואז לטעון ששינה את דעתו", אמר. בעניין האישום הצפוי נגד גופשטיין העיר הלמן, כי הלה טען, שאם העליון יקבע כעת שדבריו היו הסתה לגזענות - הוא בוודאי יורשע. "מי שבוחר להגיש מועמדות לכנסת, לא יכול לקבל חסינות מפני העמדה לדין. ובכל מקרה, יש מספיק ראיות נגדו משנים מאוחרות יותר", הוסיף הלמן.
"מתי הוא הבין את זה?" בן-גביר טען בתגובה לערעור, כי יש מקום לחשוד באמינות הראיות שהגיש המרכז הרפורמי, וכי המערערים מבקשים מן העליון את מה שלא ביקשו מוועדת הבחירות. לגבי עצמו אמר בן-גביר: "היועץ המשפטי היה צריך לומר שאני בכלל לא מתקרב לקו האסור". הוא ציטט שורה ארוכה של אמירות שלו שלדבריו מלמדות שאינו גזען. בנוגע לטענות כלפי עוצמה יהודית אמר בן-גביר, כי הן ממוחזרות, מוצאות מהקשרן ואין בהן גזענות.
לגבי מרזל אמר בן-גביר: "אם אישרו את
חנין זועבי - צריך לאשר אותו. אף אמירה שלו לא מגיעה לחומרת השתתפותה של זועבי במשט המרמרה". השופט
עוזי פוגלמן העיר: "יוצא שלדעת אדוני, מרזל אמר דברים גזעניים אבל לא מספיק חמורים". בן-גביר: "מרזל כשל בלשונו, אבל זה לא מגיע לרמה של זועבי".
פוגלמן: "קשה לקבל שמרזל לא היה מודע לדף הפייסבוק שנשא את שמו". השופט
מני מזוז הוסיף: "במיוחד שהם תואמים את מה שנאמר בקולו-הוא". בן-גביר השיב, כי מרזל אינו אדם צעיר ("בן 60" ציין, וגרר חיוכים מצד השופטים שכולם מעל גיל זה), אינו יודע כיצד לתפעל דף פייסבוק והוא פנה לחברה וביקש להסיר דף זה. לטענתו, הדבר מוכיח שמרזל אכן מכיר בכך שהתבטאויותיו היו בעייתיות. "אנחנו מבינים שזה הקו האסור. מרזל הצהיר: אני אהיה חבר כנסת - אני אתנהג אחרת". חיות: "מתי הוא הבין את זה?". בן-גביר: "בחודשים האחרונים, בעקבות פסק בדין בנושא
מיכאל בן-ארי".
השופט
ניל הנדל ביקש מבן-גביר להתייחס לדבריו של מרזל בנובמבר שעבר באזכרה לרב מאיר כהנא, ולטענה לפיה מרזל פועל בצורה שיטתית: מסית ואז מתנצל. בן-גביר השיב, שפסק הדין שפסל את בן-ארי בבחירות הקודמות, "חולל מהפך אצלנו. קיבלנו מסר מבית המשפט הזה". לדבריו, "היו אצלנו הרבה שיחות, ומה שהיה - לא יהיה. אני עומד בראש הרשימה ונותן את השם שלי. גם בצד שני לא כולם מתנהגים 100% וצריך לשנות. לא תהיה אצלנו גזענות. לא תהיה אצלנו הכללה של קולקטיב".
השופטים ציטטו שורה ארוכה של אמירות מפיו של מרזל, אשר לשיטתם הן גזעניות. בן-גביר השיב, כי "מרזל מגיע לכאן ואומר: כשלתי". השופט
נעם סולברג: "האם הוא יקדם מניעת מכירת דירות לערבים?". בן-גביר: "לא, כי זה לא חוקי. לא צריך בכלל להתקרב לקו האסור". פוגלמן: "אצל מרזל אין ספק מיהו האויב - לא המחבל, אלא הערבי שקונה דירה בירושלים". בן-גביר: "ברוב המקרים אין אצלו הגדרה מה זה 'אויב'. אי-אפשר לקחת ארבע אמירות". מינץ: "הקושי הוא בזה, שאדם יכול לומר מה שהוא רוצה - וכאשר ירצה לרוץ לכנסת, הוא ירחץ בנקיון כפיו ויאמר: כאשר אני אהיה בכנסת אני אזהר". חיות: "השאלה היא כמה אמירות אפשר לקבל".
"דיברתי בהיסח הדעת" חיות שאלה את מרזל עצמו, מדוע רק כעת ביקש להסיר את דף הפייסבוק, כאשר אותה טענה עלתה ב-2015. הוא השיב, כי עד כה לא ידע שביכולתו להסיר את הדף. "חלק מהדברים [שאמרתי] – אני לא מאמין בהם. דיברתי בהיסח הדעת, אומרים משפטים לא נכונים. לא חשבתי שאני הולך לרוץ לכנסת עכשיו, זה לא מה שרציתי. אני בהחלט מבין שבמגרש הזה צריך יותר להיזהר. אם היו מביאים לכם את מה שאני אומר כל הזמן, המסה הקריטית הייתה ההפך.
"אני חושב שיש הרבה אויבים, אני לא חושב שאפשר לעשות הכללה על כולם. גם לא כל היהודים צדיקים; עופר כסיף אויב שלי לא פחות מ
אחמד טיבי. כאשר בן-גביר ישב אתי על החומרים, גם אני הזדעזתי. אם היו עושים את המחקר הזה על הרבה חברי כנסת – היו מגיעים למסה קריטית. אם היו בודקים בערבית על חברי הכנסת הערבים, זה היה פי אלף. אני באמת לא חושב שכל הערבים אותו הדבר. יש רעים, יש רעים יותר, ויש בסדר שאני יכול לחיות איתם. אין לי בעיה עם מי שלא רוצה לפגוע בי".
כאשר אמר מרזל שלדעתו צדקה בית"ר ירושלים כאשר רכשה את השחקן
מוחמד עלי (שהוא נוצרי), שאל אותו פוגלמן האם ישכיר לו דירה. מרזל השיב: "אני לא אשכיר דירה למי שאני לא רוצה לגור לידו, שאני לא רוצה שהילדים שלי יגדלו בסביבתו. אני חושב שכל אחד יכול לגור בכל מקום, אבל אומרים לי שאני לא יכול לגור בחברון בגלל שאני יהודי. אני לא רוצה שבשכונה שלי יגורו אויבים שלי, אנשים שיכולים מחר להזיק לי". על ערביי ישראל אמר מרזל, כי רבים מנציגיהם בכנסת הם אויבים. "אם אמרתי משהו שהוא לא זה, אני חוזר בי. אני לא רוצה שיפורסמו דברים, אני לא מאמין בהם", סיכם. חיות אמרה, כי השאלה המרכזית בעניינו של מרזל תהיה איזה משקל יש לייחס להצהרתו הנוכחית, כאשר בעבר כבר הצהיר שהוא חוזר בו.
עו"ד
ארי שמאי טען בשמו של גופשטיין (שלא הגיע לדיון), כי תפיסתו היא מניעת התבוללות ולא גזענות נגד ערבים, וכי מדובר בתפיסה לגבי אופי המדינה. פוגלמן השיב: "זה קצת מרחיק לכת". מזוז: "איש אינו טוען שהתנגדות להתבוללות היא גזענות. הטענות כלפי גופשטיין אינן על עצם ההתסייגות, אלא האמצעים והעמדות האחרות שלו". שמאי העיר, כי "אני מודע לסיכויי ואני רוצה לטעון את הדברים". לטענתו, יש לראות את תפיסתו של גופשטיין יחד עם שורשיה בתנ"ך, בתורתו של זאב ז'בוטינסקי ובחוק השבות. "מה שמפריע לתנועה הרפורמית זה לא ה'גזענות' של גופשטיין, אלא שהוא מתנגד להתבוללות - כאשר אצל הרפורמים בארה"ב שיעור ההתבוללות הוא 58%". השופטת
ענת ברון: "השאלה היא האם הוא מסית לגזענות". שמאי: "הוא לא מסית לגזענות; אולי במקרים בודדים, במילתא דבדיחותא". סולברג שאל האם גופשטיין התנצל על אמירה כלשהי שלו, ושמאי השיב בשלילה.
