טראמפ לזלנסקי: סייע בחקירה נגד ביידן-הבן

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לחץ על נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, בנוגע לחקירה אפשרית נגד הנטר ביידן - בנו של ג'ו ביידן, סגן הנשיא לשעבר והמועמד המוביל במרוץ הדמוקרטי לנשיאות. כך מעלה תמליל השיחה שקיימו השניים ב-25.7.19 ואשר פורסם היום (יום ד', 25.9.19). התמליל מראה, כי טראמפ לא יצר זיקה בין בקשתו לבין הסיוע האמריקני לאוקראינה. משמעות הדבר היא, כי אם הדמוקרטים מבקשים לנהל הליכי הדחה נגד טראמפ בפרשה זו - כפי שהכריזה אמש יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי - הרי שהעילה המרכזית שלהם תהיה טענה לניסיון לקבל טובת הנאה ממדינה זרה, האסורה על-פי החוקה. הם לא יוכלו לטעון - לפחות על-פי התמליל - שטראמפ ניצל לרעה את תפקידו בסוגיית הסיוע, האשמה חמורה יותר כאשר מדובר בעבירות המאפשרות הליכי הדחה. זלנסקי אמר מיוזמתו, כי בנוסף ל"חקירה הזאת", הוא מתחייב שכל החקירות ייעשו בצורה פתוחה וכנה. לפני כן לא הזכירו השניים במה מדובר, ודבריו של זלנסקי מלמדים, כי הוא ידע היטב מה מעניין את בן שיחו. טראמפ השיב: "טוב, כי שמעתי שהיה לך תובע [כללי] טוב מאוד והוא סולק וזה מאוד לא הוגן. הרבה אנשים מדברים על זה, על האופן בו סילקו את התובע הטוב מאוד הזה, והרבה אנשים רעים מעורבים. מר [רודי] ג'וליאני [פרקליטו של טראמפ] הוא אדם מאוד מכובד, ואני רוצה שהוא יתקשר אליך. אבקש ממנו להתקשר אליך, לצידו של שר המשפטים [ויליאם באר] "רודי יודע היטב מה קורה והוא בחור מאוד מוכשר. אם תוכל לדבר איתו, זה יהיה נהדר. השגרירה הקודמת של ארה"ב הייתה חדשות רעות והאנשים שאיתם התעסקה באוקראינה היו חדשות רעות, ואני רק רוצה שתדע את זה. חוץ מזה, יש הרבה דיבורים על בנו של ביידן, ש-ביידן עצר את החקירה, והרבה אנשים רוצים לדעת על זה, אז כל מה שתוכל לעשות עם שר המשפטים - זה יהיה נהדר. ביידן הסתובב והתרברב שהוא הפסיק את החקירה, כך שאם תוכל לבדוק את זה. לי זה נשמע נורא". זלנסקי השיב, שהוא יודע במה מדובר, ושהתובע הכללי הבא יהיה "100% איש שלי" ויתחיל את עבודתו בחודש ספטמבר. "הוא יבדוק את הנושא, במיוחד את החברה שהזכרת". יצוין, כי גם שמה של החברה בה הועסק הנטר ביידן לא הוזכר בשיחה - כך ששוב מוכח ש-זלנסקי ידע מראש במה מתעניין טראמפ. זלנסקי גם ביקש מטראמפ להעביר לו כל מידע שברשותו ואשר יוכל לסייע בחקירה. הוא גם הביע הסכמה לאמירה ששגרירת ארה"ב במדינה הייתה גרועה. טראמפ ענה: "אסדר שג'וליאני יתקשר אליך וגם שר המשפטים באר ונרד לשורש העניין. אני משוכנע שתסדר את זה. שמעתי שהתובע [הכללי הקודם] זכה ליחס רע מאוד, והוא היה תובע מאוד הוגן, אז בהצלחה בכל". בסיום השיחה, לאחר מספר נושאים נוספים, שב טראמפ ואמר: "אני אדאג לכך ש-רודי ושר המשפטים באר יתקשרו. תודה. בכל זמן שתרצה לבוא לבית הלבן - תרגיש חופשי להתקשר. תן לנו תאריך ונסדר את זה. אני מצפה לפגוש אותך". זלנסקי השיב, כי ישמח לבוא לוושינגטון ולארח את טראמפ באוקראינה - וטראמפ אמר שניתן לארגן זאת. באר מונה לתפקידו אשתקד, לאחר שטראמפ הדיח את ג'ף סשנס שלטעמו לא הגן עליו די הצורך בפרשה הרוסית. כאשר הוגש לו דוח מולר בפרשה זו, מיהר באר לקבוע שאין ראיות להעמיד לדין את טראמפ על שיבוש הליכים - למרות שמולר נמנע במכוון מלקבוע זאת. באר ספג ביקורת חריפה מן הדמוקרטים, אשר טענו שהוא פעל למעשה בפרשה כפרקליטו של טראמפ. ג'וליאני פעל נמרצות בחודשים האחרונים כדי להביא לפתיחת חקירה נגד ביידן הבן, כפי שהודה בעצמו. טראמפ יראה לזלנסקי, כי יראה כ"טובה אישית" אם יבחן תיאוריה שהעלה ג'וליאני, ולפיה לאוקראינה היה חלק בגניבת תכתובות הדוא"ל של הדמוקרטים ערב בחירות 2016. כל סוכנויות הביון והתובע המיוחד רוברט מולר קבעו שרוסיה היא שעמדה מאחורי הפריצה וההדלפה; טראמפ סירב לקבל בצורה מלאה קביעה זו. משרד המשפטים מסר בתגובה, כי באר לא ידע על אמירה זו של טראמפ. ייתכן שהפנייתו של זלנסקי אל באר תיחשב גם היא כניצול לרעה של כוחו של הנשיא, אם כי ברמה פחותה ביחס לסוגיית הסיוע לאוקראינה. גם הזיקה שיצר טראמפ בין סיועו של זלנסקי לבין הזמנתו לבית הלבן עשויה להיחשב לניצול לרעה של כוחו ושל המשאבים הפדרליים. השיחה בין הנשיאים נמשכה חצי שעה ועסקה במספר נושאים, אך טראמפ היטה אותה מדי פעם אל באר, ג'וליאני וביידן. הוא הזכיר את הפרשה הרוסית והתייחס להופעתו של מולר ביום הקודם בבית הנבחרים: "כפי שראית אתמול, כל השטות הזאת הסתיימה בהופעה גרועה מאוד של אחד בשם רוברט מולר, אחד שבכלל לא יודע להופיע, אבל אומרים שהרבה מזה התחיל באוקראינה". זלנסקי התחמק מתשובה ישירה, ואמר שחשוב לו מאוד לפתח את שיתוף הפעולה עם ארה"ב - ולצורך כך הוא מחליף את שגרירו בוושינגטון. כאמור, טראמפ לא הזכיר אפילו ברמז את הסיוע בסך 391 מיליון דולר, שאת העברתו הורה להקפיא מספר ימים לפני השיחה. הוא מתח ביקורת על מנהיגי אירופה בכלל ועל קנצלר גרמניה בפרט, אנגלה מרקל, באומרו שהם מדברים על אוקראינה אך אינם עושים דבר כדי לסייע לה - ובניגוד לכך "ארה"ב הייתה מאוד מאוד טובה לאוקראינה". זלנסקי הסכים, באומרו שארה"ב אכן עושה למען אוקראינה הרבה יותר מאשר האיחוד האירופי.