11 זכיינים לשעבר של רשת החומוסיות "חומוס אליהו" (הכוללת 70 סניפים) תובעים ממנה 6.5 מיליון שקל, בטענה להפרות יסודיות של הסכמי זכיינות תוך ביצוע מעשים פסולים ועושק, על-מנת להגדיל את רווחיה על חשבונם. את הרשת הקים אליהו שמואלי, אשר מכר לפני שלוש שנים 55% ממניותיה לקבוצה בראשו גורן טסה, והיא מנוהלת בידי גידי אמיר.
לטענת התובעים, חברת חומוס אליהו חייבה את זכייניה למכור מוצרים על בסיס מצגי שקר, כפתה עליהם רכישת מוצרי סרק במחירים מופקעים, אסרה על ספקים למכור להם מוצרים שלא באמצעותה, ותיאמה מחירים תוך ביצוע הסדרים כובלים על-מנת להגדיל עוד את רווחיה על חשבונם.
לדברי התובעים, הם נטו להאמין לנציגי הרשת אשר טענו, כי חרף חד-צדדיותו של ההסכם - אין להם סיבה לחשוש ממנו והיחסים יתבססו על "תורה שבעל-פה". המציאות, לטענתם הייתה שונה בתכלית, והובילה לכך שאין להם כל סיכוי להגיע לרווחים שהוצגו בפניהם כבסיס להסכמי הזכיינות. החברה הכתיבה לתובעים את מחירי המנות שהם מוכרים וחייבה אותם לרכוש כמעט את כל מוצריהם מספק יחיד, תוך שהיא מכתיבה לו מחירים גבוהים ממחירי השוק ונטלה לעצמה את ההפרש.
עוד נטען, כי החברה אסרה על הזכיינים לקזז משכר המלצרים את התשר שקיבלו, וכך הגדילה את הוצאות השכר. לזכיינים התברר, לטענתם, כי "הטחינה האתיופית" של החברה שהוצגה בפניהם כסוד ההצלחה של החומוס ונמכרה להם במחיר מופקע, אינה אתיופית ואינה ייחודית, אלא מיוצרת בכפר חווארה שבפאתי שכם בבית חרושת המוכר את מרכולתו למשווקים שונים תחת שמות מותג שונים. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד
הראל ארנון, מאיר אביגזר ומוריה אייכנשטיין, וטרם הוגש כתב הגנה.
במכתב התשובה ששלחו באי-כוחה של החברה לבאי-כוחם של התובעים, והמצורף לתביעה, נאמר כי מדובר בדרישות חסרות שחר. לדברי החברה, היא לא הפרה את הסכמי הזכיינות, אלא להפך ועל התובעים לפצות אותה על נזקיה בשל הפרות אלו.
